הוא צבע לנו את השלכת בירוק, זעק "ככה לא בונים חומה" וגם היה הקול שבישר על פרוץ מלחמת ששת הימים ועל רצח רבין. יורם ארבל הגיע לגבורות וחוגג 80, אבל אין לו שום כוונה לצאת לפנסיה. למעשה, בדיוק להפך.
יורם ארבל היה אמור בכלל להיות זמר. הוא התקבל בגיל 17 וחצי ללהקת הנח"ל, וב-1969 הוציא את השיר "אני אצבע את השלכת בירוק" שהפך ללהיט מיידי . על אף ההצלחה האדירה של השיר, ארבל נאנח כשהוא מאזין לו כמה עשורים לאחר מכן: "איזה זיופים יש פה, עד היום זה מעצבן אותי כשאני שומע את זה".
"אני לא תמיד בטון", הוא אומר בריאיון מיוחד ל"אולפן שישי". ובכל זאת, השיר הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים בגלי צה"ל. "לא רק שהגיע למקום הראשון, הגיע למקום הראשון בגלי צה"ל ונתקע שם", מזכיר ארבל. "שבעה שבועות או משהו כזה, עד שיצחק לבני ז"ל שהיה מפקד התחנה ואמר 'אם שיר צועד במצעד יותר מחודש, מזיזים אותו הצידה לאיזה שבועיים, נותנים לו להירגע ומחזירים אותו'. אז הרגו את זה, אחרת זה עדיין היה במקום הראשון".
חברות התקליטים היו בטוחות שמצאו את הכוכב הגדול הבא. ארבל הוציא תקליט שלם, אבל משהו השתבש. "שרתי את 'השלכת בירוק' פעם אחת בבית החייל, בשידור חי בגלי צה"ל, והתפספס משהו בקשר שביני לבין התזמורת, ובשידור חי התחלנו את השיר מההתחלה עוד פעם. היה פלופ לא נורמלי, ולשיר הפסקתי".
הדרך אל המסך
מאות אלפי חובבי ספורט שמחים שארבל לא התמיד בקריירת השירה, והפנה את קול הבריטון שלו לכיוון אחר. הסיפור שלו מתחיל כנער בפתח תקווה של ראשית ימי המדינה - אז עוד היה יורם ארבטר, ספורטאי מצטיין - שחקן כדורגל בגיל נוער, ובשלב מסוים אפילו אלוף ישראל לבוגרים בהטלת כידון.
לקראת סוף שנות ה-60 הוא עבד כקריין ברשת ב', אז גם עברת את השם ל"ארבל". בבוקר 5 ביוני 1967 הוא הודיע על פריצת מלחמת ששת הימים. "בעשרה לשמונה באה העורכת והכניסה לי נייר ליד, הייתי ליד המרכזייה שם, והיא אמרה לי: 'תעלה מיד ותקרא את זה'", הוא משחזר כעת.
"משעות הבוקר המוקדמות של היום מתחוללים קרבות עזים בין כוחות אוויר ושריון מצריים שנעו לעבר ישראל לבין כוחותינו, שיצאו לבלום אותם", נשמע אז ארבל. אחרי המלחמה הוא ניסה להגיע לצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית, אבל לא קיבלו אותו.
"חזרתי לרדיו, לתפקידים הקודמים שלי, ואמרתי: 'יבוא היום אולי'", נזכר ארבל. "והיום בא במקרה, כשדן שילון פגש אותי ברחוב ארבע שנים אחר כך, וישבנו לשתות קפה. הכרנו מהרדיו. הוא אמר לי 'תגיד לי, איך זה שאתה לא מנסה להשתלב אצלנו?'. הוא היה מנהל מחלקת הספורט אז. אז אמרתי 'אני אשמח', והשאר היסטוריה".
ארבל היה פס הקול של שידורי הספורט בעידן של ערוץ בודד עם מאה אחוז רייטינג. גם אם תנאי ההפקה לא היו תמיד מושלמים. אחר כך עבר לערוץ הספורט וערוץ 2, ובכל השנים האלה דווקא הניסיון המוזיקלי היה אחד מסודות ההצלחה לקריירה הפנומנלית.
גם ב"ככה לא בונים חומה" וגם במשפטים זכורים אחרים שלו, מה שעבד זה לא רק הטקסט אלא גם האינטונציה, הקצב. קצב של אדם בעל רקע מוזיקלי, אחד שלמד בלהקת הנח"ל להופיע, להחזיק קהל. פרפורמר שהבין שקודם כל מדובר במופע בידור, כיף לצופים בבית. "טיימינג, מילת המפתח היא טיימינג, טיימינג ומינון, ואין ספק שזה בא מהמוזיקה, אין ספק בכלל".