כבר יותר מ-20 שנה ששמעון בוסקילה הוא חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי. סיפור הפריצה הגדולה בקריירה שלו מוכר וידוע - ועדיין כמעט בלתי נתפס: אחרי ששודר בטלוויזיה הסרט התיעודי "גיטרה בסהרה" על חייו, כמי שהקים את הלהקה "סהרה", נוצר חיבור עם הצופה שלמה ארצי - ומשם הדרך ללב המיינסטרים הישראלי הייתה סלולה.
השיחה שלנו מתרחשת בוקר אחרי הפיגוע הרצחני בבני ברק ושלושה ימים אחרי צאת שירו החדש. השמחה על היצירה שבחוץ נוכחת, אבל קשה לבוסקילה שלא להתייחס לאירועים הקשים: "השיר יצא והוא עובד יפה ומגיע לקהל, אבל יש ימים קשים שפוקדים אותנו. אז בראש ובראשונה אני רוצה להגיד שליבי יוצא למשפחות ההרוגים והנרצחים. הלב כואב".
לאורך השנים התראיין בוסקילה בגלוי על מערכות יחסים, על הרצון להתחתן ולהקים משפחה. השיר החדש, "עד שהדרך תיגמר", שיצר יחד עם אבי אוחיון ומיכה שטרית, שם את הנושא בקדמת הבמה. "השיר מדבר על זה שזוגיות היא מסע. במסע הזה יש עליות ומורדות, אבל בסופו נשארים ביחד ואוהבים", מספר בוסקילה.
מי שנבחרה לככב בקליפ שמלווה את השיר היא בת הזוג של בוסקילה בשנתיים וחצי האחרונות, יפעת שמול. "הייתי צריך לשכנע אותה להסכים לעשות את זה, היא לא מהטיפוסים שיבואו להצטלם ולהראות ישר. זה הביך אותה", הוא מספר. "בסופו של דבר הצלחתי וזה קרה. הצילומים יחד היו מאוד כיפיים. צילמנו בדרום, באזור של אחרי מצפה רמון. היום משלמים הרבה כסף כדי ללון במלון באזור. זה מדהים לראות את הנוף, לא צריך לנסוע לחו"ל, יש לנו לוקיישנים מדהימים".
"השיר מדבר על זה שזוגיות היא מסע. במסע הזה יש עליות ומורדות, אבל בסופו נשארים ביחד ואוהבים"
ואיך היה עם יפעת על הסט?
"הייתה חווייה. התחלנו בבוקר וסיימנו בלילה. אני חופשי והבת זוג שלי הצטרפה אליי. היה פשוט יום כיף, חזרנו מגובשים".
איך זה בשבילך לשים את הזוגיות הפרטית שלך בקדמת היצירה?
"זה מוזר. אני בדרך כלל לבד בתוך המוזיקה ולצד זה יש לי את הזוגיות הטובה והמדהימה הזאת. לשלב זה מוזר. בחיים שלי אני מאוד אישי ודיסקרטי, אבל בתוך השיר הזה היה משהו מאוד ממוקד. זה היה ברור שגם היא תצטרף. זה חדש לי, אבל מתרגלים לזה. אנחנו מאוחדים ומאוד אוהבים אחת את השני".
היו ידיעות על כך שנפרדתם.
"את יודעת מה? לא היה ולא נברא. כל עוד זה לא יצא לא ממני ולא מבת הזוג שלי, לא נפרדנו ואנחנו לא הולכים לשום מקום. אף אחד לא מכבס את הכביסה המלוכלכת שלו בחוץ. לא נפרדנו. יש חילוקי דעות, עוברים יומיים-שלושה ופותרים את זה. מפה ועד ל'נפרדנו'? אני לא יודע מי ממציא את הדברים האלה וזה כל כך מעצבן. מתקשרים אליי, מבקשים תגובה, על מה אתם מדברים? זה מקומם. לא הגענו למקומות האלה, טוב לנו יחד".
משפחה וילדים באופק?
"אנחנו כבר שנתיים וחצי עוד מעט ביחד. הכול אפשרי והכול פתוח".
"כל עוד זה לא יצא לא ממני ולא מבת הזוג שלי, לא נפרדנו. לא הגענו למקומות האלה, טוב לנו יחד"
"הרגשתי שייך במרוקו, זה היה מרגש"
השיר החדש טבול בהשפעות קאנטרי, אחרי שהשיר הקודם שהוציא וזכה להצלחה הושפע דווקא ממוזיקה ברזילאית. הסינגל הזה הוא עוד הוכחה לכך שבוסקילה אוהב להמציא את עצמו מחדש: "תמיד לבוא ולעשות שמעון בוסקילה זה הכי קל, אבל בסופו של דבר, גם מבחינה אומנותית, זה משעמם. אני אוהב דברים מיוחדים. אני שומע הרבה מוזיקה בבית, הרבה רפרנסים, וזה היופי - לעשות משהו מיוחד".
