"אנחנו מנהלים את התקציב בצורה אחראית מאוד", הוסיף ראש הממשלה, "השאלה היא מה עושים כדי לשלוט בהוצאה. אני לא מוכן שהתקציב יגדל לאין סוף. נתנו להרבה מגזרים, פרסנו כיפות ברזל, יש לנו הרבה אתגרים וצריך לקבוע סדר עדיפויות. אני עושה זאת יחד עם הצוות שלי באחריות מרבית".
>>"אני רוצה קואליציה רחבה, אבל יש כאלה שפוסלים אותי מראש"
"מהדברים שאני שומע מכמה מעמיתיי ועמיתותיי, הם פשוט ימוטטו את כלכלת ישראל", עקץ נתניהו את יריביו – ובראשם מנהיגת מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', שהציגה תוכנית כלכלית מפורטת, ובמרכזה תוספת של למעלה מ-130 מיליארד שקל בתקציב תוך חמש שנים. "המדיניות שהם מדברים עליה נוסתה במדינות כמו ספרד ויוון", אמר נתניהו, שצחק למשמע השאלה האם יחימוביץ' יכולה להיות שרת האוצר. "לטובת כלכלת ישראל, כדאי שנמשיך בקו האחראי והמצליח שהובלנו עד עכשיו".
"הטענות של דיסקין לא רציניות"
יכול להיות שהימרת על הסוס הלא נכון, על מיט רומני?
"שטויות. ודאי שיש חילוקי דעות עם הממשלה בוושינגטון, אבל אני מקיים מערכת קשרים חשובה עם אובמה, ועם נציגים משתי המפלגות. בכל מה שנוגע לשיתוף הפעולה המודיעיני, הדיפת דברים מסוכנים מאוד, דווקא כאן היה שיתוף פעולה ואני מעריך את זה, וזה יימשך".
אחד האתגרים הביטחוניים שנתניהו מדבר עליהם הוא האיום האיראני, ובהקשר הזה בלטה הביקורת שמתח עליו ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, על אופי הדיונים בנושא ועל דרך קבלת ההחלטות.
אתה לא עונה לדברים שהוא אומר. היו דיונים אפופי עשן סיגרים, אתה וברק וליברמן.
"אני לא צריך לענות. זה כל כך לא רציני. שיחליטו אם אני בשליחות משיחית, או עושה דברים ממניעים אישיים".
"רוצים שנכיר במדינה פלסטינית? תכירו במדינה יהודית"
נושא נוסף שגרר ביקורת על התנהלותו של ראש הממשלה הוא שאלת מעורבותה של אשתו, שרה, בענייני הלשכה וניהול המדינה. "מי שמקבל את ההחלטות על מינויים אצלי זה אני, לא רק על המינויים אלא גם על איראן, הכלכלה והרבה דברים אחרים", הדגיש נתניהו. "גורמים לה הרבה מאוד עוול, וכל אחד שלא מרוצה מגלגל אליה האשמות. אני מאוד אוהב אותה ומעריך אותה, ולא מכיר מישהו שלא מתייעץ עם אשתו, אבל מי שמקבל את ההחלטות זה אני".
לפי דיווחים בעבר, יחסיה של שרה נתניהו עם אחד הכפופים לבעלה - נפתלי בנט - עלו על שרטון, והובילו לעזיבתו את תפקיד ראש הלשכה. נתניהו מסרב להתייחס לשאלת היחסים האישיים עם ראש הבית היהודי כיום, אך השבר הגדול מולו הגיע דווקא בשבועות האחרונים, סביב "ראיון הסרבנות" שהעניק לניסים משעל. ראש הממשלה הצהיר אז כי מי שתומך בסירוב פקודה לא יוכל לשבת בממשלתו, ובתום סוף שבוע סוער בנט חזר בו.
"טוב שהוא עשה זאת", אמר נתניהו, "והוא לא פסול מלהצטרף לממשלה. למעשה, אני לא פוסל אף אחד. מפלגות שונות פוסלות את הליכוד, וזו זכותן, אבל אני לא פוסל את מי שיסכים לקווי היסוד ולמדיניות שהובלתי בארבע השנים האחרונות ואוביל בשנים הבאות. מי שירצה להצטרף, ברוך הבא".
"שתי מדינות לשני עמים" זה קו יסוד?
"סייגתי את זה, דובר על שתי מדינות לאום. רוצים שנכיר במדינה פלסטינית? יואילו להכיר במדינה יהודית, תכריזו על קץ הסכסוך ושלא תהיה זכות שיבה. עד היום הם לא היו מוכנים לעשות את זה, אף אחד לא דרש שיכירו בנו. איך נדע שלא נקבל את מה שקרה בעזה? אני חייב לקבל את הסייגים האלה. אם נקבל אותם, נשים אותם על השולחן. עד היום הפלסטינים לא הסכימו לתנאים האלה, הם לא הסכימו להיכנס למשא ומתן".