תשדירי התעמולה של המפלגות הקטנות תמיד מוסיפים צבע לכל קמפיין. הרעיונות המיוחדים שלעיתים גובלים בהזיה, לצד איכות צילום שגורמת לערוץ הקהילתי להיראות כמו סרט של טרנטינו, הופכים את המפלגות הללו בדרך כלל לאתנחתא הקומית של מערכת הבחירות. אבל מה באמת עומד מאחורי ההשקעה הזו, שבדרך כלל לא מסתיימת אפילו במושב אחד בכנסת?
מפלגת "כוח הכסף למיגור שלטון הבנקים" מתגאה במגוון רחב של מתמודדים - מעורך דין ועד מורה לנהיגה. לשיטתם, כל הבעיות בישראל, כולל המצב הביטחוני, נובעות מכך שהכלכלה הישראלית מונעת על ידי מספר משפחות חזקות.
"יש כאן סדר יום כלכלי שמוכתב על ידי כמה משפחות", אומרת דתיה יצחקי, הממוקמת במקום השני במפלגה. המפלגה אף מפנה את זעמה כלפי הבנקים, שחייבים, לדעת המפלגה, להוריד את הריביות והעמלות.
"לבני וברק - מריונטות"
מפלגת "כוח הכסף" מתמודדת לבחירות מאז 1996, וכידוע, מעולם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. "ציפי לבני ואהוד ברק הם בובות, הם כלום, הם מריונטות שנשלטות על ידי הבנקים", אומרת יצחקי, "ולכן זה חשוב שנעבור את אחוז החסימה".
אם יש דבר אחד שמשותף לכל המפלגות הקטנות, זו המחשבה שאם כל האזרחים שתומכים בדעה שלהן אכן יכניסו את הפתק לקלפי - המפלגה תיבחר "על בטוח"."אם כל אחד מנפגעי הבנקים יצביע לנו ביום הבחירות, אנחנו מאמינים שאפשר לעבור את אחוז החסימה, ולכן אנחנו משקיעים את כל מה שיש לנו בזה", מוסיפה יצחקי.
נעביר חוקים - ונתפטר
"הגמלאים? הלוואי שנצליח כמוהם", אומרת קרן אומנסקי, מקום רביעי במפלגת "הישראלים". "הם היו סוג של הצבעת מחאה, ובמידה והקולות הצפים יצביעו - יש לנו סיכוי". למי שהשם של המפלגה המיוחדת הזו לא אומר שום דבר, נסו להיזכר בבחור ממושקף שמחזיק בתשדיר הבחירות שני זוגות תחתונים מלוכלכים.
למרות התשדיר הפרובוקטיבי, האג'נדה של הישראלים רצינית ביותר. במפלגה תומכים בעקרונות כמו ממשלה מקצועית ובחירות אזוריות. הישראלים אף מכריזים שאם כל ההצעות שלהם ייושמו - הם יתפטרו מהכנסת. הנימוק: בשבילם פוליטיקה היא שליחות, לא מקצוע.
"אני מאוד מקווה שנעבור את אחוז החסימה", אומרת אומנסקי. "תחושת הבטן שלי אומרת שהמבצע בעזה שינה את הסיכויים, אבל המטרה היא להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. אם לא מצליח הפעם, ננסה שוב עוד שנתיים, בבחירות הבאות".
למדו שיעור מפרס
אחת הסיבות שאנשים מהיישוב בטוחים שיש להם סיכוי ריאלי להיכנס לכנסת עם רעיון קטן היא שהסביבה הקרובה שלהם, תמיד תומכת. בין אם זה מפלגת הנכים שמוקפת בציבור עם מוגבלויות שמדרבן אותה לנסות להתמודד, או מעשני המריחואנה שחבריהם דוחפים אותם לכנסת בישיבות הסלון בתל אביב.
גם מפלגת "ברית עולם", המונהגת על ידי כנרת גולן-הוז, מאמינה כי המגוון הרחב של האנשים שלהם יקלע לרצון הציבור. "אני לא רוצה להתנבא", אומרת הוז, "אבל אני יודעת עם איזה קהלים אנחנו עובדים ואלה קבוצות מסוימות שייתמכו בנו. אם תסתכל על מגוון האנשים שלנו, שמייצג קהל שונה ומשונה, תראה חיבור מהלב".