אחד הפרויקטים שעליהם הוא עובד בימים אלה הוא אלבום שלם במרוקאית. "אנחנו נמצאים במגעים עם וורנר מיוזיק גרופ במרוקו. זה פרויקט מאוד ארוך", הוא מסכים לספר. לשאלה אם יש הבדל ביצירה בין השפות השונות, בוסקילה עונה: "בעברית אני לא מצליח לכתוב את הטקסטים, במרוקאית הרבה יותר קל לי להביע את עצמי ואת הרגש שלי. בעברית אני משאיר את הכתיבה לאנשים אחרים. גדלתי עם סבתא שלי ושם דיברנו מרוקאית".
הרעיון לאלבום נולד באחד מרגעי השיא בשנה האחרונה של בוסקילה: הוא נבחר להופיע במרוקו במסגרת ביקור רשמי ראשון של משרד החוץ במדינה, באוגוסט האחרון. "זה היה כל כך מרגש", מספר בוסקילה. "זו הייתה הפעם הראשונה שלי במרוקו בכלל. הייתי שם בבית כנסת בקזבלנקה וראיתי בין ספרי התורה הרב פעמים את שם המשפחה 'בוסקילה'. הרגשתי שייך. זה היה מרגש מאוד לשיר את 'יא מאמא' שם, כמו יחד עם הפמלייה בישראל".
"זה היה ביקור קצרצר אבל מאוד מרגש", הוא מתאר. "קיבלתי תגובות של 'איזה כיף, אתה משלנו' וזה דירבן אותי. כשהגעתי לארץ, החלטתי שאני רוצה לעשות אלבום במרוקאית, זה נתן לי את הדרייב".
היו גם תגובות לא טובות לכך שנסעת יחד עם שר החוץ יאיר לפיד
"אנחנו חברים מאוד טובים. אני מאוד אוהב את יאיר, אני חושב שהוא נשמה טובה. אפשר לראות את זה מבחוץ, ואני אומר את זה לא רק בגלל שהוא חבר שלי. הוא רוצה אך ורק את טובת המדינה והיו לנו שיחות ממש טובות על זה.
הנחיתה לא הייתה קלה: "כשחזרתי אמרו לי דברים מאוד מכוערים. נפלו עליי עם קללות והתחילו לקלל את ההורים שלי ואת אימא שלי במיוחד. לקחתי את זה מאוד קשה. החלטתי שאני חזק ומתגבר על זה. אני לא בצד של אף אחד, אני מתעסק באומנות. פוליטיקה לא מעניינת אותי. אני בסך הכל אומן שמייצג את ישראל בגאווה. איזה אומן לא היה נוסע למרוקו? הדעות הפוליטיות שלי לא יוצאות החוצה, הן רק בקלפי".
איך הפכתם לחברים?
"הוא אירח אותי בתוכנית שהייתה לו וככה זה התחיל. הוא איש מדהים. מפה ועד לבוא ולקלל אותי… שוב, לקחתי את זה מאוד קשה. לפני 5 שנים, כשהופעתי באו"ם באירוע לציון גירוש היהודים מארצות ערב, אירוע שמתקיים במקביל ובתגובה ל'יום הנכבה' - אז מישהו קילל אותי? אמר לי משהו? באתי לייצג את המדינה ואני תמיד גאה לייצר את ישראל".
"כשחזרתי ממרוקו אמרו לי דברים מאוד מכוערים. נפלו עליי עם קללות והתחילו לקלל את ההורים שלי ואת אימא שלי במיוחד. לקחתי את זה מאוד קשה. החלטתי שאני חזק ומתגבר על זה"
השיר במרוקאית "מינהאר לי משיתי" (יא מאמא), שיצא ב-2008, הפך לקלאסיקה. ספר לי על המסע שלך עם השיר הזה.
"לפני שלושה שבועות פתחתי את הפייסבוק וראיתי שאחד הזמרים הכי גדולים באלג'יר, בבילוני, עושה קאבר לשיר הזה עם גיטרה אקוסטית. מדובר באומן שיש לו מיליוני צפיות. כל כך התרגשתי. זה ממלא אותי גאווה. לפי התגובות הענקיות של הקהל, אני יכולה להגיד שזה מתקרב לסדר גודל של 'אינתא עומרי'".
"כשכתבתי את השיר היו לו חמישה בתים. הכול יצא ממני - טאק, טאק, טאק. התקשרתי לרייכל, אמרתי לו 'בוא, בוא, הטקסט מוכן'. הקלטנו באולפן של גלעד שמואלי, אולפן קטן שנראה כמו צינוק, ועשינו את הכל ב'וואן טייק', בחתיכה אחת. בלי תיקונים ובלי כלום".
כשאתה שר את השיר הזה בהופעות, אתה עדיין חושב על אימא שלך, דינה?
"אני תמיד רואה אותה לנגד עיניי. יש המון געגועים אליה. כשאני שר אותו אני רואה את האנשים בקהל, שעבורם זה לאו דווקא מתקשר רק לאימא. אלה יכולים להיות גם סיפורים אחרים על מישהו יקר להם. אנשים בוכים, מצלמים, שרים, זה מרגש".
"אני תמיד רואה את אימא שלי לנגד עיניי. יש המון געגועים אליה. כשאני שר אותו אני רואה את האנשים בקהל- בוכים, מצלמים, שרים"
מתי ההופעה הבאה וההזדמנות לבכות מהשיר?
"אני מופיע בזאפה אמפי שוני ב-9 ביוני. מארח את עילי בוטנר וילדי החוץ, יהיה מיוחד".
