לירון אטיה, הסולן של להקת "הפיל הכחול" שיושב על כיסא גלגלים, מנהל כבר שנים מאבק להפוך את המרחב הציבורי ונגיש יותר לנכים. השבוע, אחרי 9 שנים שבהן לא הופיע הוא חזר עם הלהקה לבמה שהותאמה במיוחד בשבילו. "אם בן אדם נמצא בקהל, ורואה אותי עולה לבמה ככה - זה משנה משהו בתפיסה של איך הדברים האלה צריכים להיראות"
להקת הפיל הכחול התפרסמה עם השיר "יסמין" בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, והפכה במהרה לאחת הלהקות המצליחות של התקופה. להקה שקמה סביב המיטה של לירון בבית החולים לוינשטיין, שם השתקם מתאונת סקי שהותירה אותו מרותק לכיסא גלגלים. בתחילת שנות ה-2000, בשיא ההצלחה שלהם, הוא עוד הסכים שיסחבו אותו לבמה על הידיים, אבל זה היה יותר מדי עבורו. הוא הפסיק להופיע, הלהקה התפרקה – והוא התמסר למאבק להגברת הנגישות לנכים.
תשע שנים עברו מאז שסולן "הפיל הכחול", לירון אטיה, עלה בפעם האחרונה על במה. "שנאתי להופיע ממש", סיפר. "לקח לי זמן להבין שזה הרבה בגלל זה שהייתי צריך להיות כל הזמן בדאגה. איך אני אעלה, איך אני ארד. בהתחלה הייתי בלחץ, לפני שהגעתי באמת למקום, וקיוויתי, קיוויתי ממש, שזה באמת יהיה נגיש".
במשך ארבע שנים הוא ישב באולפן הביתי, כתב שירים, הלחין, שר וניגן על כל הכלים. במקביל ליצירה הוא התמסר לעוד משימה - לחשוף את אלפי העוקבים שלו ברשתות למציאות היום-יומית של נכה שמתמודד עם עולם לא נגיש ולא מתחשב.
"היה לי מאוד מאוד קשה לכתוב את הדברים האלה", סיפר "יש שם דברים שמאוד מביך לכתוב. אתה יודע, לא בא לי לכתוב: 'הייתי בהופעה ועשיתי על עצמי פיפי כי לא היו שירותים'. אבל עשיתי את זה, וזה באמת הגיע להמון אנשים".
באחד הפוסטים שלו הוא כתב שהוא בשל לחזור להופיע, אבל יעשה את זה רק באולם מונגש. על המאבק הזה שלו הוא זכה רק השבוע באות הוקרה מיוחד מעיריית ירושלים. עשרות הופעות בתקשורת, פוסטים ברשתות החברתיות, הפכו את לירון למוביל דעת קהל המנצל את מעמדו על מנת להעביר מסרים חברתיים.
הערב, לירון והלהקה עלו על הבמה של מועדון ה"B-SIDE" בתל אביב, באולם שהונגש במיוחד בשבילו. "אם בן אדם נמצא בקהל, והוא רואה אותי עולה לבמה ככה, בלי עזרה וכמו שצריך, זה משנה משהו בתפיסה של איך הדברים האלה צריכים להיראות", סיפר לירון בהתרגשות.
מופע הקאמבק היה יוצא דופן לא רק בשביל לירון, אלא גם בשביל הנכים שהגיעו להופעה וישבו בשורה הראשונה, מקום של כבוד בגולדן רינג. "אני כל כך התרגשתי לראות את זה", אמר לירון. "לראות אנשים בכיסא גלגלים יושבים מולי, וואללה, כיף להם. והם לא הולכים הביתה באמצע ההופעה כי הם לא רואים כלום. זה נתן לי המון כוח להמשך".