האיש שעומד מאחורי הפרויקט שחרך את תחנות הרדיו בתחילת שנות ה-2000, השתלט על ערוץ 24 שהיה אז פופולרי הוא עופר מאירי. המפיק המוזיקלי (שעומד מאחוריי הלחנת כמה מהזמרירים שאנחנו שומעים מדי יום), הביא לעולם המוזיקה הישראלית סאונד שלא נשמע עד אז - היו שלא התחברו והיו את אלה שגם 10 שנים אחר כך התחננו לשמוע עוד.
"'שנים שואלים אותי 'מה קורה עם מטרופולין?', אני מקבל מכתבים, מיילים של מאות אנשים", הוא מספר בריאיון ל-N12. "ואז אמרתי, יאללה, צריך ללכת על זה. אז הנה. לא תכננו אז משהו גדול, עשינו הופעה בבארבי והיא הייתה סולד אאוט, ואז עוד אחת ועוד אחת. וזה הביא חשק ליצור חומרים חדשים. חשק שלמען האמת לא חשבתי שיגיע".
את תהליך הכתיבה של השיר החדש, "כל הזמן זז", מגדיר מאיר כשונה מבעבר. "הוא נכתב בחלקים, לקח לו המון זמן להיוולד. יש כאן את הצד הנשי (אפרת גוש ודנה עדיני), ואת הצד הגברי של השיר (מיכאל סוויסה) ועם כל אחד מהם עבדתי בנפרד. יש בתוך השיר סערה וכל אחד מביא את הצד שלו. אני שפכתי, אפרת שפכה ומיכאל בא והוריד איזה משהו. מין עבודה של פינג פונג שבכל פעם איפשרה להכניס עוד חתיכה. זה היה ממש כיף".
החיבור עם מיכאל סוויסה הגיע דרך הבן שלו, יובל, שפועל גם הוא בסצינת ההיפ הופ המקומית. "זה נחמד שיש לי בן שמתעסק עם מוזיקה שקורית עכשיו, שאני יכול להישאר בעניינים". לשאלה האם החיבור הזה מגיע מתוך המקום שלא להישאר רלוונטי הוא אומר: "אני חושב שכל מוזיקאי מתבגר חושש מזה. בטח. אני חושב שבשלב מסוים באמת הייתי לא רלוונטי… קריירה זה דבר ארוך עם כל מיני עליות וירידות".
"בתחילת דרכי כעסתי על המוזיקה החדשה שיצאה", הוא מוסיף. "לא אהבתי את מה שקורה. עד שפשוט לשמחתי, כמו שאמרתי, הבן שלי הכיר לי דברים. חפרתי על כל מה שקורה עכשיו במוזיקה עד שנכנס לי ללב. אני מאוד מתחבר להיפ הופ, טיילר דה קרייאטור הוא המלך שלי. קניה כמובן, ואני אוהב את דברים של סוויסה".
בתחילת הדרך המקפצה העיקרית הייתה גלגלצ. העולם השתנה ב-10 השנים האחרונות.
"ברור לגמרי. ב-10 שנים זה השתנה כמו שינויים של 50 שנה בתקופות אחרות. יש כמובן את העניין של הרשת, הרדיו חשוב אבל הוא כבר לא הגורם החזק והיחידי. יש המון שירים של המון אנשים וקשה להשיג אימפקט כמו בעבר. בכל מקרה, אם זה מצליח, זה מגיע להרבה אנשים.
אז יהיו עוד חומרים מלבד השיר הזה?
"אנחנו עובדים על עוד דברים, יש כמה שירים ברמות שונות של מוכנות. אנחנו מקווים מאוד שזה יצליח וייתן לנו רוח גבית".
"כששומעים את השיר החדש זה ישר מרגיש כמו 'מטרופולין'"
איך היה לחזור לעבוד יחד אחרי 10 שנים?
אפרת: "הזמן עובר מהר. בחודשים האחרונים נפגשנו ועשינו חזרות בשביל להופיע יחד והמפגש המחודש הוליד גם רצון לעבוד על חומרים חדשים. השיר הספציפי הזה מיוחד בשבילי, כי אני גם שותפה לכתיבה של המילים והלחן שלו".
