עולם הסטנדאפ בארץ עדיין נשלט בידי גברים. רפרוף קל בלוחות המופעים של מרבית המועדונים ברחבי הארץ מעלה רוב מוחץ של סטנדאפיסטים שמופיעים. חגית גינזבורג, סטנדאפיסטית ועיתונאית, נלחמת כבר שנים כדי להפריך את הסטיגמות על כך שנשים הן לא מצחיקות ולתת הזדמנות שווה לנשים בתחום. עכשיו, היא עולה שלב, ופותחת מועדון שיהווה בית לסטנדאפיסטיות מוכרות ומתחילות, "כדי לטהר את האווירה הגברית הרעילה".
"שיתוף הפעולה הזה נולד דרך פגישה מקרית עם תמר קינן, מנהלת הבמה העצמאית בצוותא", מספרת גינזבורג בשיחה עם N12. "אם עד היום היו רק ליינים של סטנאדפיסטיות בברים קטנים או באולמות משתנים גדולים, אז עכשיו הולך להיות מקום קבוע. מקום שהמטרה שלו הוא לתת במה לאומניות מנוסות ומוכרות, לצד כאלה שמתחילות את דרכן. ככה ואף אחד לא יפלה נשים לרעה".
למה סטנדאפ עדיין נחשב לתחום גברי?
"בכל העולם התחום הזה הוא מאוד-מאוד כזה ויש המון תאוריות לגבי למה זה קורה. בסופו של דבר כשהסטנדאפ התפתח בשנות ה-60 וה-70 בארצות הברית, אלה היו שנים שבהן לא היה מקובל שבהן נשים פוצות פה על במה ואומרות מה שבא להן. הרצון לשוויון גדל מאז. אם עד לפני שנים מתכנתות היו מצרך נדיר, ולא ראינו כמעט טייסות, דברים משתנים – גם בסטנדאפ זה קורה.
"בארצות הברית זה בולט. אומנם עדיין גברים הם אלה ששולטים בסטנדאפ, אבל יש דור של נשים שמתחילות להגיע לאותה מידת הכרה. בארץ אנחנו כרגיל מאחור. סטדנאפ נשען על ותק, וככל שיש יותר קילומטרז' ככה את עובדת יותר. נשים חוששות לעלות לבמות, וסטנדאפיסטים גברים באים בחבורות ומפרגנים אחד לשני".
צילום: שרי עוז
כשיש מרתון סטנדאפיסטיות, את רואה רוב נשי גם בקהל?
"כן. אני חושבת שאת רוב הגברים זה לא מעניין. יש סטיגמה – אם נשים מופיעות, אז זה מיועד רק לנשים. זו סטיגמה, אני מאמינה שזה גם יילך וישתחרר. אני חושבת שהקהל כן מודע לזה. סטנדאיפיסטיות מצחיקות, והן לא פונות רק לנשים".
דיברת על אווירה גברית רעילה. למה את מתכוונת?
"אני חייבת להגיד מראש שאני פריבילגית. הייתי בת 32 כשהתחלתי להופיע, הייתי בשלה גם כאדם וגם כאישה. זה לא אותו דבר כמו ילדה בת 19 שעולה על הבמה, היחס אליי היה מקום קצת יותר מכבד. אבל ברור, עדיין, היו מספיק פעמים שגברים פנו אליי כדי להסגביר לי איך אני צריכה להופיע ואיך אני צריכה לספר בדיחה. כל מיני גברים אמרו לי שאני צריכה להיות מכוערת כדי להיות מצחיקה".
אילו עצות קיבלת לדוגמה?
"שאני צריכה להיות יותר אנרגטית, שאני לא צריכה לדבר על זה שאני רווקה. מנהל מועדון שרציתי להופיע בו אמר לי שהחומר שלי לא מספיק מעניין כי אני לא נשואה. המון הסגברה; 'תקשיבי לי כי אני יודע', 'אני מופיע כבר הרבה זמן' וכו'. היו לא מעט פעמים גם שהקהל הגיב לא טוב לבדיחות גסות סיפרתי. לעומת זאת סטנדאפיסט גבר שמעלה קטע שלו שכל מילה שנייה שלו היא אזכור של איבר מין, אף אחד לא אומר כלום".
"כשאת מדברת את המאבק הנשי, את תרגישי מתח בכל מקום"
בפברואר 2020 התפוצצה פרשת ההטרדות המיניות בסצנה, שהובילה לסערה. חודש אחר כך הקורונה נחתה על כדור הארץ והעיסוק בנושא, כמו ההופעות עצמן, שכך. "זה פתח לי את העיניים ממש. שוב, בגלל שאני פריבילגית פחות הרגשתי את זה, אבל התחלתי לחשוב על מה צריך לעשות בעקבות זה. כרגע בשביל למצוא מקום בטוח אנחנו צריכות למדר את עצמנו. אבל כן חשוב לי ממש שהמועדון לא ידיר גברים, כן נביא סטנדאפיסטים, אבל נעשה אפליה מתקנת – אחד ועשר".
אחת ממשתפות המועדון היא אופיר סגרסקי. "חגית מביאה פמיניזם שלא יושב בבית ובוכה שלא נותנים לו. זה מטורף בעיניי", היא אומרת. "יש מעגליות בתחום הסטנדאפ שאין איך לשבור אותה אלא בצורה הזאת. אפשר להתלונן שלא נותנים לנשים במות, אבל העשייה האקטיבית הזאת היא הדרך היחידה. ברגע שהיא סיפרה לי על זה אמרתי לה – אני שם, ברור. מאוד מחכה להופיע במסגרת הזאת".
"חשוב לי לא להכליל – יש סטנדאפיסטים גברים מדהימים", מבהירה סגרסקי. "אני כן יכולה להגיד שככל שנעשיתי אקטיבסטית וההתבטאויות הפמיניסטיות שלי גברו, הרגשתי שפוחדים ממני, שלא מזמינים אותי לבמות, כי 'למה להסתבך עם איתה?'. מתוך זה הקמתי את הבמות שלי. נשים הן מאוד לבד בתחום הזה, לכן צריך לעשות הרבה כדי למצוא חן, להתחבב. אני מאוד שמחה על האפשרות הזאת לחברותא".
גם היא נזכרת בעדויות שהועלו לפני שנה וחצי, בין היתר על כך בעל מועדון שמתעלם מתלונות על תקיפות מיניות, וסטנדאפיסטים שמנצלים קטינות. "קצת אחר כך, ישבתי בחדר שהיו בו רק מופיעים גברים. אחד מהם התחיל לדבר על משהו ומיד השתתק. הבנתי שזה קשור לבחורה. ידעתי שהוא השתתק בגללי. כשאת מדברת את המאבק הנשי, את תרגישי מתחים בכל מקום".
המרתון הראשון של מועדון הסטנדאפיסטיות במועדון הצוותא בתל אביב, יתקיים ב-22 ביולי, 22:30. מחיר: 60 ש"ח. לכרטיסים