בשבוע שעבר, באחד מהברים במרכז הארץ אמר גבר בשנות ה-30 לחייו לחברו את המשפט הבא: "אחי, אני חייב ללכת להופעה של גון בן ארי. בקטע של חוויה חברתית – זה ממש לראות לנגד העיניים שלך כת". אפשר להניח קווים כלליים למה גרם לבן ארי, שהוציא לאחרונה אלבום, כתב ספר, נכנס לפלייליסט של גלגלצ ועשה סולד אאוט בבארבי להצטייר כגורו שסוחף אחריו מאמינים. אולי אלה התכנים הרוחניים שמעטרים את המוזיקה שלו, לצד מקהלה של כ-30 איש בלבן ששרים את המילים שכתב בסוג של אקסטזה. אבל עבורו זו בכלל סוג של בדיחה שיצאה משליטה.

"שיתפתי פעולה עם עניין ה'גורו' בצחוק, ועכשיו זה מרגיש קצת חוטא למטרה, קצת איבד שליטה", הוא מספר. "ברור שכשאתה בא ואומר מסרים שהם בסופו של דבר היפיים, אהבת הזולת וכו', יוצא לך שם של היפי. הבדיחה עלינו כאילו אנחנו כת, היא מן בדיחה על ניו אייג'. הקבוצה שהייתה המקהלה כבר לא מתפקדת כקבוצה, אנחנו מתאחדים רק לפני הופעות. קשה לי להסביר מי אני. אני חושב שזה קשור לאיך שאני מנסח את זה, אבל אם זה נופל אוזניים אוהבות זה נשמע טוב".

לפני כחודש התפרסמה כתבת שער בעיתון "הארץ" שכללה ריאיון מקיף עם בן ארי. אותו ריאיון הוביל לגל תגובות ברשתות החברתיות, ולהלן כמה מהן: "גון בן ארי איבד אותי"; "גון בן ארי זה טיפוס שבעצם עבר התקף פסיכוטי מתוקשר וכולם זורמים איתו כי הוא חתיך"; "כמה אתה אטום ופריבילג מאחד ועד גון בן ארי".

באותו ריאיון גולל את התהליך שעבר, שהוביל אותו לכתוב את הספר "SWIM" שיצא לפני כמה חודשים - עשור של יציאה מדיכאון, לדבריו. אבל המשפט שהתסיס את הקוראים הייתה התייחסות שלו לכך שהוא מתאר בספר ילדות בסוג של עוני: "הרבה מהשיט שאני זוכר מהיסודי היה על זה שאני מבקש נייק ואמא שלי קונה לי פילה", אמר בריאיון.
 

הקוראים כעסו שהאמרה על הנייק והפילה בהקשר של עוני היא מנותקת.
"אני מרגיש שזה המקום שבו קצת מגיע לי, עם איך שאני מדבר ומתנסח. אני מבין את מי שראיין אותי, אני גם הייתי עיתונאי תרבות. יש לך מכסת מילים, ולפעמים אין לך ברירה אלא לערוך את המרואיין. הוא ערך אותי לפי איך שהוא הבין אותי. אין לי טענה על זה. אני מכיר את זה עליי.

"הסיפור המלא היה על זה שגרתי עד גיל 4 בדירת חדר עם ההורים שלי. הסיפורים שסיפרתי כללו את הסכומים המדויקים שההורים שלי היו חייבים לבנק, אבל בסוף נכנס 'הנייק עד פילה'. היו חסרות שם כמה מילים – הפילה היו מזויפות", הוא צוחק, "וזו הייתה רק דוגמה קטנה שסיפרתי. הוא קלט אותי כמו שהוא קלט אותי, וזה בסדר. בכל אופן, עכשיו ההורים שלי במצב די טוב".  

גון בן ארי ולהקת זולת בהופעה
גון בן ארי ולהקת זולת בהופעה

איך למעשה קמה המקהלה?
"זה היה חלק מהמסע שלי, שגם מתואר בספר. מסע של לצאת מהדיכאון, להיגמל מאלכוהול ולהתמודד עם חובות ענק לבנק. זה עבר דרך זה שלמדתי עם רבנים, ועל הכוח המרפא שיש במוזיקה. ניסיתי לכתוב שירי פופ שמשתמשים באלמנטים האלה, של הקדושה, ותוך כדי גם מגחכים על זה. זה קרה מתוך ההבנה שלי שקשה להיכנס לעולם הזה כשאתה ציני.

"רציתי לעשות מעין פארודיה על מעגלי שירה. כתבתי פוסט בפייסבוק וככה הגיעו האנשים. זה איפשר לי מאוד בקלות להתעלות על מה שמביך אותי. הבנתי שאם מביך אותי לשיר או אם מביך אותי להקריא משהו שכתבתי – אני חייב לעשות את זה. התגברות על הדברים האלה עזרה לי מאוד להיות אני. וההתגברות הזאת היא אלמנט מאוד מדבק.

"הגיעו מהפוסט 30 אנשים אליי הביתה, 20 אחוז מתוכם לא הכרתי, ופשוט שרנו יחד את השירים האלה, השירים שיש עכשיו באלבום. המקהלה הייתה מאוד ספציפית לאלבום, וברגע שנגמרה העבודה עליו די נגמרו המפגשים. חלק גדול ממה שהייתה המקהלה עבורי זה לגרום לאנשים סביבי להפסיק להתבייש. ברגע שאתה מפסיק להתבייש, אנשים סביבך מפסיקים. היום הרבה מאוד מהם עובדים יחד על המוזיקה שלהם. דניאל קיציס אשתי דחפה אותי לעשות את זה, ואני מודה לה על זה". 