דנה: "ב-10 השנים האחרונות הופעתי בכל מיני קונסטלציות. כל הזמן שמעתי: 'מה קורה עם מטרופולין? מה קורה עם מטרופולין?', וכמובן 'מה קורה עם הבנות נחמה?', אבל זה עניין אחר. זה מדהים, זה כל הזמן שם. לחזור לחדר החזרות היה כמו לרוץ אחורה בשנים. זה היה מאוד מרגש.
אפרת: "באמת שהמפגש של מטרופולין, עם כל הנגנים, מרגיש כמו… סופר גרופ. זה נשמע יהיר? כולם פשוט נגנים נפלאים".
דנה: "והם רק הפכו לטובים יותר. גם לשיר עם אפרת, זה החלום בהתגלמותו. יש משהו שקורה לפעמים בחיים, מפגשים שאתה מרגיש בלב באמת, וגם אחרי שנים זה מצליח לקרות שוב".
השיר הוא גם מאוד "מטרופולין" של פעם, אבל גם מאוד מעודכן. במקביל להופעות שהקהל משווע להן, מה לדעתכן משאיר את הקו המוזיקלי עדיין רלוונטי?
דנה: "בדיוק דיברנו על זה עופר ואני. יש שירים מלפני יותר מ-10 שנים שאני עדיין מזדהה איתם באופן מוחלט. יש הרבה מקומות שאת מסתכלת אחורה ואומרת 'אוי, זה ילדותי'. אבל את מטרופולין אני שומעת גם היום וזה מרגיש לי עדיין רלוונטי. תחושות שאפשר להזדהות איתן גם היום".
אפרת: "מרגיש לי כמו התפתחות מאוד טבעית. כששומעים את השיר החדש, זה ישר מרגיש כמו מטרופולין. ההפקה היא מטרופולין והסאונד הוא כזה, עם כל מה שזה אומר".
"זה התחיל מחצי שעה של ג'יבריש וחצאי מילים"
והצלע הרביעית, שנותנת את משב הרוח המעודכן הוא מיכאל סוויסה, אחד מהראפרים הבולטים של השנים האחרונות. ל-"מטרופולין" הוא אומנם לא הקשיב בזמן אמת ("ההשכלה שלי במוזיקה הישראלית לוקה בחסר"), אבל שיר אחד דווקא כן נחקק בזכרונו. "את השיר 'מלאכים' מאוד אהבתי. אפילו ניסיתי לסמפל אותו. זה סטייל שאני מתחבר אליו".
החיבור הזה הוא דריסת רגל רצינית במיינסטרים.
"זה מאוד כיף. יצא לי לעבוד עם ישי אחי על חומרים שהם יותר מיינסטרים, אבל לא ברמה הזאת. מאיים לשבת עם אנשים שהם כל כך מוכשרים. לקח לי רגע להבין את מקומי, להיזכר שאני יודע מה אני עושה".
איך הייתה העבודה באולפן?
"פתחנו את המיקרופון ופשוט יריתי על זה כל מיני רעיונות. יש חצי שעה של ג'יבריש וחצאי מילים, ואז מתוך זה עופר בנה מבנה וחידדנו את זה עוד ועוד. בגדול אני בחיים לא יותר מדי מבין במה אחוז מה אני כותב עד שאני מסיים אותו. חיפשנו מילים שירגישו לנו נכונות לסאונד, לרגש שקיבלנו מההפקה. ובסוף נסגרנו על המשפט 'כל הזמן זז'.
"בחיים אני לא יותר מדי החלטי, אני כל הזמן זז בין רגשות ותחושות. וזה גם מאוד עבד מהבחינה של שיר אהבה. צד אחד מאוד שם, וצד שני מאוד זז ומתפזר בכל מקום. אני פשוט אוהב שירים שלוקח להם זמן להתבשל".
ואם אנחנו כבר מדברים, עבור המעריצים - יש אלבום בדרך?
"אנחנו בשלב המיקסים, הכל כתוב. מאמין שנראה אותו כבר בשנה הקרובה".