זה היה הערב שבו הושלמה סופית מהפכת ההיפ הופ בישראל. כשרביד פלוטניק פוצץ את היכל מנורה בתל אביב עם 8,000 צופים - אחד המופעים הכי גדולים של ראפר ישראלי, זאת הייתה הסטמפה הרשמית שמוזיקת השוליים המחתרתית נמצאת עכשיו בלב ליבו של המיינסטרים. מוביל המהפכה שניצב במרכז הבמה - רביד פלוטניק, ראפר שהחל את הקריירה עם השם נצ'י נצ'.
מה קרה לנצ'י נצ'?
"אף פעם לא הפריע לי שקראו לי נצ'י, וזה עד היום לא עושה לי משהו רע, אבל עושה לי משהו טוב כשקוראים לי רביד", הוא עונה ומפרט: "יש לי את תסמונת המתחזה בענק – 'אני בלוף'. יש לי את זה בענק – 'הנה, עוד רגע הם עולים עליך שאתה לא באמת מוכשר'. אני חושב שאחת הדרכים שלי להתמודד עם תסמונת המתחזה זה 'הנה אני - לא מדונה, לא טופאק - רביד פלוטניק, השם המסורבל והמוזר'. והמתחזה, אני הולך איתו לישון, אני קם איתו בבוקר לפעמים. אז אני אומר לו: 'אתה בסדר, הם אוהבים את השירים שאתה עושה'.
האמנת שתבוא לפה? שתופיע פה?
"כן. זה גם הכי הזוי והכי מופרך, אבל גם כזה 'אה, בטח, זו הייתה התוכנית'".
מפחיד?
"לא. זה בא בצורה כל כך הדרגתית, כל הסיפור הזה, שאני אפילו לא יכול להיבהל מזה ש'בוא'נה, אולי זה גדול עליי', אתה מבין? זה כאילו 'די, תביא לי את זה כבר'. אני מפחד להגיד: 'אני ראוי'.
הופעת אז מול 100 איש. למה חשבת שזה יקרה?
"כי לא רציתי שום דבר אחר אף פעם בחיים. אז עד שאני מבקש משהו, די. בחייאת, אלוהים. בוא, אני לא מבקש הרבה. עד שאני מבקש, תן לי את זה".
"לחזור מהופעה לפתח תקווה - יותר מאזן מהודו"
לקח לרביד הרבה זמן והרבה מאוד עבודה לפני שהוא באמת האמין שהוא יכול להיות "מלך הראפ של המזרח התיכון", כפי שהוא שר. כל חייו הוא גר בפתח תקווה: כשהיה בן 12 אימו מתה מסרטן ורביד ואחותו הגדולה גדלו עם אבא עוזי.
כשליווינו אותו לפני 5 שנים הוא היה רגע לפני גיל 30, בסיום השנה שבה השירים שלו כבר התפוצצו ברדיו - וכנראה המוזיקאי הכי מצליח שעדיין גר עם אבא. "מבחינתו אי אפשר לעבור, אי אפשר לעזוב את הבית, עד שאתה מתחתן", הוא אמר אז בריאיון במטבח הבית. עכשיו הוא כבר עזב את הבית של אבא, בפעם הראשונה, בגיל 34.
זה נגיד זקן באופן חריג.
"כן. אהוד בנאי פעם אמר בריאיון שכשהוא הוציא את האלבום הראשון שלו בגיל 34, אז הוא הרגיש שזה היה כל כך מדויק, כי הוא אמר: 'אני הרגשתי כמו ציפור שהחזיקו לה את הכנפיים, ואז ברגע הכי נכון שחררו, והציפור עפה'".
גם כשסוף-סוף עזב את בית אבא, רביד לא הלך רחוק ובחר לגור בשכונה סמוכה. עכשיו הוא נמצא באמצע שיפוצים של הבית הראשון שבו יגור לבד.
מכל המקומות בעולם, למה פתח תקווה? ואני פתח תקוואי, אני יכול להגיד את זה.
"יש לי איזו אמונה יהודית קצת, ואני קצת כן מאמין ב'אני פה ודברים טובים קורים לי', אז אולי זה קשור גם למקום, אתה מבין? אני תמיד אומר את זה שלחזור מהופעה בתל אביב לפתח תקווה זו חווייה מאזנת יותר מכל טיבט, הודו, דרום אמריקה".
מההתחלה הצנועה לבמות הענקיות
הוא כבר על הבמות מאז שהיה נער, במשך שנים הופיע מול 20 אנשים או פחות, שלושת האלבומים הראשונים שלו מכרו מעט מאוד ולא הושמעו. הפריצה הגיעה עם השיר "חסידה צחורה", מכתב פרידה מצמרר, שרביד כתב לאימו. "כל הזמן הזה" שכתב יחד עם דודו טסה כבר זכה בשיר השנה של גלגלצ ב-2017. כשרביד הכריז לפני מספר חודשים על סיבוב הופעות השקה לאלבומו השישי והאחרון "תוך כדי תנועה", נמכרו בתוך כמה ימים כל הכרטיסים לכל 11 ההופעות - וזה עוד היה לפני מופע הסולד אאוט במנורה.
