הצעד התימני של רביד כחלני במוזיקה המקומית הביא אותו ואת חברי ההרכב "ימן בלוז" לבמות באירופה וארצות הברית כבר לפני עשור. הוא נחשב לאחד ממבשרי הגל המזרחי החדש במוזיקה הישראלית עם השפעות מאפריקה והשראות מעולמות הבלוז, שהביא אחריו שמות בולטים נוספים ובהם לירון עמרם וההרכב A-WA בהובלת האחיות חיים. למרות שהעוגן הגיאוגרפי בחייו לא תמיד היה יציב, האהבה של רביד לשירה הייתה שם ועוד איך - והיא זו שעוררה בו את הרצון לעזוב את בית המשפחה בהתנחלות אלון מורה ולנסות את מזלו בעיר הגדולה. תל אביב, אלא מה.

"המשיכה שלי למוזיקה הייתה קיימת מאז שאני זוכר את עצמי", מעיד רביד, שהופיע בשבוע שעבר בכנס ירושלים למסורתיות. "נולדתי עם המתנה הזו שאני מודה עליה. הייתי שר לעצמי כילד במשך שעות והסתקרנתי לגבי כל מה שקשור למוזיקה. גם בבית כנסת מאוד אהבתי את השירה, אפילו שהדת הייתה חלק אינטנסיבי בילדות שלי. מהבחינה הזו לא ממש נהניתי".

ההרכב ימן בלוז (צילום: זוהר שטרית)
ההרכב ימן בלוז | צילום: זוהר שטרית

כחלני, מהפרפורמרים המיוחדים במחוזותינו, מספר כי הוריו שעלו מתימן ארצה חזרו בתשובה כשהיה בן 5, וכתוצאה מכך החליטו לעבור מבת ים להתנחלות הדתית אלון מורה: "המעבר עצמו היה אינטנסיבי, ומבחינתי כילד ללכת לבית כנסת ביום-יום היה לא פשוט. אלון מורה זה יישוב מרוחק, רציתי לראות עולם ולכן באופן טבעי רציתי לעזוב את הבית. גדלתי שם עד גיל 15 ואז החלטתי לעבור לחולון לדוד שלי. בהמשך גרתי לבד עד שהגעתי לתל אביב בגיל 19".

איך ההורים הגיבו?

"לא הייתה להם ברירה ממש. ניסיתי להשתלב במסגרות חינוכיות וזה לא עבד כל-כך עד שהפסקתי ללמוד ועזבתי את הבית. פשוט נעלמתי יום אחד. בהתחלה עבדתי בחוף ירושלים בתל אביב בתור מלצר, ואחר כך התחלתי ללמוד משחק בסטודיו של ניסן נתיב".

במשך כמה שנים לאחר מכן הוא עבד בתור טבח במסעדות, ובמקביל, המוזיקה והפרפורמנס המשיכו לעורר בו עניין רב. "אהבתי להתלבש בכל מיני דרכים, זה יצא ממני בלי הרבה השפעות חיצוניות. יחד עם זאת, היה לי קול לא יציב בתור ילד. השתתפתי במקהלה מקומית של היישוב והעיפו אותי ממנה, אבל הלימוד והשירה הספרדית עדיין סייעו לי לפתח את עצמי כזמר".

רביד כחלני (צילום: זוהר שטרית)
"אני אדם רוחני, אולי לא לפי היהדות". כחלני | צילום: זוהר שטרית

את החינוך המוזיקלי הבלתי פורמלי קיבל כחלני בזכות כמה חברים מחנות תקליטים. "הם נתנו לי אלבומים להקשיב להם, והאזנתי להמון", הוא מספר. "בעיקר קלאסיקות בלוז משנות ה-30, אלבומים של סטיבי וונדר, להקות פאנק, פרי ג'אז, הרבה מאוד כיוונים". תוך כדי האזנה לסגנונות שונים, נחשף רביד למוזיקה האפריקנית, שמבחינתו "הייתה החוט המקשר בין אפרו-אמריקה ותימן לבין המקום שממנו המשפחה שלי באה ואני".

"התחלנו באופן ברור את הגל השני של השפעות תימניות מאז עפרה חזה"

אחת ההופעות הראשונות של רביד הייתה למעשה מופע עם קאברים לשירים אפריקניים, עד שיום אחד, "איכשהו", הוא שוטט ברחוב ופגש את עידן רייכל. "אמרתי לו ששמעתי שהוא מחפש זמרים, אז הזמנתי אותו לאחת ההופעות שלי. בשלב מסוים גם התחלתי לעבוד איתו". בד בבד, רביד החל לכתוב שירים תחת אותן השראות מוזיקליות, ואלו נכנסו לקטלוג של ימן בלוז.

"את עומר אביטל פגשתי בפרויקט שעשינו יחד והיה לנו בו חיבור טוב. היו לי כבר כמה שירים במגירה שרציתי לעשות איתם משהו, אז הזמנתי אותו להיפגש. עבדנו עליהם במשך תקופה בניו יורק ואז התקשרנו לכל מיני חברים נגנים כמו רוני עברין ואיתמר דוארי, והתחלנו להכין את העיבודים. עומר תפס פיקוד על הניהול המוזיקלי של האלבום הראשון".

"בשנים הראשונות שלנו זכינו לחשיפה גדולה בעולם, מברלין ועד מנהטן", אומר רביד, "היו לנו עד כה יותר מ-800 הופעות ואנחנו משתדלים להגיע למקומות חדשים. גם הזמינו אותנו לתימן, מצרים וטוניסיה - מה שלצערנו אנחנו לא באמת יכולים לעשות כי זה לא ריאלי". כאן בארץ, נחשב רביד לאחד מהיוצרים שעוררו את הגל החדש של המוזיקה המזרחית והתימנית: "כן, אפשר לומר ש'ימן בלוז' התחיל באופן ברור את הגל השני של השפעות תימניות מאז עפרה חזה".

את השירים כותב רביד באנגלית או בעברית ואת רובם הוא מתרגם לערבית או תימנית. לפעמים הוא מחפש שפה אחרת כדי שתתאים לאווירה של המנגינה, ולכן להרכב יש גם שירים בצרפתית ובמרוקאית. "הטקסטים עצמם מתמקדים בשירים על אהבה ואלוהים. אני בן אדם רוחני, אולי לא דתי לפי היהדות, אבל זה לא אומר שאני לא מחובר לאלוהים".

רגע לפני שיצאו לסיבוב הופעות ברחבי אירופה, תגיע רביעיית ה"סופר גרופ" של "ימן בלוז" לפסטיבל הפסנתר בשישי הקרוב למופע השקה של אלבומם החדש "שבזי". שבע שנים מאז אלבומם הקודם, החומרים החדשים מספקים מחווה עם לחנים ועיבודים מקוריים של כחלני לכמה משיריו החבויים של רבי שלום שבזי, גדול המשוררים של יהודי תימן.

"הוא נחשב עד היום לאחד המשוררים הנודעים והקדושים בהיסטוריה של העם היהודי", מספר רביד, "הוא כתב בין היתר את הפיוט 'אם ננעלו', שבהמשך ביצעה עפרה חזה, ולפני כמה שנים ביקשו ממני בפסטיבל העווד לקחת טקסטים שלו ולהלחין אותם. מכאן נוצר אלבום שייצא בקרוב. השבוע שחררנו סינגל ראשון לשיר שנקרא 'אענה שיר חדש'".