יותר מעשור עבר מאז שמיכה שטרית שחרר אלבום סולו. בעשר השנים האחרונות הוא בעיקר יצר במסגרת שיתופי פעולה, כתב לאומנים אחרים והמשיך להופיע עם חבריו להרכב שבו פרץ, "החברים של נטאשה". אבל רגע לפני יום הולדת 60, שטרית הרגיש את הצורך להתמקד ביצירה הפרטית שלו וחזר לאולפן להקליט חומרים חדשים. פרט לכך, הוא יצא לאחרונה לסיבוב הופעות שעוצר בתחנות המרכזיות ברפרטואר של המוזיקאי - מ"מסמרים ונוצות" ועד השירים הבלתי נשכחים של הנטאשות.
"אני באחלה תקופה", משתף מיכה בריאיון ל-N12. "אני מתקרב ליום הולדת 60, ורציתי לפנק את עצמי במופע שיסקר את כל המצע שלי מתחילת הדרך ועד עכשיו. אז יש הרכב של שבעה נגנים, הפקה משמעותית של לואי להב, שירים מאלבומי הסולו שלי לצד שירים שכתבתי לאחרים, כמו 'מונסון' של ברי סחרוף, 'בגללך' של אריק איינשטיין, ו'שמחות קטנות' שביצעתי עם עמיר בניון, וגם שירים של 'החברים של נטאשה', שזה כמובן בלתי נמנע".
ההתקרבות לגיל 60 עוררה בך משהו?
"הגיל עושה טוב. אני מאוד אוהב את הזמן הזה מבחינת איך שאני מרגיש ואיך שאני על הבמה. אני חי את הבמה ואוהב אותה. כולם מכירים אותי כיוצר וכותב, אבל פחות כמישהו שמופיע, זה משהו שהרגשתי שאני צריך להוציא לדרך".
אחרי כל השנים, הבמה היא סביבה טבעית בשבילך?
"זה המקום בשבילי עכשיו. בכל פעם אני מחדש ומתחדש. הופעה זה דבר חד-פעמי, אתה אומנם עם אותם נגנים ואותם שירים, אבל זה תמיד מעניין ומאתגר לפגוש אנשים שמכירים את השירים ואוהבים אותם. המגוון לפעמים מפתיע אותי - זה מתחיל בגיל 27 בערך ונגמר ב-60. זה עדיין חדש לי כי אני רגיל לקהל שמגיע כדי לראות הופעה של 'נטאשה', ועכשיו הם באו לראות אותי מופיע".
את האלבום האחרון שלו, שכלל שירים חדשים לצד עיבודים לשיריו מהאלבומים הקודמים, הוציא שטרית ב-2011. מאז התארח בין היתר בפרויקט "מטרופולין" של עופר מאירי, יצר עם המפיק המוזיקלי פטריק סבג, וכתב לאומנים אחרים כמו שמעון בוסקילה. "חזרתי להקליט ואני עובד על לא מעט שירים חדשים", הוא אומר. "לא הקלטתי הרבה מאוד זמן, פשוט כי לא היה לי מה לומר ברמת השירים. לאחרונה נפתח לי הערוץ שוב ועכשיו הפוקוס הוא עליי".
זה קרה בגלל מחסום כתיבה? השראה שהפסיקה להגיע?
"זה לא תמיד עניין של השראה. לפעמים המחסום מגיע כי אתה יומרני כלפי עצמך. אתה לא מוכן לשחרר שירים כי אתה חושש שהם אולי בינוניים, אבל מי אמר שצריך להוציא כל הזמן שירים מסוימים? יש לי מספיק שירים ברפרטואר שאני יכול לאפשר לעצמי לנסות ולהתנסות, להיכשל ולהצליח. בגיל 60 להתנהל ולהתמודד שוב כאילו אני בתחילת הדרך, זה סתם לעשות אוונטות על עצמי. יכולתי להרשות לעצמי את השתיקה הזו בגלל אותם שירים מהעבר שבעיניי הם אקטואליים תמיד".
אז מה דעתך על המוזיקה הפופולרית של היום?
"יש לי ילדים צעירים מגיל 8 ועד 16, אז אני נחשף למוזיקה הזו דרכם. יש שירים שאני נהנה מהם ויש כאלה שפחות. היום אני בעיקר נהנה מהיפ הופ ישראלי ומאומנים כמו עטר מיינר, יסמין מועלם וטדי נגוסה. אין לי תלונה או ביקורת על ז'אנר כזה או אחר, כל אחד שומע מה שבא לו. יש מקום לכולם כנראה. גם כשאנחנו 'הנטאשות' יצאנו, אמרו לנו 'מה זה הדבר הזה?' ולכן אני לא רוצה להיות זה שמקטר. אני חושב שעם הזמן השירים הפחות טובים - שוקעים ונעלמים, ומה שצריך לצוף - נשאר. הזמן יודע לברור".
"טבריה", "אינתי עומרי", "באביב" - על לא מעט שירים של שטרית, בעיקר מאלבום המופת "מסמרים ונוצות" שיצא בשנת 1998, אפשר להעיד כי 24 שנים אחרי - הם אכן עמדו במבחן הזמן. הוא אופטימי לגבי העתיד, בעיקר בזכות מוזיקאים ותיקים מהארץ ומהעולם שממשיכים להופיע גם בשנות ה-70 לחייהם: "זה נותן לי תקווה".
הגיל לא מפחיד אותך.
"לא. הדור הצעיר הוא דור שחוקר ויש לו כלים לכך. הוא לומד, הוא נחשף ושומע מוזיקה מפעם. אני פוגש חבר'ה צעירים ששומעים מוזיקה משנות ה-50, וזה מגניב שגם להופעות מגיע קהל חדש".
נדמה כי סוף-סוף אחרי שנתיים וחצי של אי-ודאות, עולם התרבות וההופעות חזר הקיץ לשגרה בריאה ושפויה. את ימי הקורונה והסגר על הענף נשמח להשאיר מאחורינו, אך היה רגע אחד שבו השיר "טבריה" של שטרית עשה קאמבק וזכה לעלייה בהשמעות ברדיו - רק בגלל שהשרה לשעבר גילה גמליאל הפרה את ההגבלות בסגר השני ונסעה - כן, לטבריה.
מיכה, שהביע אז ביקורת חריפה נגד הממשלה הקודמת על היחס, או היעדר היחס, לענף, מודה לקורונה על דבר אחד: "אני מאחל שהכול ימשיך כמו שהוא עכשיו. הכיוון טוב, השגרה נהדרת, ואני סקרן. אין לי תוכניות ארוכות-טווח, הקורונה שינתה את זה. בשבילי לתכנן שבוע קדימה זה נצח. לדעתי זה דווקא עושה טוב, אני יותר חי את ההווה. הרבה הווה ועתיד קצר".
מיכה שטרית יופיע במתחם "קו רקיע" ב-25.8 ויארח את אלון עדר ואריאל זילבר. כרטיסים