הישגי התלמידים בישראל במבחן בין-לאומי במתמטיקה ובמדעים שנערך אחת ל-4 שנים נמצא בצניחה חדה, כך עולה היום (רביעי) מנתוני מבחן TIMSS, שנערך בישראל במאי 2023. בניגוד לפעמים קודמות, הנתונים הועברו ברגע האחרון - מה שמראה על ניסיונות של שר החינוך יואב קיש להימנע מביקורת כל הניתן. גורם בכיר במשרד החינוך: "לכולנו יש חלק בזה וכולנו צריכים ללכת הביתה. ישראל התרסקה ונמצאת עם מדינות העולם השלישי ורוצים להפיל זאת על השרה הקודמת יפעת שאשא ביטון".
גורם נוסף מותח ביקורת חריפה על השר: "לא רוצים שהכתבים ישאלו שאלות על הנתונים ולכן מידרו את כולם מלבד קומץ קטן של מקורבי השר".
הירידה הדרמטית
- 2019 - ישראל במקום 9, עם ציון 519.
- 2023 - ישראל במקום ה-23, עם ציון 487 - ירידה של 32 נקודות.
בינתיים קיש מסיר אחריות, ומנסה לתלות את המצב בקורונה, בחלופת מנכ"לים במשרד החינוך ובמלחמה, ולא בתוכניות חינוכיות או בתקציבים. יש להדגיש כי הנתונים הם עד מאי 2023, ולכן המלחמה הנוכחית אינה קשורה.
כתבי החינוך בערוצים השונים: "זה זלזול עמוק באינטליגנציה שלנו. נותנים לנו דוח ארוך ומסובך ולא מאפשרים לנו דקה לקרוא אותו". עוד לפני פרסום הנתונים. כולנו יודעים שהמינימום לדוח כזה הוא יום מראש. התוצאות כאלו גרועות שיש להם צורך לנקוט באמצעים כאלה מביכים?".
שר החינוך קיש: "נכנסתי לתפקידי ב-2023. בסוף מרץ עשיתי ישיבת אסטרטגיה והצגתי את המילה יציבות. בארבע השנים האלה הייתה חוסר יציבות: קורונה, בחירות ואתגרים בטחוניים. המבחן מייצג את התקופה הזו".
למרות ששר החינוך מאשים את הקורונה, בשבדיה ובאנגליה הציגו שיפור בהישגים:
-
שבדיה: עלייה של 15 נקודות במתמטיקה.
-
אנגליה - עלייה של 10 נקודות במתמטיקה.
-
במשרד החינוך ציינו שבמדינות אלה "נקטו במדיניות מתונה יותר" אל מול המגפה.
-
בשאר מדינות העולם: ירידה ממוצעת של 12-11 נקודות במתמטיקה ובמדעים.
ירידה חדה | אלה הנתונים
-
המחקר בדק את הידע והמיומנויות של תלמידי ח' במתמטיקה ובמדעים ב-44 מדינות ו-3 ישויות חינוך ברחבי העולם.
-
בישראל נערך המחקר בקרב מדגם ארצי מייצג המונה כ-5,200 תלמידים מ-195 בתי ספר.
-
הציבור החרדי ותושבי מזרח ירושלים לא השתתפו במחקר.
הממצאים המרכזיים:
-
בין השנים 2019 ו-2023 נרשמה בישראל ירידה חדה של 32 נקודות בממוצעי ההישגים של תלמידי כיתות ח' גם במתמטיקה וגם במדעים.
-
עלייה חדה בשיעור התלמידים המתקשים במתמטיקה ובמדעים: אחד מכל 5 תלמידים סווג לרמה שמתחת לסף, לעומת אחד מכל 8 ב-2019. רק אחד מכל 13 תלמידים בישראל הצטיין ב-2023, לעומת אחד מכל 7 תלמידים במחזור הקודם.
-
ירידה החדה בהישגים בקרב דוברי עברית - 26 נקודות במתמטיקה ו-29 נק' במדעים.
-
בקרב דוברי ערבית: 56 נקודות במתמטיקה ו-49 נקודות במדעים.
פרופ' מיכל ציון, חוקרת הוראת המדעים והוראת למידת חקר מהפקולטה לחינוך של אוני בר-אילן, התייחסה לתוצאות המבחן: "ניתן להצביע על משבר חמור בתחום הוראת המדעים: אין מורים. במקום 6 ש"ש לתלמיד בשבוע יש רק 2 ש"ש לתלמיד וגם לעיתים קרובות מורה מלמד שתי כיתות ביחד, למרות שהתקן הוא 24 תלמידים לשיעור".
"בגלל מחסור חמור זה של מורים, מנהלים מעמיסים על המורים יותר ממשרה וכתוצאה מכך מורים למדעים לא יכולים לצאת להשתלמויות ייעודיות, נשחקים ובורחים מהמערכת. בתחומי המדעים אפשר לעבוד בהייטק ולכן הבריחה מההוראה היא קלה", היא הוסיפה. בנוסף, מבחן טימס דורש אוריינות קריאה וכתיבה ברמות מאוד גבוהות: שאלות אמריקניות, בהן צריך להבין את השאלה, ושאלות פתוחות שצריך לדעת לנסח תשובה. אוריינות הכתיבה והקריאה בישראל בבעיה קשה וגם זה מקרין על המבחנים במתמטיקה ומדעים".
נקודה נוספת שמציינת פרופ' ציון היא שתוכנית הלימודים בישראל לא תמיד מותאמת למבחני טימס: "הרבה מהידע שצריך אינו נלמד בכיתות, אך יחד עם זה, זה לא אומר שזה לגמרי לא בסדר, משום שידע הוא לא המרכיב החשוב. יותר חשוב ללמד לחשוב, להיות יצירתי וסקרן".
יו"ר המזכירות הפדגוגית ד"ר טלי יניב: "בתקופה האחרונה נכתבו ואושרו תוכניות לימודים חדשות במתמטיקה לבתי הספר היסודיים ולחטיבה העליונה. בה בעת, התוכנית לחטיבת הביניים נמצאות בשלבי פיתוח. בתוכניות אלה ניתן דגש על חשיבה ותובנה מתמטית והן בהתאמה לסטנדרטים הבינלאומיים. במדעים תוכנית הלימודים עודכנה בדגש על אוריינות מדעית. הטמעת תוכניות אלה מלווה בהחלפה של ספרי הלימוד ופיתוח מקצועי של המורים".