לפני 25 שנים הוציא עברי לידר את סינגל הבכורה שלו, "לאונרדו" - מתוך האלבום "מלטף ומשקר". האלבום שהוציא הזמר הצעיר הפך להצלחה מסחררת והזניק אותו למעמד של כוכב. בריאיון אישי מול המצלמות לידר סיכם את הקריירה המצליחה שעבר עד כה ושיתף על המשבר ביחסים עם גל אוחובסקי ועל הקשר עם אביו. צפו בריאיון המלא.
זה נראה אתגר לראיין אותך, לנהל איתך שיחה
"זה כל כך מעניין, באמת, כי הייתה איזו תקופה בחיים שלי שאני זוכר, אחרי תחילת הקריירה שלי שהייתי מאוד גרוע בריאיונות עד לרמה שעיתונאים לא רצו לראיין אותי".
למה?
"כי שתקתי, כי לא אמרתי כלום. זה היה לפני שיצאתי מהארון, והרגשתי שיש עליי מין שרשרת שכובלת אותי – ולא יכולתי להגיד שום דבר על שום דבר. בשבילי לשבת פה היום, 20 וקצת שנים אחר כך, ולקבל הערה שאני מתראיין ומדבר יותר מידי – זה מקסים בשבילי.
זאת אומרת, היכולת לשבת פה וליהנות מריאיון מבחינתך, זו הצלחה, זה ניצחון
"כן זה ניצחון".
זה מעניין, כי אנחנו נפגשים פה כדי לסכם 25 שנות קריירה. אתה בכלל בשל לסיכומים?
"לא. לא בשל לסיכומים. אני לא מסתכל על זה כסיכום, אני מסתכל על זה כציון דרך. מדהים אותי שעברו 25 שנה מאז האלבום '"מלטף ומשקר"'.
"כשהייתי ילד לא חלמתי להיות זמר, רציתי להיות איש של מאחורי הקלעים"
אתה זוכר את היום לפני שהאלבום יצא, בדצמבר 1997?
"הייתי בן 23. בהתחלה כשגמרנו להקליט את השירים בתקליט, חשבתי שהוא ממש לא טוב. אני לא שמעתי אותו בעצמם מדצמבר 1996 כשסיימנו אותו – עד הקיץ של 1997, רגע לפני שהשיר 'לאונרדו' יצא".
"פחדתי שאני אפעיל את התקליט ואני אומר: 'אוי זה לא טוב, אני לא אוהב את זה'. אני זוכר שאחרי שהפעלתי אותו, הקשבתי לו ואז אמרתי: 'או-קיי. לא כזה גרוע'. זה הדהים אותי כשהאלבום יצא ופתאום הפך ללהיט".
אתה עכשיו לפעמים עוד תופס את עצמך ואומר "ואללה, זה באמת הסיפור שלי, ה-25 שנה האלה"?
"כן. לגמרי כן".
אתה עדיין מופתע מזה שהפכת להיות עברי לידר ה-עברי לידר?
"כן. כשהיית ילד לא חלמתי להיות זמר. חלמתי להיות מפיק, וקצת יותר איש של מאחורי הקלעים".
למה?
"זה קשור לאיזו סגירות כנראה, כי כן כתבתי שירים. הייתה לנו להקה עם זמרת ששרה את השירים, לא אני שרתי אותם".
לא עמדת על במה ואמרת: "יום אחד אני אעמוד על הבמה הזאת"
"לא, לא. אולי שאפיק את ההופעה הזאת, או משהו כזה. ברגע שהתחלתי לשיר את השירים שלי, רציתי לקחת את זה קדימה. להופיע ולעשות את הדברים האלה".
מה זה עושה לבן 24-23, שהתקליט הראשון יצא ובתוך שלושה חודשים הפל לאלבום זהב, בדיעבד זו ברכה שזה קרה כל כך מהר?
"אתה לא יכול לעשות משהו שכולם יאהבו, ואתה גם לא יכול להיות מישהו שכולם יאהבו. הצלחתי להיות חלק ממהפכה חברתית חשובה, וזה חלק גדול מהגאווה שלי".
אפרופו גאווה, מה אתה חושב על הפרשה של גל אוחובסקי?
"גל הוא בר מאוד מאוד קרוב שלי. איש שהייתה לו השפעה עצומה על חיי, והוא חשוב מאוד. זה מאוד קשה, מאוד".
כששמעת על זה בפעם הראשונה אמרת "אין סיכוי" או "ואו, איך זה הסתבך"?
"אני לא יודע את הפרטים. אני חושב שבשביל זה יש משטרה".
אבל דיברת איתו על זה?
"אני מרגיש שמשהו בקשר שלי עם גל נפגע בגלל הפרשה".
למה?
"אני לא באמת יודע. אני עובד בזה, בלהבין למה אני מגיב לזה כמו שאני מגיב לזה".
אתם לא בקשר עכשיו?
"פחות".
האינסטינקט שלך היה לנתק, לא להיות איתו בקשר?
"את עושה שחור ולבן, זה לא בדיוק ככה. אני לא מתפקד בזה כמו שהייתי רוצה לתפקד בזה".
מה, אתה לא מרגיש שאתה מספיק חבר?
"כן. זה תפס אותי לא מוכן".
"אבא שלי היה צייר, אבל לא עשה עם זה כלום. זה הדרייב שלי - זה מאפשר לי ליצור ולחלום"
כל הריאיון השרשרת שלך "אבא" מושכת את העין.
"אמא שלי עשתה לי לכבוד הלידה של בני, אלבי".
הוא יגדל מול המצלמות? הוא יהיה חשוף?
"אני נורא משתדל לא להחביא אותו. אני לא רוצה שהוא יגדל עם איזו תחושה שיש שם איזה סוד".
כמה אתה עסוק באבהות שלך - האם אתה אבא מספיק טוב?
"הרבה, הרבה".
יש לך איזה מודל? כי דיברת הרבה על זה שלא היה לך מודל בילדות
"כן, יחסיי עם אבא שלי היו מורכבים. הוא מאוד אהב אותי והיה מאוד מאוד גאה בי. הוא היה עושה בשבילי דברים, אבל הוא לא היה אבא חזק. כי בסוף אקורד הסיום שלו היה אקורד מאוד עצוב".
לא הצליח לו, ואז הוא שקע בדיכאון ונפטר
"נכון, נכון".
זה ליווה אותך באיזשהו מקום, הפחד – "מה יקרה אם אני אכשל? אולי אני אהיה דומה לו, אולי זה יקרה גם לי"?
"בתקליט הראשון שלי, 'מלטף ומשקר', יש שורה: 'ולפעמים כשאני מחייך, אני רואה את הפנים שלו בראש שלי, ומשכנע את עצמי בלב שאני לא דומה לו. לא דומה לו, אני מישהו אחר'".
"גדלתי עם איזו תחושה כזאת שאני רוצה להיות אחר. אני כן דומה לאבא שלי בהרבה דברים, והיום אני פחות מפחד מזה. אבא שלי היה צייר אבל הוא לא עשה עם זה כלום אף פעם".
וזה חלק מהדרייב שלך?
כן, בטח. זה מאפשר לי ליצור, זה מאפשר לי לחלום.
יש מצב שניפגש פה לריאיון, נגיד, סיכום 35 שנים?
"כן, אני חושב שכן".