אורי אריאל

מפלגה: הבית היהודי

גיל: 60

מגורים: כפר אדומים

מצב משפחתי: נשוי +6

בין השנים 1989-1999 כיהן אורי אריאל כמזכ”ל מועצת יש"ע וטיפל בין השאר בהתמודדות עם הסכמי אוסלו, ודאג להמשך פיתוח ההתנחלויות למרות חוסר התמיכה של הממשלה. בהמשך כיהן כראש המחלקה להתיישבות במשרד הביטחון ובנוסף היה חבר דירקטוריון קרן קיימת לישראל. לאחר ההכרזה על בית אל כמועצה מקומית נפרדת, מונה לראש המועצה הראשון של בית אל, תפקיד בו כיהן כשלוש שנים עד שבעקבות הרצחו של השר רחבעם זאבי בתשרי תשס"ב (2001) הוא נכנס לכנסת.

כמו יתר חברי סיעתו ורוב הציונות הדתית, אריאל היה בין המתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות ועבר להתגורר בכפר דרום לאות מחאה. בהפגנה בכפר מימון הוא תמך בפריצה מכפר מימון, עמדה שלא התקבלה בסופו של דבר. אריאל גם ייסד את החזית הכתומה - פורום של חברי כנסת ואנשי ציבור - שעוסק במתן סיוע ומענה למצוקות של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון והוא מכהן כראש השדולה למענם בכנסת. אריאל הגיש מספר הצעות חוק והחלטות כנסת שמטרתן לשפר את הטיפול במפונים, ומתווך בין המפונים לוועדות השונות של הכנסת ומשרדי הממשלה.

 אריאל תומך בהחמרת הענישה לשם הרתעה. בין השאר, הציע להחמיר את הענישה על עבירות של עיסוק לא בטיחותי בחומרים מסוכנים, תמך בהחמרת הענישה על גניבת תשתיות, הגיש הצעת חוק להחמרת הענישה כלפי שוטרים אלימים וביקש לאפשר למנהלי בתי ספר לבצע חיפוש בתיקי התלמידים. מנגד, אריאל תמך במתן חנינה נרחבת לכבוד חגיגות 60 שנה למדינת ישראל, לעבריינים שמעדו באופן חד פעמי. כמו כן, אמר בראיון לערוץ הכנסת, כי הוא מתנגד לגיוסם של הומואים ולסביות לצה"ל.

 בבחירות לכנסת ה-19 נבחר אריאל לעמוד בראש סיעת האיחוד הלאומי ובראש מפלגת תקומה. ב- 2012 חתם אריאל עם נפתלי בנט על ריצה משותפת של "תקומה" עם מפלגת הבית היהודי, כאשר אריאל מוצב כמספר 2 ברשימה, אחרי נפתלי בנט.