עם פתיחת שנת הלימודים השכילו מורים רבים להבין שעליהם להתנהג ביתר רגישות עם התלמידים נוכח המציאות המורכבת בצל המלחמה. אלא שלא כך היה בתיכון ליידי דיוויס שבתל אביב. במהלך שיעור גיאוגרפיה של שכבת י"א, הציגה המורה כרזה שבה נראה תרחיש בדיוני לשנת 2027 – לפיו כלשונה: "בעקבות 'עסקת החטופים' והכניעה הישראלית, כל ארגוני הטרור יקבלו מוטיבציה אדירה לתכנן ולבצע את התוכנית של 7 באוקטובר בהיקף ובממדים אדירים".
בשרטוט שהעבירה לתלמידים היו כתובים כל ארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל מספר המחבלים, שלכאורה יחדרו לשטחה. 100 אלף מכוח רדואן, 100 אלף מהמיליציה השיעית בעיראק, 10 אלף מג'נין, 100 אלף מהשומרון, 100 אלף מחבלי נוח'בה מעזה ואף כוחות צבא מצרים ש"אם יריח חולשה יצטרף לחגיגה".
נבו, שהיה לדבריו היחיד בכיתה שהתעמת עם המורה, מספר: "היא אמרה שאלה גבולות ישראל בצורה מעט ימנית. ראיתי משהו אבסורדי ויצאתי עליה. אמרתי לה שזה דבר מסית ושאני בשוק שהיא נותנת לזה יד, שהיא תומכת בזה ומחלקת דף כזה לכיתה במסווה של תוכן לימודי".
"שאלתי למה לפתוח דיון ולא להביא עוד טענה?", המשיך. "אני מבינה שנגעתי לך בנקודה רגישה", היא השיבה לו. עוד סיפר נבו: "התווכחנו והרבה ילדים הצטרפו אליה. היא אמרה שזו תוכן גאו-פוליטי ודעה לגיטימית – והתחילה להשוות את זה לשואה. עניתי לה שזה לא קשור, שזה אירוע שקורה כאן ועכשיו, ויכול לגרום לילדים לתפוס דעה לא לגיטימית".
"היא אמרה שזה תוכן גאו-פוליטי לגיטימי ועשתה השוואות לשואה"
נבו, אחד מתלמידי כיתה י"א שקיבלו את מפת הגבולות
"הוא סיפר לנו ובהתחלה חשבנו שזו הלצה", נזכרת אימו אסיה. "פניתי למחנכת וקיוויתי שזה לא מה שאני חושבת. היא אומרת שאין לה מה לעשות בנדון. המנהל שלח מייל והזמין את המורה לשיחה. בהודעתו כתב המנהל נוה רובין: "הכרזה נגועה בעיוות העובדות, בחוסר אובייקטיביות ובחוסר רגישות לאור המציאות והזמנים שבהם אנו כעת". עוד כתב כי "הדבר הוא לידיעת משרד החינוך, רשת עמל ועיריית תל אביב".
תגובת המורה – וההורים הזועמים
"הבנתי כי המפה שחולקה עוררה סערת רגשות", כתבה המורה לאחר המקרה. "המפה נועדה להכיר את גבולות ישראל דרך האקטואליה והשיח הציבורי. היא התייחסה לדעה אחת (אכן קיצונית), כאשר הדיון נסוב סביב עניין הגבולות בעיקר. בתוכנית שלי בהמשך, בהחלט, להביא צדדים נוספים".
עוד טענה: בדיון הכיתתי הצגתי את כל הקשת הפוליטית והמפה הייתה רק דוגמה אחת לצד מסוים. שוחחנו בכיתה על משמעות המפה, כשרוח הדיון הייתה בעיקר אחדות. בשיעורים הבאים נמשיך לעסוק בצדדים נוספים של סוגיה כואבת זו".
"זה לא 'דיון פוליטי', זו תעמולה בוטה על גב ילדינו. יש כאן הפחדה והטלת אימה"
"תגובת המורה מביכה ומקוממת", טענו ההורים הזועמים. "זה לא 'דיון' ולא 'שיח פוליטי', זו תעמולה בוטה על גב ילדינו. היא מודעת לכך שזה 'קיצוני' ובכל זאת מביאה לשיעור? ואז מתכננת 'לאזן' עם משהו קיצוני אחר? זה חוסר אחריות וחוסר שיקול דעת".
"יש כאן הפחדה והטלת אימה על ילדים במקום שהם אמורים להיות בטוחים בו", המשיכו. "אם תהיה עסקת חטופים הם יאמינו שיכבשו אותנו? ולכל מי שחושב ש'אין מה לעשות חוץ מלכעוס' – אני מציע לקיים שיחה עם המורה.