לאחרונה הוצג במרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח מקיף המשקף את תמונת המצב העגומה באשר לחלוקת תמלוגים לאומנים בתחום המוזיקה. במשך השנים הועלו טענות והוגשו תביעות שנוגעות לאי-תשלום הוגן של תמלוגים, כשרק בשבוע שעבר דיווחנו על תביעת ענק של אלפי מוזיקאים נגד "הוט".
גם אם בדרך כלל הביקורת מופנית כלפי אמצעי השידור שבהם נעשה שימוש במוזיקה, במסמך האחרון שמפרסמים בכנסת עולה בעייתיות הקשורה דווקא לארגונים הגדולים שמנהלים את זכויות האומנים בתעשיית המוזיקה בישראל - ובהם אקו"ם, אשכולות ועילם. כל אחד מהם מאגד סוגים שונים של אומנים - זמרים, כותבים, מלחינים, נגנים מבצעים ועוד - וכל אחד מהם פועל בהתאם למעמדו המשפטי, בין אם מדובר בעמותה או בחברה פרטית.
ארגוני זכויות היוצרים, כמו אקו"ם למשל, נחשבים להסדר כובל ומונופולי אשר פעילותם מאושרת בידי רשות התחרות. עם זאת, רשות התחרות מדגישה כמה חששות מפעילותם כמונופול, לצד החשיבות שבשמירה על זכויות היוצרים. אשכולות כחברה פרטית מייצגת אומנים מבצעים, ועילם כעמותה מייצגת מוזיקאים ונגנים בהתאם לחוק זכויות מבצעים. שתיהן ביחד פועלות מתוקף חוק זכויות מבצעים ומשדרים, כארגון היציג לצורך גביית תמלוגים מהשמעות פומביות עבור כלל האומנים בתחומן.
כאן, דרך אגב, עיקר הבעיה. בעוד גביית התמלוגים בידי ארגוני ניהול הזכויות נחשבת פשוטה יחסית כשמדובר בשידור מוזיקה בתחנות רדיו וטלוויזיה, העסק הופך למורכב יותר כשזה נוגע להשמעה פומבית של מוזיקה במוסדות, אולמות, מועדונים ובתי עסק נוספים. זאת בשל הפריסה הרחבה של גופים אלו.
"כסף שהולך לרכישת דירות"
לגבי כל אחד מהארגונים הובאו במסמך טענות מטעם האומנים שאותם הוא מייצג. ביחס לחלוקת התמלוגים עלו טענות על חלוקה לא הוגנת ולא שוויונית, "עם קריטריונים המעניקים הטבה לא מוצדקת לאומנים מסוימים על פני אחרים, להעברת כספים לאיגודים ולגופים אחרים שנתפסת כחריגה ממטרות הארגון, לאי-חלוקה של חלק מכספי התמלוגים ושמירתם למטרות לא ברורות, לשימוש בכספים למטרות לא רלוונטיות כמו רכישת דירות, ועוד". יתרה מזאת, קיימת ביקורת כללית על השקיפות וההתנהלות הארגונית של גופים אלו ויכולתם המוגבלת של רוב חבריהם לקחת חלק בקבלת החלטות ולקבל מידע על המתרחש בארגון.
התנהלות זו הובילה את הזמר שי גבסו, למשל, להגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד אשכולות בסוף 2020. לדבריו, החברה מעבירה רק חלק מהתמלוגים לאומנים - ואת היתר משאירה בקופתה. עוד נטען שם כי יו"ר אשכולות והמנכ"ל אילי גורליצקי מתגאה בשמירה על הכספים ליוזמות עתידיות של החברה ולעתות חירום, בעוד חלק מהאומנים נאבקים כלכלית.
על פי הדוח, הארגונים דוחים ככלל את הטענות המופנות כלפיהם. בנוגע להצטברות של עודפי כספים, מסבירים שם כי זהו חלק מהמנגנון הנורמלי של ניהול כספי התמלוגים ותהליך חלוקתם - שבמסגרתו קיים תמיד מאגר של כספים המיועדים לחלוקה ונמצאים בתהליך שיוך, וכן כספים הנשמרים בנאמנות לאומנים שלא אותרו עדיין. פרט לכך, חלק מהגופים עברו שינויים ארגוניים שכללו מינויים חדשים בהנהלה, כפי שקרה באשכולות במסגרת הליכי גישור, וזאת על רקע הביקורות שהשמיעו אומנים.
במסמך שיזמה חברת הכנסת לימור מגן תלם ממפלגת "ישראל ביתנו" מוצגת החקיקה המוצעת, שלפיה יוקם תאגיד יחיד שירכז בידיו את הסמכות לגביית תמלוגים על השמעה פומבית. כמו כן, מציעים שם להחריג מספר מוסדות ועסקים מחובת תשלום על השמעה פומבית. בשלב זה ארגוני ניהול הזכויות מתנגדים עקרונית למתווה החקיקה בטענה כי הוא שולל בין היתר את זכותם היסודית של אומנים לנהל עצמאית את זכויותיהם על היצירות.
"שוק התמלוגים מסורבל מאוד וכולל בתוכו חמישה ארגונים מונופוליסטיים, שגובים תשלומים מכל בעלי העסקים בישראל שמשמיעים מוזיקה בשטחם", מסרה חברת הכנסת מגן תלם. "כדי להקל על העסקים הקטנים שגם כך כורעים תחת נטל בירוקרטי עצום, אביא חוק שיסדיר את שוק התמלוגים. בימים אלו אני עובדת עם סגן השר אביר קארה והצוות במשרד המשפטים כדי להביא חוק ממשלתי שיפשט בירוקרטית את תהליך הגבייה וירכז אותה תחת גוף אחד. זו תהיה בשורה אדירה גם לעסקים וגם לאומנים המיוצגים בארגונים אלו".