חשוב לי שתצאי טוב ושלא תצאי "תום שמתהלכת איתי על ביצים"
"אבל אני מתראיינת לאולפן שישי, מפגרת, ככה עושים"
ולא סתם אני באתי לכתבה הזו
"ולא... ? את יודעת שאני נורא רציתי את אילן לוקאץ'. מאוד אכזב אותי"
סיימת עם הגרסה הערבית של אילן לוקאץ'
"זה אילן לוקאץ' הערבי, בעצם. 'כשהזמנת אילן לוקאץ' בעלי אקספרס'... אני נורא אוהבת את המונח הזה, 'כשהזמנת זה וזה בעלי אקספרס'. את יודעת מה אומרים על לוסי איוב?
לא
"שאם הזמנת לוסי אהריש בעלי אקספרס..."
ברוכים הבאים למופע של תום יער. שתי נשים, בוקר לא כל כך מוקדם, למרות שלפי השקיות מתחת לעיניים ברור שהתחיל מוקדם. הלוקיישן - פלורנטין. יושבות על ספסל מול בית קפה שכונתי, מדברות על החיים, או יותר נכון, מתמרמרות על החיים. "לפני שהתחיל הצילום כל אחת רבה מי יותר עשתה תיאומים, מתי קמה יותר מוקדם, ואני ניצחתי, כמובן", עוקצת תום ושואלת: "תגידי, איך האימהות?"
מקסימה
"את יודעת כמה פעמים שואלים אותי 'איך האימהות?' בפאקינג חמישה חודשים האלה? אני אגיד רק ב'אולפן שישי' את האמת. את כל השאר אני אחרטט. אין לי מושג עדיין, זאת האמת"
גם לא יהיה לך מושג בעוד שנה
"מאיפה אני יודעת? זה כל כך מעט זמן. אני לא רוצה לעצבן אימהות אחרות כמו האלה שיוצאות עם הג'ינס מחדר הלידה. אני פשוט נפשית יצאתי עם ג'ינס מחדר לידה. פיזית אני עדיין נראית בהיריון"
כן, בגיל 35 תום יער הופכת גם פיזית לאימא לאבשלום הקטן. "איך פתאום אני אימא? מה זה? מה עשיתי? זה נורא מוזר לי, באמת", היא מודה.
למה זה מוזר לך כל כך?
"כי לא דמיינתי שאני אעשה את זה בכלל. זה לא מרתק אותי, אבל זה מעניין. אני פשוט מתייחסת לזה כאילו זה חוג. אני גמורה, אני אומרת לך אני גמורה. אני גמורה, אני מאוד בעדו. אני אומרת לך, אני מאוד בעד התינוק הזה. התינוק הזה הוא מדליק והוא מיוחד, ואני מאוד בעדו. הוא מצחיק אותי כל הזמן. היום הוא התעורר בפאקינג חמש בבוקר, ואמרתי לו 'אני לא מרשה להתעורר בחמש בבוקר. מה אתה צוחק? יא דביל' והוא נקרע. בסוף צדקתם. כל הזמן כולם אמרו לי 'תעשי ילדים' והייתי כזה 'סתם אתם רוצים שאני אסבול כמוכם' - צדקו".
"ארץ נהדרת" הייתה ללא צל של ספק נקודת הפריצה שקיבעה את תום על מפת ההומור הישראלי. ב-2017 הנערה שעשתה שירות לאומי עם נוער בסיכון, והבינה כבר מגיל צעיר שהומור הוא הנשק הכי חזק שלה, נבחרה על ידי מגזין פורבס הישראלי לאחת מחמישים הנשים המשפיעות בישראל. הדמות אגס קימל הופכת לסנסציה ותום יער הופכת לקונצנזוס.
איך את עם זה שפתאום הפכת להיות בן-אדם סופר סופר סופר מוכר?
