לא רק פרצוף יפה/עמית סלונים
להתייחס לאיילת שקד כפרצוף יפה זו טעות קשה. לא שלא מדובר באישה יפה, להפך, אבל מאחורי החיוך המושלם, השיער המוקפד והעיניים הבהירות עומדת אישה איתנה, חזקה, שיודעת לאן מועדות פניה והיא לא תעצור לפני שהיא תמצה את כל האפשרויות שעומדות בפניה. וכן, היא לא תמרח אתכם עם דיבורים על "מרכז", היא הימין האמיתי.
אם מסתכלים על החזות החיצונית שלה, ומצרפים את העובדה שהיא גדלה בבית חילוני בשיכון בבלי בצפון הישן של תל אביב, קשה להאמין שששקד נבחרה במקום השלישי ברשימת "הבית היהודי". למעשה, אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בעוד צעירה חסרת ניסיון פרלמנטרי מרשימתו האניגמטית של יאיר לפיד. אבל הצצה קצרה ברזומה העשיר למדי של שקד, רק בת 36, לא משאיר מקום לטעויות.
את טבילת האש הראשונה שלה בפוליטיקה היא עשתה ב-2006, בלשכתו של יו"ר האופוזיציה דאז, אחד בנימין נתניהו. לדבריה, בראיון הקבלה לתפקיד מנהלת הלשכה השתתפה אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. באפריל 2010 חברה לראש המטה של נתניהו, נפתלי בנט, ויחד הם הקימו את תנועת "ישראל שלי", שחרתה על דגלה "להחזיר את הרוח הציונית-לאומית" למדינת ישראל.
גם אם השם "ישראל שלי" לא אומר לכם הרבה, בטוח זכיתם לשמוע על חלק מהפעולות של התנועה. בין השאר התנועה מתגאה בפרסום העובדה שדפני ליף חתמה על מכתב השמיניסטים, כמו גם בהפצת התמונות המזוויעות של הטבח של משפחת פוגל בפיגוע באיתמר. "זאת היתה החלטה קשה, באישור המשפחה, אבל ככה זה במלחמה", סיפרה לאיילה צורף בראיון למגזין "דה מרקר".
בטור אישי שאותו פרסמה באופן קבוע ב-mako סיפרה שקד על דעותיה במגוון נושאים – כמו החלת עונש מוות על רוצחים ביטחוניים ורוצחי ילדים, התנגדותה לעסקת שליט ("ישראל נכנעה") וגירוש העובדים הזרים (לא פחות מחמישה מאמרים שלה עסקו בנושא הזה).
איילת שקד היא ישראל היפה של שנת 2012. אמא לשני ילדים, נשואה לטייס קרב במילואים, בוגרת תיכון עירוני ד' שעסקה בפעילות פוליטית כבר כבת נוער והייתה רשג"דית בצופים, שירתה בחטיבת גולני כמשק"ית חינוך, למדה הנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ועבדה בחברת הייטק גדולה. עכשיו רק נותר לראות איך מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי הוותיקים יקבלו את העובדה שמספר 3 ברשימה המשותפת שלהם היא אישה חילונית מצפון תל אביב.