"גיליתי שיש איזו תפיסה, אולי נכונה אולי לא נכונה, על זמרים מוכרים בארץ שיש איזה אורח חיים, פיצוצים, עניינים, אתה יודע", הוא מספר. "אני לא מכיר את הדבר הזה, זה רחוק ממני. אז פתאום אני אומר: 'בוא'נה, אני ליימך כזה', אתה מבין? אבל אני אוהב את זה".
כשרביד היה בתחילת ימיו כנצ'י נצ', הוא כל הזמן היה נתקל באיתי זבולון, ראפר צעיר שגר בשכנות, ששם הבמה שלו היה "טונה". מכל הערים שבעולם הייתה זו דווקא פתח תקווה שהצמיחה מתוכה שני ראפרים שהצליחו להוציא את ההיפ הופ מהמועדונים הקטנים בפריפריה, ולשים אותה במרכז במת המוזיקה הכי גדולה בישראל. "אני רואה ראפ בפרסומות פתאום, אז אני תוהה - זה גם בזכותי? מה, אני וטונה גם קשורים לזה?", הוא שואל. "יכול להיות שזה גם בעקיפין איכשהו פסיכולוגית אנחנו מגיעים לילדים של הפרסומאים האלה והבמאים האלה, אתה מבין?"
"רווק נחשק? מקום 4 או 5 בפתח תקווה"
חוץ מהדג נחש שעושים היפ הופ ציוני מוצלח כבר מעל 25 שנה, ולרגעים גם שב"ק ס' וסאבלימינל, סצנת הראפ בישראל תמיד הייתה בשוליים של השוליים. עכשיו מסביב לשולחן אחד במנורה יושבת לה חבורה של ראפרים מצליחים בסצנת המוזיקה הכי נכונה היום: המוזיקה של אקו מככבת על המסכים, השירים של ג'ימבו ג'יי חורכים את המצעדים - ומי שהזמין את כולם להופיע איתו מול אלפי אנשים היה רביד.
פתאום אתה באמצע המיינסטרים, שרת על שלמה ארצי והנה אתה שלמה ארצי
"נכון. אז אני גם חושב שזה היה מחשבה יוצרת מציאות, כי כן רציתי להיות כמו שלמה".
זה מתחיל מזעם וכעס, נכון?
"כן, לגמרי"
במנורה קצת קשה...
"קצת קשה להיות זועם וכועס. אני חושב שזה גם היה חלק מהתוכנית, להגיע למקום טוב, אבל אתה צודק שהתוכניות השתבשו לראפר ברגע שהכול הולך טוב. אז על מה אני אדבר עכשיו? נחיה ונראה. נחכה לאלבום הבא".
כי אני רואה כבר את השער בפנאי פלוס - "הרווק הנחשק בישראל".
"ממש. ממש רווק נחשק" הוא צוחק. "אולי אני ברווקים של פתח תקווה, אולי אני מקום רביעי או חמישי".
"לא יכול לספר לך את תוכנית העל"
נושא אחד שאולי ישתנה עד האלבום הבא של רביד הוא הזוגיות. יש לו טקסטים מצוינים על נשים שלא רצו אותו ועל כמיהה לאהבה, עכשיו לקראת המעבר לבית החדש, המוזיקה אולי קצת תישמע אחרת.
אז אתה מוכן לילדים?
"אחי, יש פה גן צמוד. אני לוקח אותם, שם אותם שם בגן. אז בית, משפחה, אישה וילדים וזה, אני חושב שזה יגיע. כאילו לכל דבר יש מחיר בחיים, אני לומד את זה עכשיו - המסע של הקריירה ולהגשים את החלומות, אז המחיר היה שכנראה לי באופן אישי ייקח יותר זמן למצוא את הזוגיות שאני רוצה, את האהבה שאני רוצה, ולחיות את החיים שאני רוצה, החיים הפרטיים שאני רוצה. זה הדיבורים על הפחדים והחששות ועל להיות פגיע, ובאמת על הקושי למצוא, אתה יודע, זוגיות בעולם הזה, בתחום הזה. אם היא לא לפי רשימת המכולת שלי.
מה היא כוללת, הרשימה?
"לא מהתחום שלי, לא מהתחום בכללי".
לא מוזיקה. לא שחקנית
"לא מוזיקה... לא כל מה שאני חושב שטוב לי. אבל אני מגלה לאט לאט עם הזמן שהרשימה המדויקת שלי ואיך שאני רוצה שדברים יעבדו, זה מתחיל להתפורר לאט לאט, אתה מבין? רשימת הדרישות מהיקום".
ומה תוכנית העל שלו אחרי הופעת הענק במנורה? "אני לא יכול לספר לך את תוכנית העל. תשמע, מה זה בלומפילד, 30 אלף? מה זה פארק הירקון? 50 אלף? אולי ניפגש שם או שם".