כמעט בכל חנות ספרים ברחבי העולם, ספרי הבישול הם הספרים הנמכרים ביותר. לא תמיד ברור למה מייצרים כל כך הרבה מהם, במיוחד כי רוב המתכונים זמינים בחינם באינטרנט, אבל הביקוש שלהם לעולם לא נפסק. בין אם הם מריצים לנו את המוטיבציה לשנס מותניים לגשת למטבח, או שהם מזכירים לנו את הילדות והנוסטלגיה לאוכל שחיכה על השולחן בבית ההורים. כך בעוד השנים עוברות וחולפות להן, ספרי הבישול המיתולוגיים לא משתנים: רות סירקיס עדיין מלמדת דורות של טבחים צעירים והסודות מהמבטח של נירה רוסו ידועים כבר לכל בשלן ובשלנית.
במכללה האקדמית הדסה החליטו לקחת את האהבה לספרי הבישול צעד אחד קדימה, והעמידו את התערוכה "עוגת שכבות" שמחברת בין סטודנטים לבין מאיירים שמקימים לתחייה את המתכונים שכולנו מכירים. התערוכה תיפתח ביום חמישי הקרוב, ובמסגרת הפרויקט שמוצג בפסטיבל האיור הירושלמי "אאוטליין – איור ומילים בירושלים", סטודנטים מקורס שמתמקד בצילום קולינרי התבקשו לצלם תמונות חדשות למתכונים ישנים.
"הייתה בספר עוגת רכבת – זו עוגה מאוד נוסטלגית, של פעם, שכל ילד וילדה היו חולמים לקבל כזו עוגה ליום ההולדת. משהו באיור המקורי לא צייר את זה כעוגה – זה היה נראה כמו רכבת עם קטר וקרונות, ולא נראה כאילו מדובר בעוגה", מספרת ל-N12 ירדן גבאי, את הסטודנטיות שמציגות בתערוכה איור שנוצר בהשראת עוגת הרכבת מספרה של רות סירקיס. "אל היו קווים בשחור לבן. רצינו להפיח בזה חיים, לתת לדבר הזה צבעוניות ולהכניס את מה שחשוב – העוגה".
רכבת ההפתעות - גבריאל אטב וירדן גבאי
יחד עם גבריאל, שותפה לפרויקט, השניים אפו עוגה וצילמו כל חלק ממנה בחשיפה ארוכה לאור, עם כמה שדרוגים. "רצינו להביא את העוגה מהחושך אל האור ולהחיות את המתכון. נכנסנו לראש של ילדים ושאלנו מה אנחנו הכי רצינו? מה התחשק לנו? סוכריות! לי יש 7 אחיינים ואני יודעת איזה סוכריה כל אחד מהם רוצה. זה תופס את הילד במקום מסוים, כי זה הסוכריות השוות ביותר".
אבל העבודה לא הסתיימה כאן: אחרי שהסטודנטים יצרו מחדש את תמונות המתכונים, בפסטיבל האיור החליטו לתת למתכונים טוויסט נוסף, וביקשו ליצור איורים בהשראת התצלומים.
"בתור ילדה קטנה ממש אהבתי לאכול גבינת רוקפור עם גבינת משמש", אומרת ל-N12 המאיירת מיכל פדלון. "זה שילוב מאוד מעניין, אחותי הגדולה דאגה לצחוק עליי תמיד אני אוכלת דברים מגעילים. אפילו לא ידעתי להגיד רוקפור, הייתי קוראת לזה הגבינה עם הירוק. ההורים שלי היו צוחקים איזו אנינת טעם אני".
המאיירת מיכל פדלון קיבלה השראה מהבית של סבתא
פדלון יצרה את האיור שמתלווה לצילום המתכון "כיכר בהפתעה" של נירה רוסו, ומספרת כי את ההשראה קיבלה מהמאכלים שנהגה לאכול בתור ילדה קטנה שמתארחת בבית של סבתא. "בחרתי להציג את זה בצורה של בית וחלונות בגלל הבית של סבתא, שנפטרה לפני כמה שנים. הדברים שהוספתי ברקע זה דברים שהיו לה בבית, כמו התמונות, מדף הספרים, הגעגוע לעציצים שלה במרפסת. המתכון לאחד הכריכים הוא שניצל ורסק תפוחים – סבתא שלי הייתה יקית והיה הרבה שניצל בבית. היא סיפרה לי פעם על חברת ילדות שהבן שלה אוכל את זה, וגם אני רציתי לנסות וזה היה נראה לי ממש טעים".
ולתערוכה יש קשר ישיר גם לגלריה שבה היא מוצגת: במקומה גלריית עזריאלי שנמצאת במבואה של המכללה, שכן בתחילת המאה הקודמת אחד מבתי הקפה הראשונים בארץ. "בתקופת המנדט פעל בית קפה בשם 'פת'", מספרת ל-N12 טלי קיים, האוצרת של התערוכה. "ישבו בו גדולי הדור – מאליעזר בן יהודה ועד חיים ויצמן, אבל גם הרבה מאוד סטודנטים מרוששים היו באים ורושמים בהקפה אצל חיה פת, האישה שניהלה את המקום. האגדה מספרת שהיא לא ממש התחשבנה עם הסטודנטים האלה...".
