בלב אשדוד מתחוללת מהפכה שקטה. בישיבת "אור העתיד" נשמעים צלילים שונים מהרגיל: לצד קולות לימוד התורה מתקיימים גם שיעורים על מתמטיקה והכנה לצה"ל. הנערים החרדים שלומדים כאן מייצרים מציאות חדשה - הם חובשים כיפה שחורה, אבל חולמים על שירות בסיירת מטכ"ל; הם אוהבים את התורה, אבל גם מתכוננים לבגרויות. כך, בשקט ובנחישות, מוביל הרב מאיר ענתבי את אחד המודלים המעניינים בחינוך החרדי - ישיבה תיכונית שמתהדרת ב-90 אחוזי גיוס לצה"ל.
"למה לא להתגייס? מה אנחנו שונים מכולם? מה אתה שונה מכל בחור אחר? הדם שלנו לא שונה. הדם שלנו הוא לא שווה יותר", אומר הרב ענתבי, שהתגייס בעצמו לצה"ל בגיל 26 כמורה חייל. "כשהתלמיד מגיע לכאן, הוא לומד מה המשמעות של צפירה, מה המשמעות של דגל". הוא מודה שרוב התלמידים כמעט ולא נחשפו לערכים אלה לפני הגיעם לישיבה.
בין שני העולמות
בספריית הישיבה ניצבים על המדפים זה לצד זה ספרי קודש עתיקים וספרי מתמטיקה של בני גורן. אפילו "קיצור תולדות האנושות" של יובל נוח הררי מצא את מקומו כאן. "את יודעת איזה ספר בעייתי זה? הוא אנטיתזה, הוא נוגד את הכול", מודה הרב ענתבי. "אבל אני מחזיק אותו אליי. מבחינתי אני מנסה ללמוד את הכול, מא' ועד ת'".
הסיפורים של התלמידים משקפים את המורכבות של המסע הזה. ישי לרר, תלמיד כיתה י' שמגיע מבית של חוזרים בתשובה, חי בשני העולמות: "אומנם פה אני עם חולצת פולו, ג'ינס שחור ונעליים אדומות, אבל בשבתות אני הולך כולי כובע, חליפה, שחור-לבן, בית כנסת". המעבר לישיבה לווה במאבקים: "כן היו צעקות, היה בכי מצד שלי כמובן, אבל מאז שעזבתי את הישיבה ובאתי לפה שמחת החיים שלי, האהבה שלי והיראה שלי עם ה' השתנו בצורה משמעותית".
לוחמים בתורה ובשדה הקרב
יואל ברוך, בן 16 מאשדוד, מייצג דור חדש של נוער חרדי. הוא מתאמן בכושר קרבי וחולם על שירות בסיירת מטכ"ל. "הייתי מתחפש תמיד לחייל. כל השאר רבנים, צדיקים, אני חייל", הוא מספר בחיוך. "אני חושב שזה הגיע מהדמויות בתנ"ך, של דמויות כמו שמשון, כמו דוד, אנשים שגם מתמידים בתורה, אבל גם לוחמים מאוד-מאוד אמיצים ומאוד-מאוד גדולים, שזה אני חושב מה שחסר היום".
אליה בורוס, תלמיד כיתה י"ב, מדבר בלהט על חובת השירות: "זה חבר'ה שנצלנים. אם אתה לא לומד תורה, אתה לא עוזר למדינה שלך בכלום ואתה לא רוצה גם להתגייס, אז אתה חוצפן".
"זו המטרה, להשאיר אותו בקהילה החרדית, ובכל זאת לשלב את החברה הישראלית, זה לא סותר אחד את השני", מסביר הרב ענתבי. הישיבה, המקבלת תלמידים מאשקלון, אשדוד וראשון לציון, מהווה בית לנערים שלא הצליחו להתמיד בשעות הלימוד הארוכות בישיבות המסורתיות, ולאחרים שיכלו להיות גדולים בתורה אך בחרו בדרך אחרת.
המחיר רגשי, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. הורים שמביאים את הילדים לכאן רושמים אותם ובוכים. בדמעות הם נפרדים מהחלום שהבן יהיה תלמיד גדול. אבל עם הזמן הם מגלים שאפשר גם תורה, גם ישראליות וגם צבא.