"האמת היא שבהיריון אני אוכלת שני קרטיבים רצוף, ואז אני נרגעת וגם מנסה להסדיר נשימה" - כך מתוודה נינט טייב באולפן. ארבע שנים חלפו מאז שנינט הוציאה שיר בעברית. דודו טסה כתב את "קמתי לרקוד" יחד עם גלעד כהנא: "חשבנו עלייך כשכתבנו אותו", אמר דודו לנינט כשהעביר לה את השיר.
אחרי שנים שהיא יוצרת שירי רוק בועטים, "קמתי לרקוד" הוא שיר הרבה יותר מיינסטרימי. "רוב השירים שלי לא נכנסים לפלייליסטים, הם לא", היא מודה ועוקצת: "יש שם כמה אנשים חירשים".
למרות הרצון ששיריה יזכו לאהדה, היא מבהירה: "אני לא פועלת מתוך המקום הזה. אני לא כותבת ומוזיקה ואומרת: 'ואי, זה מיינסטרים, זה לא מיינסטרים, זה ייכנס'... זה לא מזיז לי. "תתקשר אליי עוד שבוע. בוא נראה אם הוא נכנס לפלייליסט, סבבה?", היא אומרת בחיוך - ומודה כי היא לא חושבת שייכנס לפלייליסט. ברשת ג' הוא נכנס לפלייליסט, בגלגלצ הוא עדיין מועמד.
"לדעת לקבל את האהבה הזאת ולא לפחד ממנה"
"אמרו לי שאני יפה, כל הלבבות רצו ממני עוד", היא שרה שם - ומודה שהתחברה לטקסט מכיוון התדמית של "המאמי הלאומי" שקיבלה לפני שנים רבות, אחרי הזכייה ב"כוכב נולד". לדבריה, "זה המקום שהתחברתי לטקסט המרכז ותשומת הלב, והרבה אהבה מכל כיוון - אז זה חנק אותי כי לא היו שום כלים להתמודד עם זה".
"היום, כשעברו 18 שנים, אני מרגישה שכל מה שקורה עכשיו זה סוג של תיקון בשבילי לדעת לקבל את האהבה הזאת ולא לפחד ממנה", היא מוסיפה. את הקליפ לשיר החדש היא צילמה בחודש השישי להריונה: "זה טייק ועוד טייק ועוד טייק, ועוד קפיצות ועוד ריקודים, אבל היה כיף - אחר כך לא יכולתי לזוז".
בגיחה הארוכה הזאת לארץ לפני שהיא תשוב בקרוב ל-LA, נינט הופיעה בבארבי, למה שהיא מגדירה כאחת ההופעות הטובות בחייה. "אני חושבת שאף פעם לא שמעתי קהל כזה חזק, ברמה שזה מחריש לי את האוזניים", היא אמרה על הבמה.
"היו הופעות שממש היה לי מאוד מאוד קשה לעלות פה על הבמה, חשבתי שהקהל שמגיע לא יודע למה הוא מגיע. אני לא הולכת לשיר את 'ים של דמעות', הם כאילו לא יודעים את זה וכל הזמן הרגשתי לא נוח באיזשהו מקום. ועם השנים, קודם כול למדתי להרגיש נוח בתוך העור שלי ולהגיד 'זאת אני'".
בסגירת המעגל שלה כשופטת ב"כוכב הבא", נינט מראה עוד צד שלה שפחות הכרנו. "לשים אדום זה לא רע. לשים אדום זה לתת להם עוד זמן, אדום זה טוב. כשאני נותנת אני נותנת בכוונה מאוד טובה, לא בכוונה רעה, חס ושלום".