היה מעט מורכב לתאם שיחה עם הבמאית האוקראינית אלינה גורלובה. בימים אלו היא פועלת במחתרת עם צוות צילום שמתעד את החורבן שמתחולל בקייב ואת הריק הגדול שהשאירו אחריהם תושבים שהפכו ברגע לפליטים. משבר ההגירה והפליטים, שהפך קרוב מתמיד לליבה של אלינה, אינו חדש לה. הסרט התיעודי "הגשם לא יפסיק" בבימויה, שעוקב אחר סיפור הבריחה של משפחת סולימן ממלחמת האזרחים בסוריה, יוצג ביום חמישי בפסטיבל סרטי הנשים בירושלים. בימים טרופים אלו הוא מקבל לדבריה חיים מחדש.
"בסדרה של פרקים קצרים הבאנו את סיפורו של אנדרי, מתנדב מצטיין בשורות הצלב האדום שנולד וגדל בסוריה והגיע למולדתו החדשה באוקראינה", פתחה אלינה, במאית ועורכת סרטים. הדוקו צולם בשחור-לבן ועוקב אחר סיפור הבריחה של משפחת סולימן מתופת המלחמה. בני המשפחה אולי קיוו שמתוך ההימלטות תגיע השלווה והתקווה, אך לא זה היה המצב: כל אחד מהאחים מצא את עצמו במקום אחר בעולם - באוקראינה, בגרמניה ובכורדיסטן - ולא ברור אם מישהו מהם מרגיש בטוח או שייך והצליח להתרחק באמת מהדהודי המלחמות.
"יש הצצה למפגשים המרגשים שלו עם בני המשפחה בגרמניה ובכורדיסטן, וגם להחלטה ללוות את גופתו של אביו בחזרה לסוריה". התורים הבלתי נגמרים של אנשים שממתינים לחבילות סיוע, המצעדים הצבאיים המתוזמרים ותמונות עדינות של אזרחים שנאחזים באופטימיות בשגרה, מבהירים כי המקרה של משפחת סולימן אינו יוצא דופן כלל, ואם תרצו - מייצג את ההשלכות של משבר הפליטים העולמי שהביאו עימן מלחמות עקובות מדם.
מאז שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין נתן את ההוראה לפלוש לאוקראינה והמלחמה באירופה החלה, אלינה לא עזבה את קייב. "אני בעיקר מצלמת כאן את מה שמתרחש. הייתי בעיירה סמוכה לבוצ'ה והמראות היו מזעזעים עם 'רמה גבוהה' של אלימות - הרבה נזק וחיות מתות וזה שבר את הלב. אני גם אוספת עם חברים שלי ציוד שמשמש לסיוע ועוזרת לצבא האוקראיני במה שצריך. המצב גרוע והמשבר ההומניטרי רק מחריף, הרבה אנשים עזבו, ויש כאלה שנשארו וסובלים מכל מיני מחלות. זה מזכיר ימים אפלים בהיסטוריה של אירופה".
ככל שהזמן עובר מבינה אלינה כי הסיפור של אנדרי עלול להיות גם הסיפור האישי שלה: "בסרט שלנו ובעולם שלנו, וזה לא משנה אם זו מלחמה בסוריה או באוקראינה, מלחמה ושלום קשורים אחד בשני. יש תקיפות צבאיות ויש צורך בסיוע הומניטרי. במהלך הצילומים של הסרט הייתה לי תחושה שהמלחמה הגדולה יותר עם רוסיה תתרחש בעתיד, וסרטים קודמים שהפקתי חוזים קצת לצערנו את העתיד הזה".
עם זאת, בניגוד להחלטה של אנדרי ומשפחתו להגר מסוריה, אלינה מציינת שהגירה למדינה אחרת היא לא הפתרון בעיניה: "לא אצליח באמת להשתחרר מהמלחמה ולא חושבת שאהיה מוגנת בפולין או במדינות הבלטיות. התעמולה הרוסית רוצה לכבוש גם אותן ולבנות מחדש את ברית המועצות". היא גם לא חוששת מהנוכחות שלה בבירת אוקראינה: "הרוסים מתקשים מאוד לכבוש את העיר. בהתחלה אולי הם חשבו שזה יהיה קל, ואז הבנתי שזו בדיוק המשמעות להישארות שלי כאן. להראות להם שאנחנו לא רוצים אותם בקייב".
"האירועים האחרונים העניקו חיים מחדש לסרט שלי", היא הוסיפה. "מישהו יכול לחשוב שאני שמחה מזה, אבל אני לא שמחה בכלל. אלו ימים אפלים, ואני כרגע מתמקדת באפשרות שיש לנו והיא להראות את מה שקורה במדינה שלי. אני מודאגת מהתעמולה הרוסית, שמציירת את האוקראינים כמי שתמכו בנאצים למשל ולכן צריך להרוג אותנו. זה פשוט לא נכון".
"כשהרוסים נסוגו עם הכוחות התחלנו לגלות את כל הפשעים האחרונים שלהם בבוצ'ה, באירפין ובאזורים נוספים", אמר התסריטאי מקסים נקונצ'ני, אחד משותפיה ליצירת הסרט של גורלובה. "המילה ג'נוסייד היא קשה, אבל יש ממצאים שתומכים בכך - הם אונסים נשים, מענים גברים וילדים, יורים בהם וקוברים אותם בקברי אחים. פוטין אולי נתן את הפקודה, אבל לא הוא זה שירה בחפים מפשע ולא הסיע את הטנקים על גופות. מדובר באלפים על גבי אלפים של חיילים, ונשיא רוסיה הוא בסופו של יום נבחר ציבור שמייצג יותר מ-140 מיליון איש. מספיק אחוז אחד של מתנגדים במדינה ואפשר לעצור את זה".
מתוך חשבון האינסטגרם של מקס:
"השאלה המרכזית", המשיך מקס, "היא האם יש משהו, גורם כלשהו בעולם, שיכול לעצור את מכונת ההרג של האלימות? או שזה בטבע שלנו? בכל יום מתווספים עוד ועוד רבדים לשאלה הזו - כשאתה רואה למשל את התמונות מהטבח בבוצ'ה או כשאתה שומע על הסיפורים ממריופול. אני אישית חושב שזה חלק מהטבע האנושי, אבל זו בחירה שלנו אם ללכת בדרך כזו, וזה בעיניי המסר המרכזי בסרט שלנו".
מתוך אפר המלחמה, המסר של אלינה לעולם הוא איך ניתן למנוע את הקונפליקט הבא: "מה אנחנו יכולים וצריכים לעשות בשביל זה? לא בהכרח יודעים את התשובה, אבל זו נקודה שחשוב להציף, ולכן רצינו לשוחח גם עם התקשורת בישראל כי חשוב ליצור את הדיאלוג הזה בין המדינות, במיוחד בשל ההיסטוריה היהודית".
"הגשם לא יפסיק" שיצא בשנת 2020 זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע האיטלקי "די פופולי" ובפרס הופעת הבכורה הטובה ביותר בפסטיבל IDFA לקולנוע תיעודי באמסטרדם. ב-7.4 (חמישי) הוא יוקרן בפסטיבל סרטי נשים בירושלים, שיכלול סרטים מובחרים מהארץ ומהעולם שעוסקים בנשיות מהיבטים אישיים ותרבותיים שונים. כל ההכנסות מההקרנה יועברו לאלינה הבמאית. לכרטיסים