כל מה שדרוש הוא אומץ
לברית עולם יש מצע רוחני אוניברסלי ורגשי עם אמיתות אנושיות שאפשר לתרגם למצע פוליטי. אבל את הפוקוס המפלגה שמה על הילדים. "שליש מהילדים בישראל חיים בעוני", אומרת הוז. "ישראל היא גם שיאנית העולם במעצר של קטינים ובמתן תרופות פסיכיכיאטריות כמו ריטלין".
על סיכויים פרקטיים מסרבים בברית עולם לדבר. "בלתי אפשרי? יכול להיות", אומרת הוז, "אבל זה לא מפחיד אותנו. מה שצריך לקרות יקרה. אם לאנשים יהיה את האומץ להצביע על פי מה שהלב שלהם אומר, אז אנחנו ניבחר".
ללא ספק, המפלגה עם ההרכב האנושי המרתק ביותר, כזה שכל עיני העולם נשואות אליו, הוא ההרכב של מפלגת "בוגרי עלה ירוק עם ניצולי השואה". הסרטון של המפלגה הייחודית מוביל את טבלת הצפיות האינטרנטיות מכל רחבי העולם, וגם בארץ נוצר שיח ציבורי סביב השילוב שנראה בלתי אפשרי בין ניצולי שואה לחובבי מריחואנה.
איפה שמתי את האסימון?
התקציב של המפלגה עומד על 12 אלף שקל, ומקורו מששת המתמודדים הראשונים ברשימת המפלגה. כרגע לא נראה כאילו המפלגה תצליח לעבור את אחוז החסימה, אך זה לא מייאש את אוהד שם-טוב, יו"ר המפלגה. "אם לא הייתי מאמין שניבחר, לא היינו מתמודדים, אבל אני לא פוסל שאנשים יתבלבלו ויצביעו לאנשים לא ראויים", הוא אומר. "בסופו של דבר, אני מאמין שייפול לציבור האסימון". השאלה אם הציבור, שרובו כבר לא זוכר מה זה אסימון ואפילו לא טלכרט, ישתכנע.
הקשר הראשוני בין העלה הירוק לטלאי הצהוב נוצר במהלך הבחירות הקודמות כאשר התראיינו יחד בטלוויזיה. שם-טוב ויעקב כפיר, ניצול שואה שנולד ביוגוסלביה, התחבבו אחד על השני וגילו מכנה משותף ברור, ולא מדובר בסיגריות ירוקות מגולגלות.
"מסתבר שניצולי השואה הם לא שמרנים", אומר שם-טוב. "הם בעצמם, באופן גורף, לא מעשנים מריחואנה, מלבד חולי הסרטן מביניהם שעושים זאת באופן חוקי. לגבי הלגליזציה - ניצולי השואה גורסים שאסור לרדוף מי שלא עושה נזק לסביבתו מפני שזה מה שהיטלר עשה להם".
גם את המפלגה הזו הסקרים לא מרשימים. "בשבילנו מערכת הבחירות היא רק ציון דרך", אומר שם-טוב. "המפלגה מורכבת משתי תנועות חברתיות שפועלות כל הזמן, ולהן יש עשרות אלפי תומכים נאמנים. אנחנו מאמינים שהציבור יבין זאת, ומקווים שיבין זאת בזמן, מפני שהזמן אוזל לניצולי לשואה שאנחנו רוצים לקדם את עניינם".
במרקם הפוליטי המגוון של ישראל מפלגות קטנות כבר הצליחו לגרד את אחוז החסימה מלמעלה, כמו סיעת "פיתוח ושלום" של פלאטו שרון או אפילו מפלגת שלומציון של אריק שרון. היום, בימים בהם פיצוצי נפילות הגראדים עדיין מהדהדים ביישובי הדרום וחרב המשבר הכלכלי עדיין מונחת על צווארם של אזרחי ישראל, קשה להאמין שמפלגה קטנה עם רעיון חדשני תצליח להשיג את הלא יאומן. אבל אולי עוד נופתע.