"אני נבוכה מזה. זה כל כך לא מתאים לי באישיות"
נגיד, כשאותי שואלים על העניין הזה של להיות סלב, אני אומרת "מה זה להיות סלב בישראל?" כאילו אני טסה ליוון חמישים דקות, אף אחד לא יודע מי אני
"נכון, תחשבי איזו מסכנה ריהאנה. היא לא יכולה לנסוע לספרד ולהיכנס לזארה רגיל"
מתי הבנת שתום יער הצליחה?
"עוד לא, אולי"
באמת?
"כן, את חושבת שהצלחתי?"
את לא חושבת שהצלחת?
"אני רואה את האנשים שאוהבים אותי, זה מאוד משונה לי. אני יודעת גם שיש הרבה אנשים ששונאים אותי רצח, ואני גם מאוד יכולה להבין אותם הרבה יותר מאשר את אלה שאוהבים. אני חושבת שאם לא הייתי אני הייתי שונאת את עצמי רצח. אנשים שמוצאים את מה שאני עושה כמצחיק, אז זה גומר אותי".
מה זה "אנשים כמוני"?
"אני לא דמות מיינסטרים קלאסית, אני חושבת. יש איזה משהו ב'לא כוסיות' שלי, את מבינה? אני לא כוסית, אני מצטערת על המילה. זה סתם בהיעדר מילה אחרת"
את העונה השנייה של התוכנית "סבתא בישלה", שעלתה בימים אלה בכאן 11, תום צילמה כשהיא בהיריון מתקדם וקיבלה הדרכה כפולה ומכופלת איך להיות מאמא, ועל הדרך להגיש למנה עיקרית אמת על השולחן. "זה פשוט מיקס של דבר שלא חשבנו שיעבוד - 'מה אתם תשימו אותי? שימו את תום הרעה הזאתי, שמעליבה ויורדת על אנשים, עם סבתות? זה יהיה בטח נורא מביך'. והגענו לשם, ואמרתי 'רגע, אולי אני אהיה שנייה תום האמיתית דקה?"
"אולי אני אהיה תום אימא?" את היית אימא לפני שהיית אימא
"מתברר שהייתי אימא לפני שהייתי אימא. לא יודעת, משהו בהיריון נורא ריכך את זה עוד יותר, וזאת עונה שהיא הרבה יותר, כאילו... די! אני לא יכולה עם הכתבה המרגשת, קאט!"
את ירון סיון, בעלה, היא מכירה כבר קצת יותר מעשר שנים. על פניו, ההפך הגמור ממנה: יזם חברתי, איש חינוך ומתרגם שמוצא את עצמו לצד אישה שבאופן מפתיע לא צריכה שום תרגום. "אמרתי: רק שלא יהיה ריאיון כזה שעומדים ככה במטבח ומאוהבים. וזה מה שקורה כאן עכשיו", אומרת תום כשהם מחובקים.
היא אמרה שכשהיא פגשה אותך, בחודש הראשון אמרה לך "מתי מתחתנים?"
"היא לא אמרה לי 'מתי מתחתנים', היא אמרה לי 'אנחנו מתחתנים'. זה קצת שונה"
עשר שנים זה קילומטרז' לא קטן
ירון: "נכון, לא מורגש אבל"
תום: "באמת לא מורגש?"
ירון: "באמת לא מורגש"
תום: "איזה מאמי! לא מורגש לך?"
ירון: "שזה עשר שנים?"
