גיא ברעלי היה מסוג התלמידים שהמורות העירו להם להפסיק לצייר בשיעור. הוא לא חלם להיות צייר או מאייר, אבל התחביב שפיתח לעצמו בזכות סבו הוביל אותו לימים לשמש כאומן הסטוריבורד הראשי של להיט "המיניונים" האחרון. בריאיון ל-N12 מספר ברעלי איך מפגישה מקרית עם במאי, הוא נכנס בהמשך לנעליים הגדולות מאחורי הקלעים של כמה סרטי אנימציה גדולים מהעשור האחרון.
הוא גדל בתל אביב, שירת בתותחנים ובכלל חשב ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, אבל בטיול אחרי הצבא על קצה של הר באוסטרליה, הבין גיא (41) כי הוא רוצה להפוך את התחביב למקצוע: "בחרתי להירשם ללימודי אנימציה בניו יורק. לאחר מכן, ניסיתי להתקבל ל'דרימוורקס', אבל דרכינו נפרדו בשלב האחרון מתוך רבים שהגישו מועמדות. זה היה מאכזב".
כחלק מהכניסה לתחום האנימציה, הוזמן ברעלי ב-2010 להקרנת בכורה של הסרט הראשון בסדרת "גנוב על הירח", מעולמם של המיניונים, בהשתתפות הבמאי. "בימים ההם אף אחד בכלל לא ידע מה זה", נזכר גיא, "עוד לא היה טירוף מיניונים, וזה גם היה הסרט הראשון של חברת ההפקות 'אילומיניישן', מהנחשבות כיום בתעשייה". בפגישה עם הבמאי, גיא שיתף אותו כי הוא מחפש עבודה, והוא גייס אותו כאומן סטוריבורד להפקות עתידיות של החברה.
12 שנה לאחר מכן, שבמהלכן השתתף גיא בכמה סרטי אנימציה הוליוודים בולטים, הוא עומד מאחורי מערך הסטוריבורד בסרט שובר הקופות "מיניונים 2: עלייתו של גרו". אולי כדאי להבין קודם מה בדיוק תפקידו: "כאומן סטוריבורד אני מעביר את העלילה המוצגת, ובתור התחלה מקשקש לעצמי קשקושים. סטוריבורד אלו האנשים שעמלים על הסקיצות שבהמשך משתמשים בהן כדי ליצור את הסרט. העבודה שלי מתחילה בשלב מוקדם - קודם היוצרים מכינים פיץ' שמציג את הסרט בכללי, אחר-כך זה עובר לשלב הכנת התסריט, ואז אפשר לעבוד על הסטוריבורד. בניגוד לאנימטורים שעובדים איתנו, אני לא מסוג האומנים שאוהבים לרדת לכל הפרטים הקטנים".
את טיוטות התסריט והמלל הרב שמונח על שולחנו של גיא, צריך להמיר לוויזואליה גרפית - כזו שממציאים ולא מצלמים: "אתה מקבל תסריט ואומרים לך: 'תצייר את הסרט, מה שאתה רואה בראש'. למשל, בסצנת אקשן שבה המיניונים מתאמנים על קונג פו. יש לך בערך שבוע לצייר משהו כמו חמש דקות מהסרט, כשהסקיצות נראות בדרך כלל כמו קומיקס, רק עם יותר קשקושים".
לאחר מכן, הוא מסביר, האנימטור מקבל באנימציות תלת-מימד את הסטוריבורד, שאותו הם עורכים ביחד: "אנחנו קובעים את הטיימינג למה שמוצג, אם אלה הדמויות או המוזיקה, ואז בוחנים אם זה נראה טוב. ככה אפשר להסתכל על לפחות אקט אחד בסרט, ולדעת מה עובד, מה לא ואת מה צריך להוריד".
אתה יכול לתת לי דוגמה, בסרט על המיניונים למשל, איך אומן סטוריבורד יכול להתפרע עם הדמיון?
"מנכ"ל אילומיניישן, כריס מלדנדרי, אוהב לעבוד בצורה פתוחה. יש תסריט, אבל הוא דינמי ומשתנה כל הזמן. זה כבר היה הסרט החמישי בסדרה כולל 'גנוב על הירח', והוא רצה לפצח איך אנחנו יוצרים דברים חדשים - מתוך החשש שאנשים כבר מיצו את התופעה שנקראת 'מיניונים'. כל הצוות ישבנו וחשבנו, ובשלב מסוים הצעתי לעצב את מערכת היחסים בין גרו הצעיר לאחד הנבלים המבוגרים במין קשר על משקל סבא-נכד".
"התחברתי לזה אישית בגלל הסיפור עם סבא שלי, שבזכותו נחשפתי לעולם הציור, ויש בזה משהו נוגע ללב כשיש קשר כזה. אז הכנתי סטוריבורד לכל הסצנות של גרו עם אותה דמות מבוגרת שעוברת שינוי חיובי בעצמה שאני אהבתי, וזה למעשה הקו הרגשי שהוצג בסרט. המיניונים הם מצחיקים והכול, אבל בכל זאת רוצים לתת גם קצת אמוציות. מערכת יחסים בין סבא לילד היא קשר שהקהל יכול להתחבר אליו ולכן היא יכולה לספק את זה. זו התרומה שאני הכי גאה בה".
