בימים אלו עם ישראל עומד בפני החלטה גורלית. בחודש הקרוב אנחנו נחליט אם מחליפים את השלטון הנוכחי שמשרת בנאמנות את החרדים והמתנחלים, ומפקיר את רוב אזרחי ישראל שעובדים, שמשלמים מסים, ומתגייסים לצבא ולמילואים. לפעמים נדמה כי הרוב הזה נרדם בשמירה הכי חשובה בחייו, השמירה על הדמוקרטיה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לאן נעלמו 400 אלף איש שיצאו לרחובות וזעקו שהגיעו מים עד נפש? איפה ההורים הצעירים עם הילדים על הכתפיים והעגלות? החיילים שיצאו מהבסיס להפגין? אנשי הפריפריה שהגיעו ברכבות ואוטובוסים מכל חלקי הארץ להפגנת המיליון? יושבי האוהלים בירושלים, באר שבע, חיפה ותל אביב? לאן כולם נעלמו, בדיוק עכשיו כשהגיע הזמן שלנו לשנות את סדרי העדיפויות במדינה.
בשבוע האחרון חילופי האשמות בימין חשפו את פרצופו האמיתי של גוש הימין כולו. התקיפה של הליכוד את בנט רק הציפה את העובדה שהשלטון הנוכחי שלנו הוא ימין קיצוני שרובו תומך בסרבנות גיוס, וסרבנות פקודה. שעה שנתניהו יצא נגד נפתלי בנט שהודה שיסרב פקודה אם יתבקש לפנות התנחלויות , ממש בתוך מפלגתו יושבים שרים וח"כים אשר התבטאו לא פעם בדברים דומים לאלו של בנט ואפילו קיצוני מכך. בודאי שלא שמענו את נתניהו תוקף אותם, הרי אין פה אינטרס פוליטי. תהיו בטוחים שעוד 4 שנים נוספות של שותפות עם חרדים ומתנחלים לא יאפשרו שיוון אמיתי בנטל.
אין צדק חברתי בלי שוויון בנטל
לפני שנה וחצי, בקיץ ההוא, עזבתי עבודה מכניסה ונוחה בניו-יורק והחלטתי להצטרף למאמץ החברתי והפוליטי בארץ. כשהגעתי ארצה ושוחחתי עם אנשים בארץ, ניסו להרפות את ידיי. אמרו לי עזוב, אין סיכוי, הציבור בארץ אדיש. אך כשהחלו לצוץ אוהלים ברחוב רוטשילד נתמלאתי תקווה. הבנתי שהציבור בישראל הוא לא אדיש כמו שאומרים, באמת רוצה שינוי.
אז נכון, העם רוצה ודורש הרבה דברים: דיור במחיר שפוי, הוזלה של יוקר המחיה, שוויון בנטל ואפילו יש כאלה שהעיזו רחמנא לצלן לבקש שלום. אבל על דבר אחד אין ויכוח, העם רצה שינוי ועדין רוצה. זאת בדיוק השעה שלנו להביא את השינוי. אם לא נתעורר עכשיו נתעורר לעוד ארבע שנים עם יותר גזירות כלכליות, יותר בתים בהתנחלויות מבודדות, יותר קצבאות לחרדים, ורחוקים עוד יותר משוויון בנטל. אנחנו בתנועה התעוררנו. הבנו שחייבים לייצר אלטרנטיבה לשלטון נתניהו. אלטרנטיבה שמשקפת את הרצון של רוב הציבור הישראלי.
אין צדק חברתי בלי שוויון בנטל ואין שוויון בנטל בלי תהליך מדיני שיאפשר לנו לשנות את סדרי העדיפויות ולהיות חלק מהעולם. זה הקונצנזוס הישראלי, זה המכנה המשותף הגדול ביותר שלנו ומול כל אלו עומדת ברית הסרבנים. סרבני הגיוס וסרבני הפקודה, סרבני השלום וסרבני החוק. זוהי החזית שמולה אנו חייבים להילחם. מחצי מיליון מפגינים ממשלת נתניהו הצליחה להתעלם, אבל לא תוכל להתעלם מיותר מ-5 מיליון מצביעים. הציבור לא פראייר ונמאס לו לשלם את מחיר הסרבנות.
בועז נול הוא מועמד לכנסת מטעם מפלגת התנועה