בעוד הליכוד עצמו בחר לקדם את נבחריו בהתאם לקיצוניות הצהרותיהם וחקיקותיהם, דווקא ליברמן התגלה כ"מבוגר האחראי" ברשימה המשותפת. פייגלין בפנים ואנסטסיה על שלל התבטאויותיה ומעשיה בחוץ.
סיסמאות הנאמנות אופסנו בבוידעם והחליפה אותן אמירה פשוטה "מילה זו מילה", אמירה שמתחברת לאופיו של ליברמן כמנהיג שיודע להבטיח וגם לקיים. גם סרטון הבחירות המצוין של התנועה, עוסק ברובו בבשורה שהמפלגה ונבחריה הביאו לציבור העולים, למשטרה, לתיירות, לשוק האנרגיה ופחות בענייני ימין ושמאל מדיני.
אפילו רשימת ישראל ביתנו, זו שאמורה הייתה למשוך את הליכוד ימינה, דווקא מאזנת אותו ועוד עם קריצה קטנה לשמאל. לצידם של יוצאי מפלגת העבודה דוגמת סופה לנדבר ולאון ליטינצקי, נמצאים ח"כים דוגמת פאינה קירשנבאום, מחוקקת מצטיינת בתחומים הכלכליים חברתיים, אורלי לוי, שכמעט לא התבטאה בנושאים מדיניים ולעומת זאת עשתה המון בנושאים חברתיים, והשר יצחק אהרונוביץ, שבמסגרת המשרד לביטחון פנים עליו הוא מופקד, לא רק שחיזק את המשטרה והשב"ס ושיקם את מערך כיבוי האש, אלא השקיע רבות גם בקידום המגזר הערבי שאיננו מחוז הבחירה הטבעי של ישראל ביתנו.
כך יוצא שישראל ביתנו היא זו שמשדרת מתינות בזוגיות הזאת, בעוד שהליכוד הלך והקצין ואולי גם זה היה שיקול בשינוי של הרגע האחרון ברשימה שקידם את אנשי ישראל ביתנו, על חשבון הליכודניקים מבית.
ליברמן דורש צדק חברתי?
ליברמן בכבודו ובעצמו קיבל בשמחה את תפקיד המבוגר האחראי. הוא נתן לנתניהו להוביל את "ענישת" הפלסטינים בזמן שהוא מצהיר בכנס סבן כי הממשלה מחויבת לפתרון שתי המדינות, גם אם איננה מאושרת ממנו ואף השמיע קול מתון למדי במהלך מבצע עמוד ענן. גם סגירתן הצפויה של רובן המוחלט של הסוגיות המשפטיות סביב ליברמן, מוסיפה ותוסיף לתדמית המבוגר האחראי בין נערי ונערות הליכוד.
כך, בעוד חברי הכנסת ושרי הליכוד הלכו והקצינו את עמדותיהם בכדי לקרוץ למתפקדי הליכוד הימניים, היה זה דווקא ליברמן שהפך למוביל הקו המתון בליכוד ביתנו. משוחרר מהצורך לחזר אחרי קולות הימין, קידם ליברמן חברי כנסת, לא לפי קיצוניות אמירותיהם, אלא לפי עומק מעשיהם, החליף את דגליו ומיתן את אמירותיו.
האיחוד עם הליכוד, שיחרר את ליברמן מהצורך לקרוץ לימין ואפשר לו להבליט את התכונות האחרות שמאפיינות אותו ואת מפלגתו – חקיקה חברתית וכלכלית ענפה, שרים מקצועיים שעשו עבודה טובה, כל אחד בתחום האחריות עליו הופקד ומנהיג שמסוגל לקבל החלטות וליישמן. לא מצרך שכיח בפוליטיקה הישראלית.
ארבע השנים הקרובות יהיו המבחן של ליברמן. אם המגמה של החודשים האחרונים תאפיין את הקדנציה כולה, ליברמן החדש והמתון יחלוף במהירות על פני בכירי הליכוד ויסיים אותה כמועמד הטבעי להחליף את ראש הממשלה נתניהו בראשות "הליכוד ביתנו". במידה ולא, הוא יחזור לנתיב בו צעד עד עתה, של מי שיודע למצוא את הנישה שתניב את המקסימום הפוליטי במפה המפלגתית הקיימת.
גלעד היימן הוא יועץ תקשורת, שותף במשרד יחסי הציבור והדוברות "ספוט תקשורת ואסטרטגיה"