בוקר 1 בספטמבר, כמו בכל שנה ב-30 השנים האחרונות, הוא גם יריית הפתיחה למיזם "סל תרבות ארצי". המיזם הוא זה שאחראי על הימים השמחים בבית הספר בהם שלוש שעות מוקדשות להופעה במקום ללימודי מתמטיקה. מטרתה היא להנגיש תרבות ואומנות לתמידי בתי הספר על ידי סבסוד של משרד החינוך למופעים ופעילויות שונות. על פי דו"ח שהוגש ב-1 ביולי 2020, בשנת הלימודים תשע"ט (2018-2019) השתתפו בתוכנית כ-900 אלף תלמידים מ-168 רשויות, רובן רשויות מקומיות בפריפריה. כ-30% מהתלמידים הגיעו מרקע סוציו-אקונומי נמות ו-28% נוספים מהחברה הערבית.
תקציב המיזם, שפועל תחת החברה למתנ"סים, היה באותה שנה 47 מיליון ₪ - 25 מיליון מהם בתקצובו של משרד החינוך ו-22 מיליון מכספי ההורים. מטרת התקצוב היא לסבסד 20%-50% מסכום המופעים (על פי אשכול הרשות המקומית), עבור חבילה מוגדרת של שלוש פעילויות בשנה שיכולות להיות הצגות, מופעי מוזיקה, ביקור במוזיאון או פגישה עם סופר.
על אף המספרים הגדולים, שגדלו משמעותית ב-5 השנים האחרונות, רן שפירא, מנהל סל תרבות ארצי (סלת"א) לא בלחץ, "אולי בלחץ טוב", הוא אומר. בשנה וחצי האחרונות הוא התמודד עם אתגרים רבים, שבראשם סגירת הפרויקט והוצאה לחל"ת של כל עובדיו במרץ 2020. הפסקת הפרויקט הייתה מכה נוספת על עולם התרבות שנסגר לחלוטין, כיוון שהוא מממן מספר גדול של שחקנים, במאים, תאורנים, תפאורנים, כמו גם מנהלי היכלים, נהגי הסעות וסדרנים.
"יצאנו לחל"ת עד שהצלחנו להסביר למשרד החינוך איזה חשיבות יש לסל תרבות על התלמידים ואני שמח שזו עמדה שהתקבלה", אומר שפירא. ואכן, ביוני 2020 כבר הצליח המיזם ולהעסיק את עובדיו, והיה למיזם התרבות היחיד שפעם בצורה כמעט רציפה במהלך 2021 מאחר והוא נשען על כספי משרד החינוך. "המופעים האלה מימנו חלק גדול מעולם התרבות, טוען רן, "הרבה אומנים כותבים לנו 'תודה שאפשרת לנו להתפרנס', 'עזרת לנו מאוד' ואני בטוח שיש הרבה שלא הצלחנו לעזור להם ונמשיך לנסות".
עם המטען הזה מגיע שפירא לשנת הלימודים הנוכחית, מצויד במודל חדש לימי קורונה, הכולל גם מופעי זום ופגישות אומנים עם כיתות של 5 תלמידים. "אנחנו רוצים לעשות הכי טוב שאפשר אז נערכנו לשנה מסביב לשעון", הוא מסביר את הרוגע. "אנחנו ערוכים לכל תרחיש - יש לנו מפגשים ומופעים שיכולים להתאים לפעילויות זום או קבוצות קטנות אם הכיתה בבידוד, פעילויות לכיתה או קפסולה, שתי כיתות או שכבה". שפירא מבין שזום לא משתווה לחוויה מהופעה חיה ולדבריו ינסו להמעיט בו ככל האפשר אבל לא ישללו את האפשרות: "האפשרויות זה או שלא יהיה בכלל או שיהיה בתנאים האלה".
תרבות בימי קורונה
"בשנה וחצי האחרונות למדנו שלתרבות יש תפקיד מיוחד - לסמן שגרה. אומנות זה כמו מזון לנפש, אוויר לנשימה לילדים שכל הזמן לומדים", אומר. תשובה לשאלה, האם הוקדשה מחשבה מיוחדת לתכנים השנה בעקבות הנגיף, אין לו. "יש המון נושאים כמו חברות ורעות... יש לנו הצגות על כל נושא אפשרי. גם קונצרט שילדים לא תמיד אוהבים הוא שיעור. אנחנו מאמינים שהעובדה שהם יושבים ומקשיבים למרות שזה לא מעניין מלמדת אותם סבלנות וסובלנות".
בחירת ההצגות נעשית על ידי ועדות מיוחדות לכל תחום. אלפי הצגות מגישות בכל שנה מועמדות ובועדות בוחנות את התאמתן ומסווגות אותן לפי נושאי למידה. השנה מוצעים כ-2,000 מופעים ופעילויות בסל, כך שבאמת נדמה שלכל נושא יש פעילות - ההצגה "הגדר" על קשר בטינדר בין לבנוני לישראלי בפנים, וגם ההצגה "אבא אני יוצאת עם ערבי, אמא אני לסבית". לצד מופעי מוזיקה של אומנים מוכרים, הקרנות סרטים של במאים מוערכים ומפגשי זום עם סופרים מן השורה הראשונה.
מי שתומכת בשפירא ובעמדתו, שסל תרבות ארצי חייב להימשך בכל מחיר, היא שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון. את הופעתה הציבורית הראשונה כשרה עשתה שאשא-ביטון בכנס סלת"א, ובו אמרה: "המשימה הגדולה של מערכת החינוך היא להחזיר את החינוך למערכת. החזרת הערכים, המורשת התרבות שצורכים הילדים שלנו בעיקר בעידן המסכים, שילמדו לצרוך תרבות על גווניה הרבים ולנו במערכת החינוך יש את ההזדמנות לעשות זאת דרך סל תרבות ארצי", והוסיפה כי בכוונתה להפוך כל יציאה לסל תרבות ליום חג.
"תשמעי, אני שמעתי מה שהיא אמרה כמו שאת שמעת אותה", אומר רן ומתכוון להגיד שהוא לא יודע בוודאות מוחלטת מה יקרה. "לדעתי אין סיבה שיפסיקו את הפעילות שלנו ואף אחד לא מדבר על לסגור אותנו. הצלחה של שרת החינוך היא הצלחה של כולנו, ככה אני רואה את זה. במקביל יש את משרד הבריאות שרואה את ההיבטים שלו והחיבור בין השניים קולח ועובד".