סולד אאוט בבארבי ותיקון של בדידות

"נראה לי שקצת נמאס לי לשתף פעולה עם עניין הגורו, אבל זה מצחיק ברמות", הוא שב ומתייחס לעניין. "הרעיון של להגיד שאנחנו כת היה גם לצחוק על זה שהתרבות תגדיר כ׳כת׳ כל דבר שבא לעשות טוב, וגם כדי לצחוק על זה שבמציאות - דברים טובים נהפכים ל'כת', בגלל תאוות כוח ובצע. מה שמעניין זה שאני רואה הרבה אנשים שכיביכול מזדהים עם דעתנו, אבל שלא הבינו את ההפוך -על-הפוך ולכן חושבים שאנחנו משהו אחר לגמרי".

בשיא המגפה פרסם פוסט בפייסבוק על קיואנון וקוניספירציית הקורונה. הפוסט עתיר המילים הפך לוויראלי בזמן שכולנו היינו בבית, ודאגנו שסוף העולם מתקרב. "הפוסט ניסה להסביר למה האדם מאמין לתיאוריות קונספירציה מצוצות מהאצבע - מה המנגנון שבו אנחנו מייצרים לעצמינו אמת מתוך נואשות-ליציבות - וקומיקאי מאוד-מוצלח מאז יורד עלי שאני קונספירטור".

"זה בדיוק אותו סוג של מראה", הוא אומר, "לצערי, לצערו ולצער כולם - בהינתן מספיק זמן יהיה ברור שהוא פשוט לא קרא את מה שכתבתי לפני שהוא ירד עליו. אם היה קורא, היה מבין שאני בדעתו. ובכך שהוא יורד על זה הוא נאלץ לחשוף משהו מעצמו: עד כמה הוא ממהר לרדת על משהו. עד כמה לא מעמיקה החקירה. עד כמה הוא לא רואה הפוך-על-הפוך שאנשים אחרים - שבאים לזה פתוח - רואים בקלות".

גם על הביקורת שנשמעה על האלבום שלו עם מקהלת זולת, "טכס", הוא מבקש להתייחס. "קומיקאית שאני אוהב כתבה על האלבום מילים מזעזעות (׳זה נשמע כמו מפגר גומר׳), ובכך שמה גם היא על השולחן שאין מצב שהיא הקשיבה לו לעומק. כי אם הייתה מקשיבה לו לעומק הייתה רואה שהוא מלא ביקורת בדיוק על הדברים שהיא בביקורת עליהם".

אמרת שכשהיית עיתונאי בן 22 שכותב על מוזיקה, בזת לכל מי שהיו לו מסרים דומים לאלה שאתה שר עליהם היום. מה גון ההוא היה אומר עליך?
"חשבתי על זה הרבה. התגובות ממש משקפות את מה שהייתי. אני חושב שהבנתי עכשיו את גודל האחריות שמתלווה לדיבור על רוחניות. אני גם מבין את 'אותי הציני' - גדלנו בתוך עולם שכמעט מחייב את זה. אני חושב שבכל פעם שמישהו היה אומר לי שאפשר להשתנות – לצאת מהדיכאון, מהאלכוהוליזם והתקפי החרדה – הייתי ציני לגביו. אני חושב שהייתי חושב שאני קלישאה. בטח היה לי נורא קשה עם מה שאני".

עשית סולד אאוט בבארבי, הקהל רקד וידע את כל המילים.
"זה מטורף. שלחתי לשאול הבעלים הודעה, למרות שלא הרגשתי שאנחנו שם עדיין. הוא התקשר אליי, והלכנו על זה. הוא ממש ביים את ההופעה, אמר לשים את המקהלה ממול, כמו איזו במת גוספל. זה עבד מהמם. יצא שאני בעצם שר מול 30 איש שאני איתם הרבה זמן. פחדתי לעלות על הבמה, והרבה יותר קל לעשות את זה מול אנשים שאתה אוהב. הרגעים האלה, שפתאום היה שקט ואנשים שרים את המילים, גורם לתחושה של נשיאת הטראומה ביחד עם כולם. זה איזשהו רוורס של בדידות. הייתי בודד בעבר ורטרואקטיבית אני נהיה לא בודד שם, בתוך הקושי".

גם רועי כפרי עלה על הבמה.
"רועי הוא אחת ההוכחות לזה שמבחינתי כל כמה שאני חושב שאני בוחר בחיים, הדברים החשובים באמת מגיעים ממקום אחר. רועי ואני גרנו בנהלל. היינו שני הילדים שהכי התעללו בהם בשכבה. רועי היה שמן ואני הייתי מחוצ'קן עם גשר. זה היה התירוץ הפיזי של שנינו להיסגר בחדר ודי להמציא עולם משלנו. היו לנו כל מיני להקות. אני הייתי כל כך מחוצ'קן. גם בקטע שיצא לנו ליצור אומנות, לפעמים גרועה, בתוך עצמנו, לפני שהתחלנו לצאת החוצה. הוא סוג של נס. אני חושב שהוא מצחיק בקטע לא הגיוני. בגיל 12 זה נראה כל כך איזוטרי, ופתאום מלא אנשים נחשפים אליו – זה מדהים".



איך הוא מגיב למוזיקה שלך? הוא גם עלול להצטייר כציני.
"דווקא אני חושב שיש בו משהו אנטי-ציני באופן חמור. וואלה, זה הדבר הראשון שעשיתי במוזיקה והוא הגיב עליו טוב, וזה חלק ממה שעודד אותי".

אז אתה לא גורו?
"לצערי לא. הייתי מת להיות בן אדם חסר מצפון".