בוא נדבר על מה שהסרט האחרון עשה בקולנוע בארץ ובעולם. זה יצא מכלל שליטה.
"ה'ג'נטל-מיניונס' (הצעירים שהגיעו בחליפות לצפות בסרט בהשפעת טרנד טיקטוק) הפתיעו מאוד ושעשעו אותי על הצד החיובי של התופעה. הרבה אוהבים את המיניונים, והיה נחמד לראות איך מי שגדלו עליהם כילדים, מצאו דרך מקורית כבני נוער לגרום לזה עדיין להיות קול וללכת לצפות בסרט גם כשאתה מתבגר".
"לדעתי, סיפורי הוונדליזם היו שוליים יחסית", אומר גיא בהתייחס לכאוס שהתחולל בחלק מבתי הקולנוע בארץ במהלך הצפייה בסרט. "ל'מיניונים' הייתה השפעה חיובית מול מקרים מסוימים שקרו בקולנוע, ומבאס שהיו כאלה שנהרסה להם ההקרנה בגלל דברים כאלה. זה יצא מכלל שליטה וזה הדבר האחרון שהייתי רוצה שיזכרו מהסרט שזכה לכזו הצלחה אחרי שנתיים של קורונה בבית".
אנימציה היא לא עיסוק שנקלעים אליו במקרה. איך הגעת לזה?
"הייתי מאלה שציירו על פתקים בזמן שיעור. תמיד נכנסתי לבעיות עם העניינים האלה. סבא שלי היה זה שלימד אותי לצייר, וזו הסיבה שתמיד הייתה לי חיבה לתחום. יחד עם זאת, בתיכון כבר הייתי בראש ללכת לתחום המחשבים. כשטיילתי אחרי הצבא בהרי אוסטרליה, הבנתי שאני רוצה לנסות את מזלי כאומן".
ההפקה הראשונה ב"אילומיניישן" שאליה נכנס ברעלי היה הסרט "הלורקס" שיצא ב-2012. זמן קצר לאחר מכן, הוא כבר התקבל לאותה עבודה שחלם עליה ב"דרימוורקס": "זו הייתה חוויה מדהימה עם מלא אומנים שעובדים על הסרטים הכי גדולים. אני הייתי בין אלו שעבדו על 'קונג פו פנדה 3', וזו הייתה החוויה הכי כיפית. באותה תקופה גם פגשתי את אשתי שהייתה אנימטורית".
אחרי שהתחתנו ואשתו נכנסה להיריון, גיא החליט לחזור לבית המוכר ב"אילומיניישן" שבו הכול התחיל. מלוס אנג'לס הם עברו לספרד, מדינת המוצא של אשתו, וכך עבד גיא מהבית כאומן סטוריבורד עבור הסטודיו המרכזי של החברה שיושב בפריז. לתקופה מסוימת חזרה המשפחה לארצות הברית, וגיא קידם משם סרטים כמו "גנוב על הירח 3" ו"הגרינץ'" - עד שהוא חבר לבמאי "המיניונים" שהציע לו כאמור לשמש כראש מחלקת הסטוריבורד בלהיט הקולנועי האחרון.
"בגלל שהסטודיו בפריז, חזרנו לבית שלנו בספרד וטסתי לפריז בכל שבוע", הוא מסביר. "בזמן הזה שהייתי על קו ספרד-צרפת, אשתי הייתה בבית עם ילד בן 3 ותינוקת נוספת שרק נולדה. אין ספק שזו הייתה תקופה מאתגרת אבל מעניינת. אשתי ויתרה על הקריירה שלה כאנימטורית כדי לטפל בילדים בשבילי, שדרך עיניהם אני רואה את הסרטים האלה. הם נותנים לי נקודת מבט ליצור, וזה קרה אחרי שההורים שלי תמכו בי, למרות שמבחינתם זו הייתה החלטה קצת הזויה לטוס לניו יורק כדי ללמוד אנימציה".
ברחת לחו"ל כי התחום בארץ לא מאוד מפותח?
"אין בישראל סרטים בקנה מידה כזה. בארץ מפותח יותר תחום האנימציה בהקשר של הייטק וגיימינג. החדשות הטובות הן שבגלל הקורונה, חברות פתוחות לעבודה מרחוק. כיום אני עובד כיוצר ב"אחים ורנר", ואוהב במידת האפשר לערב אומנים ישראלים בפרויקטים שיש לנו. בכלל, היום יש הרבה יותר הזדמנויות עבודה ממה שאני התחלתי כשהיו רק את פיקסאר ודיסני. יש אפשרויות לסטרימינג, לטלוויזיה, לסרטים ולמשחקים".
אז מה הפרויקט הבא שלך?
"לאחרונה עבדתי על הסרט החדש של 'סופר מריו' שצפוי לצאת בשנה הקרובה. אני גם עובד על סרט שקשור לעולמו של באטמן, אבל אני לא יכול לספר עליו הרבה. חוץ מזה, יש לי גם פרויקטים אישיים ואני עובד על פיתוח סדרות וסרטים משלי. הייתי רוצה לקחת את זה לשלב הבא".