תום: "אני חנוקה. אתה עוד מאוהב? באמת אני שואלת"
ירון: "אם אני עוד מאוהב? לפעמים"
תום: "כן, גם אני לפעמים"
ירון: "הדבר הראשון, אני חושב, שהדליק אותי זה היה כשהבנתי שאני מתעסק פה עם משהו שאני לא מכיר, וזה נורא סקרן אותי, אני בן אדם נורא סקרן, וזה היה מין כזה: 'אה ואו, כזה לא ראיתי, יש פה יוניקורן אמיתי'"
תום: "ונתפסת חזק. כמו קוף קטן"
ירון: "כי, כן, גם גאונה, גם מצחיקה, וגם יפה"
מול המצלמות היא מודה: "הוא אמר לי כל כך הרבה פעמים 'יפה' מאז שהכרנו, שזה שינה את התפיסה שלי לגבי איך שאני נראית, לרמה שאני אומרת לך בכיף שאני יפה. כאילו, זה לא היה לפני. אני הייתי כזה: 'נכון אני שימפנזה?' והוא אמר: 'לא, את יפהפייה, יש לך פנים מדהימות'. ולא הבנתי את זה. זה מאוד נחמד. הוא ממש בובון האבא הזה"
שנים הסתובבת...
"כמו חרא מסריח הסתובבתי, לוסי, שנים. ממש. והייתי, את יודעת, נראית, מתלבשת וזה, אבל הייתי בסבל. סבל ממש. ועכשיו אני מבינה שזה לא קשור לא לשיער ולא למשקל, ולא קשור לכלום. זה פשוט, זה פנימי. אני ממש סבבה. ויש משהו בממש סבבה הזה שהוא מקל. יש תחושה של הקלה"
על ההורות אומר ירון: "זה לא היה איזה מין מהלך מתוכנן שאמרנו או-קיי, עכשיו נעשה ילד..." ותום מתפרצת: "הוא סתם **** אותי וזה קרה! זה בדיוק מה שקרה!"
ירון: "לא נראה לי שמישהו מאיתנו ידע מה זה אומר"
תום: "לא לא, לא היה לנו שום מושג, אנחנו 'שיטלס'. אני עד עכשיו חושבת 'איך עשינו את זה? הוא פה!' לפעמים אני מתקלחת ואני חושבת 'הוא פה לכל החיים, מה עשינו? מה אני מטומטמת?"
ויש עוד זווית אחת מתוחה בבית: "בא לי לכתוב ספר ילדים מהזווית של כלב, שנכנס תינוק לבית. אני כאילו יכולה להסתכל על עוזי ואני בוכה. עוזי גומר אותי. אני חושבת שהוא הסמן הגדול לזה שמשהו השתנה בחיים. הוא באמת שונא אותו, לא המצאתי את זה. הוא באמת שונא אותו. הוא באמת חושף עליו שיניים. הוא לא אוהב אותו, אין מה לעשות. אנחנו אוהבים אותו נורא, אבל הוא לא אוהב אותו בחזרה".
ברכב עם אבא יואב היא אומרת: "את יודעת כמה שנים הוא מסיע אותי להופעות? שש שבע שנים זה פעם בשבוע לפחות, הדבר הזה כאילו מתרחש"
ואז מה קורה בנסיעה הזאת, כשאנחנו לא פה?
יואב: "קודם כול, אנחנו רבים מסביב לשעון"
באמת?
יואב: "לא"
תום: "לא, למרות שאתמול צעקתי עליו מאוד"
יואב: "שמעת את ההבדל? היא צעקה עליי, לא רבנו. אני יודע לא לענות לה, כי אחרת... מלחמת עולם"
תום: "מלחמת עולם הייתה יכולה להיות"
אז למה את כועסת עליו?
יואב: "על מי היא תכעס?"
