במסגרת גל ההפגנות נגד התנהלות הממשלה בתקופת הקורונה, שהתקיים אמש סימולטנית בירושלים, בתל אביב, בקיסריה ובשורת מוקדים נוספים, צצים ועולים גיבורי רשת לא שגרתיים שמביעים את זעקת ההמון. אחת מאותם אנשים - שהבעת המחאה שלה הייתה, איך נאמר, קצת יותר פשטנית - היא אליענה מגון, שהתראיינה אמש במשדר הלילי של חדשות 12. ואם השם אליענה מגון מצלצל לכם מוכר, כנראה שאתם חלק מקבוצה קטנה אך הכרחית של בעלי זכרון טלוויזיוני נישתי ומבורך.
מגון, שהייתה אחת מאלפי המפגינים ליד מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור שבירושלים, שוחחה במשך כמה דקות עם הכתב משה נוסבאום, שהעביר דיווח ישיר מההפגנה. גם עבור הצופים שלא זיהו את הפרצוף (או את הקול) של מגון - התשובה החיננית שלה כבר הספיקה בשביל לכבוש אותם.
"אני לא מאוד בקיאה בחדשות", הסבירה, "פשוט חושבת שמה שקורה זה לא יפה". "לא יפה? איזו נאיביות!", תמה נוסבאום, אבל מגון המשיכה: "בסגר חשבתי שיתנו כסף לאנשים כי אומרים להם לא לעבוד, במובן הכי תמים. אם היה לי שלט היה כתוב עליו 'זה לא יפה', אי אפשר להשאיר אנשים בלי עבודה ולא לתת להם כסף, זה הכי בסיסי בעולם".
אם גם אתם צפיתם במשדר ונתפסתם לעובדה שמגון מוכרת לכם מאיפשהו, תנו לנו לעזור לכם: מגון בת ה-27, למי שעוד לא זיהה, היא שחקנית ומדבבת די ידועה, שהתחילה את דרכה בכמה פרויקטים מדוברים. היא גילמה את דמותה של בר אולמן בסרט "כנפיים שבורות" של ניר ברגמן, את דמותה של אושר בסדרת ההרפתקאות "הנשרים" של ערוץ לוגי, וגם את דמותה של אושר לוי ב"השיר שלנו", הלא היא אחותה הצעירה של נינט לוי (נינט טייב, כמובן).
מאז הקריירה הטלוויזיונית הקצרה, מגון מתעסקת בעיקר בדיבוב בפרויקטים מדוברים כמו "לילו וסטיץ'", "דובוני אכפת לי", "רחוב סומסום", "פוקימון", "מגלים את דורה" ועוד. ואם שיוך משפחתי הוא מה שמעניין אתכם, אולי לא ידעתם שמדובר גם באחותם של יהונתן ודניאל מגון, מדבבים ידועים של סרטים וסדרות אנימציה לילדים, שאף התנסו מעט במשחק בתיאטרון ובטלוויזיה גם הם.
מגון שיתפה הבוקר את סרטון הראיון שלה בפייסבוק, וניסתה להבהיר טוב יותר את עמדתה: "ראיינו אותי לחדשות, דווקא אותי מכולם, שבכלל לא מבינה סיסמאות, שבכלל לא מכירה את הנפשות הפועלות בחדשות, שעמדה בצד בהשתאות ושאלה חברים: 'היי מי זה? הוא כתב בחדשות או משהו לא?'. דווקא אותי [...] משה נוסבאום קרא דווקא לי מכל ההמון, הצביע עליי וביקש שאתראיין וזאת עוד לפני שעלה לשידור. הוא החליט עליי. אולי רצה להראות נאיביות? אולי טיפשות? לא יודעת. אני מצידי מרגישה שאני מבינה מה קורה כאן גם בלי לרצות בכלל להבין. וזה עצוב וקשה ולא הוגן ובעיקר לא יפה. באיחול ובתקווה לימים טובים ושקטים יותר בהם מאפשרים לכל מי שרוצה לחיות ודי - את זכותו הבסיסית - אליענה, שלא ממש רואה חדשות".