מאז שהחלה המלחמה באירופה התגייסה לודמילה ישינסקה לצידה של אוקראינה, המדינה שבה נולדה וגדלה. הזמרת היהודייה ניהלה קריירה בתחומה בארץ המוצא, ועזבה לישראל לפני עשר שנים בעקבות האהבה. היום, בגיל 37, היא נשואה ואם לשלושה, ובשבועות האחרונים לוקחת חלק באחד הקרבות הכי חשובים ומכריעים על עתידה של אוקראינה - הקרב על האמת, שמתנהל דווקא ברשתות החברתיות. ישינסקה, שפועלת בטיקטוק מול קהל של יותר מ-750 אלף עוקבים, גייסה ציוד תרמי בשווי עשרות אלפי שקלים לאוקראינים ולצבא המקומי.
לודמילה אומנם השתקעה בארץ בעשור האחרון, אך לדבריה "חצי מהנשמה שלה" נשארה באוקראינה. "במקור אני מלבוב, גרתי שם כל החיים", היא שיתפה. "הלב שלי עדיין שם וככה גם המשפחה שלי - אבא שלי ואחותי עם הבת שלה. אני עדיין מופיעה כזמרת באוקראינה וגם הרבה בארץ, ופעילה מאוד בכל מה שקשור לשגרירות אוקראינה. אפילו פתחתי משרד תיירות למדינה וארגנתי טיולים גדולים כי רציתי להעמיק את הקשר בין ישראל לאוקראינה".
ישינסקה רואה את התפקיד שלה בטיקטוק כמעט שווה ערך למי שנלחם בשטח. "לפני קצת יותר משבועיים החיים השתנו. מה שהיה לפני זה לא מה שקרה אחרי, והטיקטוק זה אחד הכלים שאני יכולה באמצעותו לפנות לציבור. יש לי קרוב ל-750 אלף עוקבים שם ואני מעדכנת בכל מה שקורה באוקראינה". החשיבות המרכזית לכך לדבריה היא הצגת המתרחש במדויק: "הרבה אנשים עדיין מופתעים מהזוועה שמתחוללת במדינה - יש כאלה שחושבים לעצמם: 'מה, זה באמת יכול לקרות בזמנים שלנו?' ואני אפילו לא מדברת על רוסיה ששם זה עולם אחר לגמרי כי יש כאלה שחושבים שאין הרוגים במלחמה הזו. עצוב שאנשים חושבים כך, ואני מנסה דרך הרשתות שלי להראות את התמונה בשלמותה".
באילו תגובות את נתקלת?
"רוב רובן של התגובות טובות ותומכות. אוקראינה מעולם לא הייתה מגובשת כל-כך מתוך הרצון להציל את המדינה ותושביה. היו גם תגובות חריפות ברשת, ובגלל שטיקטוק קודם מפרסמת את התכנים לסביבה הקרובה אליך, אז גם היו תגובות של השכנים שלנו, שכתבו שישראל מתייחסת באותו האופן לפלסטינים - אז 'מגיע לכם'. מי שלא מבין את המסר שלי, נראה לי שבכל מקרה קשה לשכנע אותו".
אני מניח שיצא לך לראות את התמונות שהגיעו מנתב"ג ואת היחס של ישראל לפליטים. מה את חושבת על זה?
"ישראל צריכה לתמוך בפליטים ולקבל אותם כמו שהיא תמיד מתייצבת לעזור. לפולין יצאו מיליוני פליטים מתוך ההבנה שמדובר בבני אדם, ויש ילדים בסיפור, וצריך לספק אוכל ומקום לישון. הם לא בורחים עכשיו מהחיים הטובים, הם נמלטו כי זה עניין של חיים או מוות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשפוט בן אדם במצב כזה - צריך לתת את העזרה הראשונה ולראות מה עושים הלאה".
מעבר לפעילות שלה ברשת, החליטה לודמילה לגייס כספים שבאמצעותם תוכל לתרום ציוד תרמי שיחמם את התושבים והחיילים האוקראינים בקור המקפיא. "כמוני, יש הרבה אנשים ששינו את תחום העיסוק שלהם לטובת סיוע לאוקראינה בכל מיני דרכים - כל אחד בהתאם ליכולת שלו", היא סיפרה. "ביקשתי מכל אדם שאני מכירה להעביר כסף כתרומה. במקביל פניתי לעזר ירושלמי, המנהל של חנות 'סיירת' שהוא בן אדם מדהים עם לב גדול, והוא התרגש מהרצון שלי לעזור. בתוך כמה ימים בודדים אספנו כסף וארגנו חבילת סיוע עם ציוד שכללה סק"שים, גרביים, כפפות וכיסויי הסוואה לפנים בשווי עשרות אלפי שקלים".
אומנם הסוף ממש לא נראה באופק, אך כבר עכשיו ניתן להניח כי אוקראינה ההרוסה תצטרך סיוע בהקמה מחדש של חלקים נרחבים במדינה. "מה שאוקראינה צריכה עכשיו זה להגן על השמיים שלה, וזה בידיים של מדינות העולם ולא של האוכלוסייה האזרחית", הדגישה לודמילה. "צריך לתת לה את האפשרות להגן על ילדים ונשים ועל אנשים פשוטים שלא יכולים להילחם. אוקראינה בכלל לא מצפה שהמערב יצטרף לשורות הצבא, היא רוצה שייתנו לה את הכלים כדי שהיא תוכל לעשות זאת בעצמה".