כשחנה רובינא וחבריה הקימו במוסקבה ב-1917 סטודיו קטן למשחק, הם לרגע לא דמיינו שהוא יהפוך לתיאטרון העברי הראשון, התיאטרון הלאומי של ישראל ולאחד הסמלים המרכזיים של עולם התרבות בארץ. אבל הדיבוק, ההצגה שהפכה לסימן ההיכר של התיאטרון, נכנס בהבימה ולא יצא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
101 שנים אחרי הקמתו, התיאטרון עדיין רדוף על ידי משבר כלכלי כבד. האחרון שבהם הוא כתוצאה מחוב היסטורי של 25 שנה למדינה, מלווה בריבית מטורפת שחונקת את התיאטרון. השלאגר הגדול בתאטרון בשנים האחרונות שממלא אולמות הוא "סימני דרך" על חייה של נעמי שמר, אבל דווקא כשהאולמות מלאים, התיאטרון הלאומי מתחיל להתפרק.
"למה לא שילמתי? כי יש בעיה תזרימית בתיאטרון, וחסר כסף", טוענת המנכ"לית אודליה פרידמן. "כשמשרד האוצר גובה מהתיאטרון למעלה מ-7.3 מיליון, לא נשאר לנו כסף לשלם ליוצרים ולספקים. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי שנוכל לשלם את מה שהתיאטרון חייב".
אחרי שחברת הטלמרקטינג פאוור דיילינג, איגוד השחקנים שח"ם ויוצרי "סימני דרך" הגישו לבית המשפט בקשה לפירוק "הבימה" בספטמבר, משרד האוצר עצר את ההקצבה לתיאטרון. ביום ראשון העובדים הכריזו על סכסוך עבודה ואם הוא לא ייפתר תוך שבוע – התאטרון הלאומי יושבת.
קיצוץ משכורות בשיטת "מצליח"
עובדת בכירה לשעבר במחלקת הכספים של "הבימה" חושפת כי המנכ"לית פרידמן, רגע לפני תשלום המשכורות בכל חודש, הייתה מפרטת כמה כסף לקצץ לכל שחקן. לדוגמה, לדבורה קידר היו עשר הצגות ושילמו לה על ארבע; לגילה אלמגור היו 20, ושילמו לה על מחצית. "היינו מכסים ואומרים שזו הייתה טעות", הסבירה העובדת. כשהשחקנים היו מתקשרים לברר למה לא שולמה להם המשכורת המלאה, העובדת הסבירה שהיו מתחמקים מלענות לטלפון, ועושים "כל מיני טריקים כאלה, שלא ישיגו בכלל את מי שצריך לשאול את השאלות".
לדברי העובדת, מדובר על עשרות שחקנים ששכרם קוצץ בשיטת מצליח - ובריטואל חודשי קבוע: "נכנסים לחדר של אודליה, סוגרים את הדלת, מתיישבים, עושים את זה בשקט ובהסתר". הכל היה רשום על דף, שכותרתו: "הורדות לפי אודליה".
נדגיש שהעובדת, וכל מי שמערכת אולפן שישי דיברה איתו, לא מאשימים את אודליה פרידמן בשחיתות או לקיחת כסף לעצמה. עם זאת, העובדת עזבה את הבימה אחרי בקשה מצד פרידמן לזייף מסמכים שהיו אמורים להיות מועברים למשרד האוצר. "חודש אחד הראיתי לה את הדוח והיא אמרה לי: 'קחי את זה ותגדילי ב-30%' - מזייפים מספרים. אם היינו צריכים לקבל שני מיליון שקלים, אז שני מיליון ועוד 30%".
המנכ"לית אודליה פרידמן הכחישה את הדברים: "זה ממש על סף הוצאת דיבה. פשוט שקר אחד גדול, אין דבר כזה, לא קיים. אני מנכ"ל, בחיים שלי אני לא יושבת עם חשב שכר ואומרת תעשה ככה. מעולם לא עשו דבר כזה וזה לא ייעשה. אני יכולה להגיד לא לשלם לי ולא לסמנכל, לא אגיד לא לשלם ולשנות את התלוש, השתגעת?!".
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "מזה חצי שנה הנהלת התיאטרון מסרבת לשתף פעולה עם המדינה, גוררת רגליים ומונעת מחשבת מלווה לגבש תכנית הבראה. הנהלת המשרד לחצה וניסתה בכל דרך לעזור ולהציל את הבימה על מנת שזו תתקדם לעבר תכנית ההבראה שהוקצאה עבורה.
"על פי המידע שהגיע לידנו וכפי שעולה מתוך הדו"ח הכספי הראשוני שהגישה החשבת המלווה, ועל פי מיטב ידיעתנו, נמצאו ממצאים קשים הכוללים גירעון במספרים משמעותיים ודרמתיים ממה שהוצגו למשרד בתחילה. משרד התרבות ומשרד האוצר, נחושים ועושים הכל על מנת שתיאטרון הבימה יעמוד שוב על רגליו, אך עם זאת ללא שיתוף פעולה אמיתי וכנה של הנהלת התיאטרון לא ניתן יהיה להביא להבראתו".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "כתוצאה מניהול כושל לאורך שנים, מצוי תיאטרון הבימה בגרעון של עשרות מיליוני שקלים, וצבר חובות רבים לספקים ולעובדים. בהתאם למבחני התמיכה של המדינה בתיאטראות במצוקה, ועל מנת שלא להמשיך ולהעביר כספי ציבור לבור ללא תחתית, מחויב התיאטרון במינוי חשב מלווה וגיבוש תכנית הבראה.
"תיאטרון הבימה לא משתף פעולה, ובמשך חודשים רבים סירב לתת לחשבת המלווה סמכויות ולא העביר חומרים שיכולים להבהיר את מצבו הכספי האמיתי, שבלעדיהם לא ניתן לגבש תכנית הבראה שתעלה את הבימה לפסים נכונים. במקום זאת, בחר התיאטרון לצאת בהאשמות שקריות באמצעי התקשורת כנגד המדינה וכעת גם כנגד החשבת המלווה. יתרה מכך, במקום לנקוט בצעדי התייעלות וצמצום, הגדילה לעשות הנהלת התיאטרון ואישרה העלאות שכר ובונוסים לגורמים בהנהלת התיאטרון, שעה ששחקני התיאטרון ועובדיו לא קיבלו את שכרם."