מעשית, פחות ופחות אזרחים ואזרחיות מנצלים את הזכות הזאת; 65% בלבד הצביעו בבחירות לכנסת ה- 18. זה לא מפתיע: יותר ויותר מהמצביעים הפוטנציאליים מרגישים כי אין להם יכולת אמיתית להשפיע על גורלם, וכי אין אף מפלגה אשר מציעה להם יכולת כזאת.
דוגמה בולטת, אחת מני רבות, לאוכלוסיה אשר השליטה בחלק משמעותי מחייה נלקח ממנה, היא קהילת עובדי הקבלן, אשר גודלה הוערך ב 2006 ב 10% מהעובדים בכלל המשק – כ 300,000 איש ואישה, וסביר כי היום היא גדולה בהרבה. במגזר הציבורי עומד אחוז עובדי הקבלן ונותני השירותים על 20%, ואם מוסיפים לכך גם את הסוגים האחרים של העסקה מתווכת הנהוגים במגזר הציבורי מגיעים לאחוז מדהים של 45% מהעובדים אשר מספקים שירות ציבורי אך אינם מועסקים ישירות.
עובדים אלה חווים יום יום חוויה מייאשת של חוסר שליטה בנסיבות חייהם; אין להם יכולת אמיתית להתאגד ולפעול בצורה קולקטיבית לשיפור מעמדם, תנאי עבודתם ירודים, וניתן לפטרם בכל עת, ללא כל סיבה מוצדקת, כך שניטלת מהם היכולת להיאבק לשיפור מצבם. כל זאת, כאמור, בחסות המדינה אשר לא רק שמאפשרת את שיטת ההעסקה הפסולה הזאת, אלא היא הנהנית העיקרית ממנה.
והנה, רגע לפני הבחירות, התבשרנו כי האוצר וההסתדרות חתמו על הסכם היסטורי, אשר הושג לאחר חמישה ימי השבתה ועוד תשעה חודשי דיונים. אז נכון שתוספת של 200 שקל לשכר החודשי של עובדי ניקיון ואבטחה, הצמדה להסכמי השכר במשק, והטבות נוספות הן משמעותיות וחשובות, אבל חייבים להודות – זהו אינו אירוע היסטורי, ולא הפיתרון לתופעת ההעסקה הקבלנית.
קופון פוליטי
מדובר, ראשית כל, בהסכם אשר מותיר את רוב רובם של העובדים הכלולים בו – כ-70 אלף בהעסקה קבלנית, ובכך הם עדיין נתונים לפגיעות ולפיטורים שרירותיים. בנוסף, מדובר בהסכם שהיה רלוונטי לערוך לפני כשני עשורים – נגיד בשנת 1985, אז עמד אחוז עובדי הקבלן במשק על 0.5% בלבד. מאז, הפרטות רבות עברו עלינו, ולמרות שאנחנו עדיין מחכים שהעושר יחלחל כלפי מטה, כפי שמבטיחים לנו הכלכלנים הניאו ליברליים, מה שקורה הוא התהליך ההפוך – ההעסקה הקבלנית מתפשטת כלפי מעלה.
התמונה המנטאלית שעולה בראשנו כשאנחנו אומרים עובדי קבלן – התמונה של עובדת הניקיון והמאבטח עדיין נכונה, אלא שאליהם הצטרפו בינתיים גם עובדי ההוראה, העבודה הסוציאלית, מקצועות הטיפול השונים ועוד ועוד.
והחמור מכל - ההסכם עושה אולי חסד עם עובדי הקבלן, אבל רחוק מלעשות עימם צדק. זהו הסכם שנחתם מעל לראשם; הם לא ישבו אל שולחן המשא ומתן, ואפילו לא היוו צד אשר מתייעצים עימו. התוצאה, כמו התהליך, אינה מחזירה להם את הכוח אשר ההעסקה הקבלנית גזלה מהם.
עובדי הקבלן כבר רגילים שגוזרים עליהם קופון כלכלי. עכשיו, לקראת החגיגה הדמוקרטית שרבים מהם ימנעו בוודאי מלהשתתף בה, גוזר עליהם האוצר גם קופון פוליטי.
ניצן תנעמי היא רכזת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה