בשבוע שעבר פורסם ב"תוכנית חיסכון" המחירון שגובים האומנים הגדולים עבור הופעה, בדרך כלל קצרה, ביום העצמאות הקרוב. לראש הרשימה התברגו עומר אדם שדרש 250 אלף ש"ח, אחריו עדן חסון עם 200 אלף ש"ח ומשה פרץ שביקש 180 אלף ש"ח. נראה כי גם השנה העיריות השונות עשויות להקצות לכך תקציבים חסרי תקדים, לצד אלו שכבר הכריזו שהן לא מתכוונות לשתף פעולה. כעת נשאלת השאלה מה הציבור, שמממן את החגיגות הללו, חושב.
"לא חושבת שזו הדרך לשמוח ביום העצמאות", אומרת גילה לבני זמיר, פעילה חברתית בחיפה. "האומנים האלה שודדים את הקופה הציבורית באישור מלא של חלק מראשי הרשויות ואסור להזין את מכונת החזירות הזו. יכול להיות ערך גדול יותר לכסף הזה באירועים ובפעילויות לטובת הציבור, ואפשר לעשות שמח עם אומנים מקומיים מהעיר עצמה שלוקחים סכומים נמוכים יותר".
"אני זוכרת שפעם הזדעזעו מהופעות שעמדו על 50 אלף שקלים, ואי אפשר לדעת לאן נגיע עם המחירים האלה", מוסיפה גילה. הפתרון בעיניה הוא מכרז שבו קובעים מחיר מוגדר: "צריך להיות סכום שהעיריות אומרות 'עד כאן'. גם חשוב לזכור שאנחנו לא מדברים על אומנים נזקקים, אלה זמרים עשירים שרוצים עוד ויש ציבור שככל הנראה מוכן לתת".
בסוף השבוע פרסם העיתונאי רן בוקר כי עיריית טבריה סגרה עקרונית הופעה עם אייל גולן בשכר של 180 אלף שקלים, אולם לאחר מכן חזרה בה בשל המחיר והלחץ מצד עיריות אחרות להגביל את שכר האומנים. בפוסט בעמוד הפייסבוק של העירייה כתבו חלק מהתושבים: "חבל על הכסף! עדיף להשקיע בתשתיות ובפרויקטים לטווח ארוך". כך גם התקפלו עיריות פתח תקווה ואור יהודה באשר להופעה של עומר אדם, אז דובר על 300 אלף שקלים להופעה באורך 45 דקות.
"זה חורה לי, אבל נשמע שלא לרוב האנשים", מסביר יונתן ברקוביץ', תושב טבריה ובעל עסק בעיר. "אני משווה את זה לעולם החתונות. יש מי ששילם על כמה שמלות בשביל ערב אחד בצורה לא פרופורציונלית, ומספיק שאחד פתח את הסכר ואז אחרים מצטרפים". דעתו דומה לזו של גילה והוא מציע שראשי העיריות יקבעו תקרת תקציב משותפת. "ככה האומנים ירדו מהעץ הגבוה שעליו טיפסו", הוא מבהיר.
"לא נגד האומנים, נגד העיריות שמבזבזות כספי ציבור"
עם זאת, יונתן מדגיש שדעתו לא נגד האומנים. "אני נגד העיריות שמבזבזות ככה כספי ציבור. גדלתי בטבריה במשך 30 שנה ולא נראה לי הגיוני שעירייה עם גירעון תקציבי מטורף תרשה לעצמה לשלם לזמר יותר מ-100 אלף שקלים – וזה נוגע לכל אומן באשר הוא". הוא הסביר למשל, שבטבריה יש לא מעט בעיות תשתית שכוללות בורות בכביש. "עם 180 אלף שקל כמו שרצו לשלם לגולן אפשר לתקן את כל הבורות. הבעיה היא כשיש אירוע מיוחד כמו ביום העצמאות, ואז כלפי חוץ זה נראה כאילו שיש לעירייה כסף".
