אחרי שבשנה שעברה הסתכמו חגיגות המימונה בכמה מופלטות על המחבת עם המשפחה הגרעינית, היום סוף סוף אפשר לקיים את החג כהלכתו. ברחבי הארץ נפרדים מהפסח, מתאחדים עם החמץ ומשאירים את דלתות הבתים פתוחות עד אחרון האורחים שיגיע לאכול מופלטה או ספינג'.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שמעון בוסקילה, שכשהוא פוצח בשירה במרוקאית, לבבות המתגעגעים לשמיעת השפה מתרככים, מעלה בשיחה עם N12 זיכרונות מבית אימו, מחג המימונה: "כשהייתי ילד, באופקים, אבא שלי ואני היינו הולכים לבית הכנסת", הוא משתף. "בזמן הזה אמא שלי הייתה מוציאה את כל מה שצריך מהמחסן. את הכלים של החמץ, את הקמח והעניינים האלה, ומתחילה לערוך את השולחן. זה היה סיפור בשבילה".
"כשהיינו חוזרים, ההכנות של המתוקים והמופלטות כבר היו בעיצומן. היא הייתה עושה את המופלטות כל כך דקות. כל המשפחה הייתה מגיעה, וגם כל החברים. אחר כך הייתי ממשיך מדלת לדלת עם החברים", מספר בוסקילה. "היינו לוקחים שקית אשפה, עוברים מבית לבית ואוספים את כל מה שהביאו לנו השכנים".
View this post on Instagram
יש לא מעט גרסאות למקור החג ומקור שמו. בין השאר, יש הטוענים כי השם נובע מהמילה הערבית "מימון", שפירושה מזל והצלחה, והחוגגים מאמינים כי מדובר ביום לסגולה, לפרנסה ולזיווג. אחרים טוענים שהמילה מימונה מזכירה את המילה אמונה.
על פי המסורת שבוסקילה גדל לתוכה, הכול התחיל בגברת מרוקאית בשם מימונה. "שלא יספרו לך סיפורים", הוא אומר כמו מוכיח את כל החוגגים על טעותם, "הייתה אחת ללה (גברת, נ.כ), היא הייתה ערבייה, והתפקיד שלה היה לעזור ליהודים ולהביא את הכלים של החמץ מהמחסן. כך זה התחיל – מהאישה הזאת שנקראה מימונה".
"את המופלטה שלי אני אוהב רק עם דבש, בלי חמאה", אומר בוסקילה. "אני לא עושה מימונה בעצמי, אני מתארח, הולך לחברים. היום זה נהפך לטרנד, לפעמים אשכנזים חוגגים מימונה יותר טוב ממרוקאים. מעתיקים מאיתנו, כי זה מגניב, וכיף לעשות הפקה כזאת שמחה. השנה אני אצל ההורים של בת הזוג שלי, שהם בכלל לא מרוקאים, אבל עדיין עושים מימונה כהלכתה".
ראשיד טאהא – Ya Rayah
הזמר הצרפתי-אלג'יראי ראשיד טאהא ערבב לאורך הקריירה שלו מוזיקה מבית יחד עם רוק ופאנק, מה שהפך אותו לאחד האהובים והמשפיעים גם בארץ וגם בעולם. קובי אוז כתב עליו ב-2018 שהוא האומן שהכי השפיע על היצירה שלו, והוסיף: "אי אפשר לדמיין את המוזיקה הישראלית בלי קצות החוט שטאהא מצא...אני שומע השפעות שלו אצל חיים אוליאל, ברי סחרוף, שמעון בוסקילה ודודו טסה". השיר יא ראייח (ההולך, המהגא), שנדיר למצוא אירוע של יוצאי צפון אפריקה שהוא לא מושמע בו, הוא חידוש לשיר של דחמאן אל חראשי האלג'יראי.
להקת שפתיים - אהלן וסהלן
גם השיר הזה, שכה מזוהה עם המימונות, נכתב על ידי יוצר מהשכנה אלג'יר - מוריס מדיוני, פסנתרן ברוך כישרונות, שמאז 2011 חי ופועל בישראל. מדיוני שיתף פעולה לאורך השנים כאן בארץ עם התזמורת האנדלוסית, עם עמיר בניון וגם עם דיוויד ברוזה. את אחד השירים שכתב ביצעה להקת טיפקס, ואת "אהלן וסהלן" – להקת שפתיים שהקים חיים אוליאל.
ללה פטימה, "הגבירה פטימה", הוא קלאסיקת זהב מרוקאית שכתב חאמד זאהיר. את הגירסה שלה לשיר המסורתי הוציאה זהבה בן באלבום השני שלה "איזה מין עולם" מ-1990. ב-2011 חידשו את השיר אותו גם "האוליאלים", וגם הוא - לא פוסח על פלייליסטים של מימונות, חינות וחתונות.
שמעון בוסקילה - וואטאטו וואטאה
"מתאים לו מתאים לה". לאורך הקריירה שלו בוסקילה שר לא פעם בשפת אמו. גם עם להקת "סהרה", וגם בפרויקט של עידן רייכל עם השיר "מינהאר למשיתי" (שמוכר יותר כ"יא מאמא"). בתחילת הקריירה שלו, היה זה שלמה ארצי שאירח אותו בשיר "עלאש" - ומשם הכל היסטוריה. את "למה לי, למה לך", כתב יוסי גיספן, בוסקילה הלחין ותירגם למרוקאית.
להקת סהרה – פינהייה
עוד לפני שהגיע למיינסטרים בעזרתו של ארצי, ייסד בוסקילה באופקים את להקת השמחות "סהרה", שהופיעה בעיקר בחתונות. במסגרת הלהקה, יצר יחד עם כמה וכמה נגנים שירים ששילבו אלמנטים אלקטרוניים - אחד מהם הוא "פינהייה" - "איפה היא?".
שמעון בוסקילה יופיע ב-12 ביוני בזאפה חיפה, ב-17 ביוני בגריי יהוד וב-31 ביולי בזאפה הרצליה.