ב-2019 החליטו שני צעירים בני 20 בלבד לפתוח בית קולנוע עצמאי בתל אביב. 3 שנים אחר כך, אחרי מאות הקרנות, עזיבה של אחד מהם והצטרפות של שניים אחרים, היוזמה הכמעט תמימה מוגדרת כהצלחה. בריאיון ל-N12 עם מי שעומדים מאחורי "קולנוע קנדה" כיום, עידו גביש, יהלי קליין ועידו ברק, הם מספרים איך הקסם קורה.
הקולנוע הקטנטן נמצא בסמטה בשכונת פלורנטין, העוברים והשבים שלא מודעים לקיומו מתקשים להבין במה קורה בתוך המבנה. "אנשים לא מאמינים שזה קולנוע, חושבים שזה בר או מקום של סרטים כחולים", מספר גביש. "זה התחיל מתוך רצון להיות מקום עצמאי לקולנוע, כל השאר בתל אביב הם מסחריים. רצינו שיהיה משהו מקומי, שכונתי שלא מונע מאיזשהו מקום כלכלי".
"מצאנו שלב וניסינו להבין איך גורמים לזה לקרות", הוא ממשיך ומספר על תחילת הדרך. "היה לנו הרבה מזל ודברים הסתדרו ברגע הנכון ובמקום הנכון. מצאנו במקרה מישהו שהביע עניין עם לעזור לנו בבנייה של המקום. בהתחלה רצינו שיהיו ספות וכורסאות יד שניה, אבל התיאטרון שהיה במבנה לפני שהגענו השאיר לנו את המושבים. היו עוד כל מיני פוקסים שיצרו את מה שזה היום".
איך בגיל 20 יודעים איך מקימים עסק?
גביש: "גם בגיל 23 לא יודעים איך עושים עסק. אני והחבר שעזב התחלנו לעשות תחקיר - איך אנחנו משיגים את הסרטים, איך עושים שיגיעו צופים. התייעצנו עם המון אנשים כדי לבנות את כל האספקטים וזה קרה".
באמצע גם הגיעה הקורונה.
ברק: "זה היה שיעור. הבנו שזה לא יעבוד מבחינת ההגבלות על ההקרנות וגם כשזה עובד זה לא יציב. עברנו לאירוח של אירועים קטנים עד שיצאנו מהסגרים וזה מה שהחזיק אותנו מעל המים".
גביש: "היינו הראשונים שנפתחו. האולם שלנו קטן יחסית לבתי הקולנוע הענקיים עם עשרות האולמות. אנחנו עדיין לא יודעים איך לנהל עסק, איך להפוך את זה ליציב לגמרי. הפכנו ל-3 אנשים והעבודה שוחקת אבל מדהימה. בחודשים האחרונים אנחנו הולכים ומרחיבים את הדבר הזה לגדול יותר".
הייתה לכם איזושהי השראה?
גביש: "אנחנו מתעניינים במה קורה בעולם הזה. בהתחלה היינו מאוד מונעים מאינטואיציה. אני חושב שאם היינו נשענים על מודל קיים זו פשוט הייתה גירסה של משהו אחר. רצינו להביא משהו של אין".
איך בוחרים את הסרטים?
ברק: "בוחרים מהבטן. אני חושב שהטעם שלנו השתנה במהלך העבודה יחד. לכל אחד יש את האינפוט שלו. זו עבודה של שלושתנו ויש לנו צורך לחפש את הדברים הכי מעניינים, לפעמים שוליים, לפעמים קיצון, אבל באמת רק בא לנו לחדש".
יש גם פניות מהקהל?
קליין: "אנחנו מחפשים את זה. בודקים עם הקהל איזה סרטים היו רוצים לראות שוב, מה להחזיר כשאנחנו מחליטים להקרין שוב סרט מסוים. לספר לנו על סרטים שאנחנו לא מכירים. מבקשים מהם".
יש הקרנה שזכורה לכם במיוחד?
ברק: "הקרנו את הסרט 'אוצר מסיני' של הבמאי החרדי יהודה גרובייס, שנחשב לגדול הבמאים החרדים בארץ. הוא כמו ספילברג של הבמאים החרדים. זה סרט מדהים והוא גם הגיע לשיחה עם הקהל באולם שהיה מלא. זו הייתה חושה של משהו אחר, שהוא גם מיוחד גם מצחיק גם מוזר וגם עם עומק".
מי הקהל שמגיע?
קליין: "בהתחלה זה היה קהל חוזר. לאט, לאט זה השתנה וראינו יותר ויותר פרצופים חדשים. זה גם משתנה לפי הסרט".
אתם מצליחים להרוויח כסף?
גביש: "בערך. אנחנו מצליחים לשלם לעצמנו משכורות ומעסיקים עוד עובדים".
אתם מרגישים שיש לכם איזושהי אחריות כלפי היצירה העצמאית המקומית, בתור בית קולנוע כזה?
ברק: "אני מרגיש שכן. זה נראה לי כזה חלק ממה שהמקום יושב עליו. חשוב לנו לעודד את זה נראה לי, ולהגיע לכמה שיותר להגיע אנשים".
קליין: "אנחנו עושים הרבה אירועים פרטיים שבהם אנשים יכולים לשכור את האולם ואנחנו מנסים לעשות א זה במחירים הכי נמוכים שאפשר. יש לנו צד שגם מנסה לאתגר את הקולנוע העצמאי. הרמה מאוד חשובה לנו - שיהיה חתרני, יוצא דופן ומעניין. כל הזמן בחיפוש אחר זה. אנחנו לא עושים הנחות".
יש רצון להביא גם קולנוע מיינסטרימי אליכם?
גביש: "אני חושב שמשהו זה שאנחנו תמיד עושים - משלבים בין מיינסטרים לנישה. אבל עדיף לראות סרטי גיבורי עולם בסינמה סיטי והם מספקים חוויה של מושבי VIP או כיסאות זזים, וזה משהו שפחות מעניין אותנו לספק. אותנו מעניין תוכן החוויה האינטימית של הקהל והשיחה שיש אחרי בין אנשים, גם אם נשלב סרטים מיינסטרימים בעתיד, זה לא יהיה במקום תוכן אחר, זה אולי חלק, זה ישתלב זה לא יהיה המרכז".
קליין: "בסוף זה עניין של קונטרה. בכל סופ"ש אנחנו רוצים שיהיה כמה שיותר מגוון. עוד משהו שונה - תופעה שמרגישה לי תמימה - אצלנו מוחאים כפיים, כמו במטוס. זה לא קורה בקולנוע המסחרי. זה יכול להיות באמצע הסרט, זה מין מחיאות כפיים, משהו הרבה יותר ילדי. זה מהמם ואחר מאוד".
מה הלאה?
גביש: "להבין איך אנחנו ממשיכים לעשות את זה יותר טוב ויותר יעיל. להגיע לעוד קהל".
קליין: "את שלושתנו גם מעניינת יצירה. עשינו למשל סרט עם אבי ביטר, זה גם כיוון שאנחנו שואפים אליו".