"התרגשות אמיתית ורוטטת", כך מתארת אניה בוקשטיין את החזרה לבמה. המחזמר המצליח "לא רק בלונדינית" עלה ארצה מברודווי כבר בשנה שעברה. בוקשטיין נכנסה לנעלייה של אל וודס 8 פעמים בלבד, ואז - הקורונה נכנסה לחיינו והודיעו על סגירת הקופות. "ביום שבו סגרו את הקופות הייתי נורא עצובה. זאת הייתה תקופה שחשבנו שסוף העולם הגיע והיה נדמה שכדור הארץ הולך להיכחד. הייתה אי ודאות מטורפת וחרדה קיומית, ובתוך כל זה הייתי בעיקר עצובה שלקחו לי את ההצגה".
אחרי כמעט שנה וחצי הם זכו לסגור מעגל ולחזור לבמה: "עבדנו על המופע כל כך קשה והוא נלקח מאיתנו בלי שנהנינו ממנו ובלי שהקהל נהנה ממנו", משתפת אניה בתסכול, "אני מרגישה מבורכת שיש לנו את האפשרות להחזיר את זה לבמה, זה ממש לא מובן מאליו. יש הרבה הפקות שלא זכו להזדמנות הזאת". החזרה לבמה מלווה בקשיים אך גם בהקלה: "כל פעם שאני ברגע של דאגה לגבי המופע אני מזכירה לעצמי שהוא כבר עלה והוא מוצלח מאוד".
האתגר הגדול, כך לפי אניה, הוא החזרה לכושר - הצגה שכזאת, הכוללת משחק, שירה וריקוד, דורשת סיבולת. או כמו שאניה מכנה את זה - "שעתיים ספינינג". "אנחנו צריכים להחזיר הפקה שעבדנו עליה 4 חודשים באופן אינטנסיבי לפני הקורונה ושיחקנו אותה רק 8 פעמים. עכשיו יש לנו שבועיים להרכיב אותה מחדש למה שהייתה וטובה יותר", מפרטת אניה את הקושי. "מצד אחד השירים והתנועה זה בגוף, כמו לרכב על אופניים, מצד שני יש המון מרכיבים שצריכים להסתדר יחד".
להיכנס שוב לנעליים ורודות, וגדולות
בוקשטיין היא שחקנית מוערכת וזמרת מצליחה, את העבודות שלה כנראה שכבר אין צורך להציג. כל היכולות האלה היא באות לידי ביטוי במחזמר "לא רק בלונדינית" המבוסס על הסרט המצליח באותו השם בכיכובה של ריס ווית'רספון. במרכז הסרט עומדת אל וודס, נערת אחווה עשירה ומפונקת, אחרי שבן הזוג שלה זורק אותה כדי למצוא מישהי "רצינית", היא מחליטה להירשם ללימודי משפטים באוניברסיטה היוקרתית הרווארד. לשאלה איך היה להיכנס לנעליים הגדולות של אל, משיבה בוקשטיין: "נעליים ורודות בעיקר". אבל החיבור מבחינתה היה קל: "זה כיף גדול וזה בא ממקום של הנאה. כנראה חיכיתי להתחבר לבלונדינית שבי".
בוקשטיין משתפת בכנות שהיא גדלה יותר על הסרט "קלולס" אבל "השלמתי את החומר ואני מכירה אותו על בוריו". היא מספרת שהיא "מעריכה את ריס וית'רספון על מה שגדלה להיות ועל התפקיד שלקחה על עצמה לפני 20 שנה, שמעביר מסרים רלוונטיים עד היום". אכן, הסרט שכבר מציין שני עשורים מאז עלה לאקרנים, מעביר מסרים פמניסטיים שעומדים את מבחן הזמן. "ההצגה לא הייתה צריכה לעבור שינוי להיום כי היא עומדת בפני עצמה - אישה שלא מוותר לעצמה ולאף אחד בסביבתה, כובשת כל יעד ושוברת כל מוסכמה".
מה את מקווה שיקרה עוד שבועיים, כשסוף-סוף תעלי לבמה?
"אני מקווה שהקסם יקרה, וכשהוא יקרה אנחנו והקהל נדע את זה. אני מקווה לראות קהל מגיע, נהנה, צוחק ואני מקווה שנוכל שנוכל להמשיך לרוץ עם ההצגה קדימה. בלי קשר אני מקווה שהתרבות תמשיך ולא תילקח מאיתנו עוד פעם כי היא כל כך חשובה לאיכות החיים שלנו".
יש חשש בלב שבקרוב עולם התרבות ייסגר שוב?
"כן. אני בהכחשה והודפת את המחשבות האלה, אחרת אני לא אוכל להתמסר. אני יודעת שאין לי מה להתעסק בזה כי זה לא בשליטתי".
ההצגה בכיכובם של אניה בוקשטיין, עוז זהבי, חנה לסלאו, ששי קשת, ועוד, תשוב לבמות החל מ-18 באוגוסט בהיכל התרבות תל אביב, למספר הצגות מצומצם.