תום: "על מי יש לי לכעוס? על ירון? הוא ייפרד ממני. על התינוק? הוא יכעס עליי בחזרה"
תום יער נולדה וגדלה ברמת השרון. בגיל שש הוריה מתגרשים, חוויה שלימים היא תתאר ככזו שלא הייתה קלה עבורה. אולי כזאת שהפכה אותה לנערה המרדנית שלא עשתה חיים קלים, לא לאימא ולא לאבא. "גיל ההתבגרות, היום אני מכירה את הבן-אדם, אז אני אומרת 'אה, לא היו לו כלים, מסכן"', היא מודה, והאב יואב מוסיף: "היה קשה, אירוע מתמשך. היא הייתה מעשנת וזה היה מטריף אותי, שמה פירסינג"
"אחרי הרבה שנים בקשר עם כל ההורים שלי, אני חושבת שממש ניתנה לי הזדמנות, עכשיו במקום שאני בטוב ושמחה וזה, להכיר את כל ההורים שלי", היא אומרת. "הרבה פעמים אני מעלה דברים לאינסטגרם או משתפת את החיים, ושואלים אותי 'איפה כל ההורים שלך?' ותמיד בא לי להגיד 'ממש פה, הכול בסדר, וסבא וסבתא פה'. אחרי הרבה שנים שהיה לי נתק, היום אני, גם כאימא, שפתאום יש איזה מקום שאני מקבלת..."
מקום מכיל יותר
"אני מכילה ואני גם מוכלת מאוד".
את יודעת שבפעם הראשונה בריאיון שכשהתחלת לדבר על זה חזרת להיות לרגע ילדה
"תדעי לך, אני ממש הרבה פעמים תופסת את עצמי חושבת מחשבות ואז אני אומרת - 'יואו, אני בת שמונה'.
"אני גאה שהיא מצליחה", מצהיר האבא יואב. "אני מאוד גאה בטמפרמנט שלה ובחוכמה שלה, סובל מהמהירות שלה. הכול זה גאה-סובל, אבל זה גאה"
תום: "כן, יש הרבה סבל. לא פשוט לו"
יואב: "תראי, אם מישהו בא אליי ברחוב ואומר לי 'היי, אתה אבא של תום' - אני לא יכול להגיד את זה בטלוויזיה"
תום: "מה אתה לא יכול להגיד בטלוויזיה?"
יואב: "משפיך ניטים"
לצד הטלוויזיה היא חוזרת לבמות, עכשיו כאימא. "כל מה שאני עושה בטלוויזיה, הכול הוא נהדר ונפלא ואני מברכת עליו, אבל זה הכול בשביל שאני אעשה את מה שאני באמת הכי אוהבת לעשות, שזה לעמוד על במה ולעשות סטנדאפ", היא מצהירה.
אין פי.סי. (פוליטיקלי קורקט) במופע שלך
"הפי.סי. הורג אותי. אני לא מאמינה שאסור להגיד את האמת. אני בשוק מזה כבר שנים. וככל שהשנים עוברות זה נהיה יותר ויותר קיצוני. אני אדם במהותו לא פוליטיקלי קורקט. אני חושבת שזה מה שמוזר שאני במיינסטרים גם, באמת. אני אדם לא פוליטיקלי קורקט ואף פעם לא הייתי ואני גם לא אהיה".
לא כל אחד יכול להגיד שהוא הצליח להשיג את כל מה שהוא חלם עליו בחיים האלה בעבודה קשה ובלי הנחות מאף אחד. תום חשבה פעם שהיא לא יפה, אבל היא כן. היא אומרת שהיא פעם הצחיקה אבל היא יודעת שתכלס היא קורעת. וכשהיא משכנעת את עצמה שכלום לא השתנה מאז הלידה של אבשלום, היא יודעת שהכול דווקא כן השתנה ורק לטובה. ובסוף היום, הילדה הזו יכולה להגיד לעצמה "ואללה, שיחקתי אותה"
מה אני אאחל לך?
"באמת?
כן
"עוד מזה. פשוט עוד מזה. שימשיכו לבוא להופעות, שיהיה לי כיף. עוד מזה. ועוד תינוק, אני כבר בהיריון. סתם...
בא לך שנסיים?
"מצד אחד כבר שלושה ימים בא לי שנסיים, מצד שני גם אני אומרת - יש מלא דברים שלא אמרתי, אז כאילו בא לי להגיד אותם, אבל ברור שנסיים, כן. זו שיטה לא טובה שאת שותקת מול מרואיין, כי הוא פשוט ימשיך לקשקש, ולהוציא שטויות"