סרטו החדש של הבמאי סם מנדז ("אמריקן ביוטי", סרטי ג'יימס בונד האחרונים) הוא אפוס מלחמתי רחב היקף שמתרחשת בתקופת מלחמת העולם הראשונה, אך מכיל עלילה קטנה ופשוטה למדי: שני חיילים בריטיים מקבלים משימה חשאית להעביר מסר מעבר לקווי האויב, על מנת למנוע מאלפי חיילים אחרים לצעוד לתוך מלכודת. בסרט מככבים בין היתר בנדיקט קמברבאץ', חברו ל"שרלוק" אנדרו סקוט ("פליבג"), קולין פירת' וריצ'רד מאדן. אלא ששום דבר מהפרטים האלה לא יצר את הבאזז הענקי שזכה לו הסרט בסוף השבוע האחרון, לאחר שהוקרן לראשונה מול קהל בהקרנות טרום בכורה.

מנדז, כך נדמה, והצלם שלו רוג'ר דיקינס, לקחו על עצמם משימה כמעט בלתי אפשרית: לצלם את הסרט בטייק אחד רציף, מבלי לצעוק "קאט" או להחליף זוויות צילום (לפחות בצורה שאינה בולטת לעין). זה כמובן מצריך חבירה רצינית ודרמטית של הגורמים בסרט, מהשחקנים ועד הניצבים, הצלמים, התאורנים, אנשי האביזרים ואנשי האפקטים כדי ליצור למעשה מחזה תיאטרון ענק באורך של שעה וחמישים דקות. זהו אחד הניסיונות הבודדים לצלם כך סרט באורך מלא, והתוצאות כך נראה השתלמו בגדול.

הסרט עצמו צפוי לצאת לאקרנים רק בסוף החודש הבא, לקראת חג המולד האמריקאי, אבל תגובות הקהל הראשוניות בהחלט מעודדות: אנשים שצפו בסרט הביעו את התלהבותם הרבה בטוויטר, עם תגובות משתפכות כמו "זהו ההישג הטכני של 2019, ולא דומה לאף סרט מלחמה שראיתם בעבר", "זהו הסרט המלחמתי הטוב ביותר מאז 'להציל את טוראי ראיין'", "יצירה קולנועית יוצאת מן הכלל", "מנדז המציא צורה חדשה של עשייה קולנועית", "אי אפשר להסיר את העיניים מהמסך", "זוהי המתנה של סאם מנדז לקולנוע" וכן הלאה.

אך מעבר להישג הטכני, תגובות אחרות ציינו כי הסרט בפני עצמו הוא דרמטי, אפקטיבי, כובש ומרגש, בעוד אחרים ציינו לטובה את הפסקול שלו וכמובן, את איכויות הצילום. "זו ההגדרה של סרט שחייבים לראות על מסך גדול", סיכם אחד המגיבים, "בהחלט המועמד המוביל לפרס האוסקר 2019".