שורת עיריות ובהן הרצליה, אשדוד, ראשון לציון, נתניה, נס ציונה ועפולה כבר הבהירו כי לא ייתנו יד להצעות המחיר הגבוהות של הזמרים, מוכרים ככל שיהיו. להרצליה למשל יוזמנו להופעות אומנים מקומיים, בנס ציונה גם כן יעודדו יצירה מקומית, וראש עיריית עפולה ציין כי אם הזמרים לא יפחיתו במחיר – יפיקו בעירייה הפנינג גדול שיכלול מתחמי פעילות, הצגות ודוכני אוכל.
"כשאתה מרגיל את הציבור ל'שופוני' כזה, אז התושבים ממשיכים וחושבים שזה בסדר", טוענת גילה. "אחר כך מתלוננים שחסרים שירותים עירוניים ואף אחד לא קושר דבר בדבר. רוצים יותר השקעה בחינוך ובתרבות במהלך השנה כולה, או שרוצים לפרנס את אייל גולן ודמי המזונות החדשים שלו? יש חזירות שלא צריך להיכנע לה".
במכתב ששלח בשבוע האחרון איגוד האמרגנים ומפיקי אומנויות הבמה לשר התרבות חילי טרופר, מחו העובדים על העליהום המופנה כלפיהם בכל הנוגע לתשלום לאומנים באירועי יום העצמאות. הם טוענים שזו פגיעה קשה בתעשיית המוזיקה, וזאת במקביל למשבר הקורונה שממשיך להכות בענף. "בדומה לכל בעל מקצוע, מחיר השירות הוא על פי היצע וביקוש. אין אח ורע בעולם לכך שמתנהל קמפיין שמציג תעשייה שלמה כגזלנים, ויום העצמאות הוא מועד חשוב ביכולת של התעשייה להתאושש מהמשבר".
"מפספסים את התמונה השלמה"
גיא אדרי, תושב ירושלים וכתב ספורט מקומי, חושב שזה לא פחות מספינים על חשבונם של הזמרים. "אני כן יכול להבין את המחאה, אבל כל המחירים עולים. איפה אותם אנשים שבוכים על מחירי העצמאות כשמדברים על ההתייקרויות בדיור, בדלק ובחשמל? מה עם ראשי עיריות שעובדים תחתיהם לא פחות מחמישה סגנים? בתוך הסכום הזה צריך לקחת בחשבון את המס שמשלמים למדינה, את השכר לנגנים, לעובדי במה ולתאורנים. לאייל גולן למשל יש חברת הפקות והוא מפרנס משפחות שלמות. חשוב לזכור שיש מי שעדיין מנסה להתאושש מהקורונה. כמעט שנתיים בלי שגרה רציפה של הופעות, עובדים נשארו בבית או העסיקו את עצמם בעבודות אחרות, ולתחושתי מפספסים את התמונה השלמה".
"כרטיס להופעה של עומר אדם בהיכל מנורה רק מתחיל ב-180 שקלים, ואנשים הולכים כי הם רוצים לראות הופעה", מדגיש גיא. "מה הבעיה לבוא ולשמח משפחות שלא יכולות להרשות לעצמן מחירים כאלה? ובסוף עירייה שלא מוכנה לשלם – שלא תשלם. הפתרון שלי זה לקבוע תעריף לפי רמת הפופולריות או ה"בכירות" של האומן, ואז לא ניתקל במחירים מופרזים, כי לדעתי 300 אלף שקל זה כן מגוחך וצריך להבין איפה עובר הגבול".
כבר ב-2019 הנחה שר הפנים לשעבר אריה דרעי להגביל את התשלום לאומנים ל-70 אלף שקלים לכל היותר. גם שלוש שנים לאחר מכן המצב בשטח נראה אחרת, ואין מי שאוכף את העניין. עד ליום העצמאות ה-74 יש יותר משלושה חודשים, ויש תושבים שמקווים שדווקא היקיצה המוקדמת תספק פתרון בנושא.