ח"כ מנחם בן-ששון, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. נשוי לד"ר עדה בן ששון, אב לשלושה וסב לשלושה. בעברו רקטור האוניברסיטה העברית וראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח.
תפיסתו של בן-ששון היא כי יש לאפשר במדינה ריבוי ביטויים של יהדות ולא רק הביטוי האורתודוכסי. בן-ששון הגיש יחד עם חברי כנסת נוספים לכנסת את חוק ברית הזוגיות; חוק שנועד לאפשר למי שאינם יהודים להינשא בארץ.
בכנסת ה-17 הוא מתפקד כיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט. בין החוקים שהוביל:
1. הרפורמה בהוצאה לפועל: חוק שמטרתו לשפר באופן ניכר את שיעורי הגבייה הנמוכים במערכת ההוצאה לפועל, אך מנגד מצמצם את הסנקציות החריפות שפוגעות בזכויות אדם בסיסיות. כך למשל, יצומצמו פקודות המאסר בשנתיים הראשונות ואחריהן יבוטלו כליל. בנוסף הבנקים יחויבו לספק דיור חלופי למפוני משכנתאות למשך שנה וחצי.
2. חוק יחסי ממון: החוק קובע כי ניתן יהיה לחלק את הרכוש המשותף שצברו בני הזוג גם ללא מתן גט. מטרתו למנוע את סחיטת הצד החלש מבין בני הזוג, שנאלץ לוותר על רכושו למען קבלת הגט. החוק קובע שלושה קריטריונים לחלוקת הרכוש לפני קבלת הגט: עברה שנה מהיום שהחל הליך להתרת הנישואין או מיום שהוגשה תביעה לחלוקת רכוש; קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג גרים בנפרד במשך תקופה של תשעה חודשים מתוך שנה; ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הרחקה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירת אלימות שבוצעה כנגד מי שמבקש את חלוקת הרכוש או ילדו.
3. החוקה: במשך 60 שנים מנסות הממשלות השונות להביא חוקה לישראל. במשך כהונתי כיו"ר ועדת חוקה, יחד עם חברי לוועדה סיימנו לנסח את מרבית סעיפי החוקה. מטרתי הייתה להביא טיוטה ראשונה כבר בט"ו בשבט הקרוב אך עבודה זו נגדעה עקב הקדמת הבחירות הכלליות.
4. שינוי שיטת הממשל: ועדת החוקה אישרה את הנוסח לשינוי שיטת הממשל והנושא אמור היה לעלות בפני מליאת הכנסת בקריאה ראשונה. מפלגת ש"ס שנתנה התחייבות בהסכמים הקואליציונים חזרה בה ממילתה וטרפדה המהלך.
ועדת חוקה עבדה בכל ימי השבוע ובכל הפגרות. לעבודתה יצאו מוניטין של איכות וההספקים מדברים בעד עצמם.
קדימה חייבת להיות נאמנה ליסודות התנועה:
א. ייצוב המשטר באמצעות פתרון הקבע של חוקה המתייחסת: לשיטות ממשל, למשפט צדק, לאבטחת קיום, לחיזוק החלשים, ולביטויי יהודיותה של המדינה.
ב. החזרת מערכת החינוך הממלכתית לראש סדר העדיפויות האזרחי של ישראל. מערכת חינוך שתהיה ערכית ואיתנה, ומתאימה לצרכים האזרחיים המודרניים של ישראל.
ג. דאגה לביטחון המדינה תוך מחויבות למשא ומתן הנשען על תפיסת שתי מדינות לשני עמים, בציפייה להתפנות להקנות תכנים יהודיים למדינה יהודית ודמוקרטית.
ד. דת ומדינה - "כל צדיק באמונתו יחיה - תהא אמונתו אשר תהא". אין צורך לשבור את המסגרות הדתיות הקיימות אלא להעמיד לציבור הזקוק לשירותי דת מסגרות נוספות ממלכתיות תוך הקפדה הפרדה בין רב לריבון.
ה. הקפדה על כלל עדתיות תוך הסתייגות מבדלנות מתנשאת. בקדימה חברים מי שיודעים שפיתוח זהות עצמית כרוך בהבנה מעמיקה של הזולת.