"אני מתנגד להטבת החשמל חינם שמקבלים עובדי חברת החשמל. זאת הטבה פגומה ולא במקומה. אני בטוח שכשהרפורמה תעלה, הסוגיה הזאת תטופל".כך הכריז שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ ב-11 לנובמבר השנה ומשפט זה זכה לכותרות רבות בתקשורת.
באותו יום התפרסם בכל כלי התקשורת שהחשב הכללי במשרד האוצר סיכם עם עיתון "ישראל היום" שבנוסף לשני העיתונים היומיים שעובדי המדינה מקבלים על חשבוננו, הם יקבלו גם את החינמון ללא תשלום.
למה שטייניץ לא מתנגד להטבה הזו לעובדי משרדו? מה ההבדל בין חשמל חינם לעיתונים בחינם?האם עובדי חברת החשמל אינם שכירים כמו עובדי האוצר?
ההטבה התקשורתית הזו לשכירי האוצר אינה היחידה ממנה נהנים שכירים הקרובים יותר לשר האוצר. ביניהם נמנה שר האוצר עצמו.מדובר בהטבות חריגות הניתנות לשרי ממשלה בישראל שנים רבות.שר בממשלה הוא שכיר המקבל משכורת מהמשרד בראשו הוא עומד. הוא בדיוק כמו כל עובד בחברת החשמל.
ב-5 למארס השנה פורסם כי ועדת הכספים אישרה רשימת הטבות חדשה לשכר השרים וסגני השרים. בין השאר הם מקבלים מנוי לאינטרנט, טלוויזיה בכבלים או לווין, כיסוי דמי נסיעה בכביש אגרה ותקציב ללמוד שפה זרה.
מדוע שכיר שהוא שר בממשלה או עובד באוצר זכאי לקבל הטבות על חשבון מהעביד שהוא המדינה,ולעובדי חברת החשמל או לעובדים אחרים אסור? מדוע שטייניץ ועושי דברו בתקשורת תוקפים רק את הנהנים בחברת החשמל? והאם שר האוצר שהוא מקבל הטבות כמו עובדי חברת החשמל יכול מבחינה אתית ומשפטית לעסוק בנושא?