אלישיה סילברסטון פרצה לתודעה הציבורי בשנת 1995 כאשר גילמה את דמותה של שר בסרט "קלולס", וניצלה את הפריצה הזו כדי להמשיך ולככב בסרטים פופולריים נוספים, בהם "הבייביסיטר" ו"באטמן ורובין". מאז סילברסטון כבר נעלמה, יחסית, מהעין הציבורית והשתתפה בפחות ופחות פרויקטים - ויש לכך סיבה. העבודה על אחד מהסרטים בכיכובה, כך מתברר, גרמה לסילברסטון לרצות לפרוש ממשחק.
בראיון שהעניקה סילברסטון לגרדיאן הבריטי, סיפרה השחקנית כי לאחר יציאת "באטמן ורובין" סבלה משיימינג ציבורי קשה על המראה שלה ועל מבנה גופה. בסרט, סילברסטון גילמה את דמותה של באטגירל, ומתוקף כך נאלצה להצטלם בתלבושות צמודות. "זו בהחלט לא הייתה חווית הצילומים החביבה עלי", סיפרה בראיון, כאשר היא תולה את האשמה בעיקר בגופי התקשורת של אותה התקופה.
"הם (התקשורת) היו צוחקים על הגוף שלי כשהייתי צעירה", הסבירה סילברסטון, "זה היה כואב אבל ידעתי שהם טועים. לא הייתי מבולבלת, ידעתי שזה לא בסדר לצחוק על מישהו בגלל צורת הגוף שלו, זה לא נראה כמו הדבר הנכון לעשות לבן אדם". סילברסטון אף זוכרת כי במהלך מסע יחסי הציבור של הסרט, היא נשאלה על ידי אחד העיתונאים שראיין אותה מה מידת החזייה שלה, וכי במקרים אחרים צלמי פפראצי רבים היו רודפים אחריה ומכנים אותה "פאטגירל" (נערה שמנה, על משקל "באטגירל").
סילברסטון ספגה לא מעט ביקורות צוננות על הופעתה בסרט, שאף "זיכו" אותה בפרס הפטל הזהב (הראזי) עבור שחקנית המשנה הגרועה ביותר בשנת 1998. החוויה כולה, לטענתה, גרמה לה "להפסיק לאהוב את עולם המשחק למשך תקופה מאוד ארוכה. אלה היו נסיבות שהיו פחות חביבות עלי מבחינת איך שדברים התנהלו". סילברסטון הוסיפה: "לא, לא אמרתי 'פאק יו' ויצאתי למתקפה כמו לוחמת, הייתי פשוט מתרחקת ואומרת 'אוקיי, אני יודעת מה זה ואני סיימתי, אני לא מתקרבת לזה שוב'".
את הדרך לחזרה למשחק סילברסטון מצאה לאחר שהוצע לה להשתתף במחזה מאת דיוויד מאמט: "הגוף שלי אמר לי שזה מה שאני אמורה לעשות, כי אני אוהבת את זה כל כך, ושאני צריכה למצוא דרך גם להיות שחקנית וגם להיות אקטיביסטית באותו הזמן. אז זה מה שעשיתי". סילברסטון אכן עושה זאת עד היום, בעודה מקדישה את זמנה הפנוי למאבק למען זכויות בעלי החיים ועידוד המעבר לטבעונות.
סילברסטון נשאלה בראיון גם על החוויות שלה מצילומי "קלולס", והיא סיפרה כי באותה התקופה חשה "מבודדת לחלוטין" ושלא היו לה הרבה חברים בתעשייה. כמו כן, היא מספרת כי ההצלחה הגדולה הפתיעה אותה, ולא בהכרח לטובה: "זה היה פשוט מאוד קיצוני, הדרך שבה דיברו אילי ודיברו עליי. אני חושבת שזה ממש דחה אותי בזמנו".
בגרדיאן כמובן לא התאפקו, ושאלו את סילברסטון מה הסיכוי שתחזור שוב לנעליה של שר בסוג של איחוד או סרט המשך ל"קלולס", אך היא מיהרה להצהיר שזה ככל הנראה לא יקרה בקרוב. "אני מקווה לעשות תיאטרון עד שאמות", הסבירה.