משרד החינוך פרסם היום (שני) את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של התיכונים בישראל (כיתות י'-י"ב) לשנת הלימודים תשפ"ב (2022), מהם עולה מגמה של צמצום פערים בין בתי ספר בפריפריה לבתי ספר במרכז הארץ. הנתונים מציגים גם צמצום בפערי ההשקעה בתלמיד הערבי מול התלמיד היהודי, וכן צמצום בפערים המגדריים בשיעורי הזכאות לבגרות. עם זאת, בתוך החברה היהודית ניכר פער גדול בין ההשקעה בתלמידים בחינוך הממלכתי לעומת הממלכתי-דתי. שיעור הזכאות הכללי לבגרות בשנה האחרונה נותר ללא שינוי.

הנתונים שפורסמו מספקים תמונת מצב ארצית על הנעשה בבתי הספר, על שיעורי הזכאות לבגרות וההצלחה במגמות המרכזיות כמו מתמטיקה ואנגלית. משרד החינוך חושף גם את נתוני התקציב וההשקעה בתלמידים בחלוקה לפי מגזרים, מגדר ואזורים בישראל לשנת 2022, וכן בהשוואה לשנים קודמות.

זינוק בקרב תלמידים מיישובים חלשים

תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש צמצמו את הפער בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מול תלמידים מרקע חזק ל-12.3%, כך עולה מהנתונים שפרסמו במשרד החינוך. ארבע שנים קודם, בשנת הלימודים תשע"ט, הפער עמד על 22%. שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידים שהוגדרו כבעלי רקע חברתי חלש זינק בארבע השנים האחרונות ב-12.5 אחוזים.

במבט על שינויים מבחינה מגזרית, הנתונים מעידים על צמצום הפער בשיעור הזכאות לתעודת בגרות בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי, והוא עומד על 1.6%. בהשוואה לשנת תשע"ט, ארבע שנים קודם, הפער עמד על 9.2%. עוד מצביעים הנתונים על עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות בחברה היהודית החרדית - 25.6% בשנת הלימודים האחרונה. מדובר על עלייה של 8% תוך עשור - אז שיעור הזכאות עמד על 17.6%.

הפערים בזכאות לתעודת בגרות צומצמו גם כשבוחנים את ההבדלים בין בנים ובנות. בשנת 2022 הפער עמד על 0.5% בלבד, בעוד ארבע שנים קודם לכן, בשנת הלימודים תשע"ט, הפער עמד על כמעט 5%.

רוב בתי הספר המובילים בתקצוב - מהזרם הממלכתי-דתי

עם פרסום התמונה החינוכית, המשרד פרסם בנוסף גם את נתוני התקצוב לשנת הלימודים האחרונה. על פי הנתונים מכל בתי הספר, מיסודי ועד תיכונים, 70-60% מבתי הספר בהם התקצוב לתלמיד הוא הגבוה ביותר אינם משתייכים לזרם הממלכתי, אלא ברובם המוחלט לזרם הממלכתי-דתי. במשרד החינוך הודו שהסיבות לתקצוב היתר של הזרם הספציפי נובע, בין השאר, משעות רב, שעות תפילה ותקציב לתגבור לימודי יהדות. בתיכונים הפער בתקצוב של החינוך הממלכתי-דתי, לעומת שאר זרמי החינוך, בולט במיוחד ונשאר תקף גם כשבודקים עלות ממוצעת לכלל התלמידים. הפער יכול להגיע עד ליותר מ-25% לתלמיד.

הפער של החברה הערבית מול החברה היהודית מצטמצם גם הוא, אך השינוי העיקרי מתרחש דווקא בתוך החינוך הממלכתי-ערבי. אחד הממצאים העיקריים שעולה מנתונים אלו הוא הגידול הגבוה בתקציב הממוצע לתלמיד בחינוך הממלכתי-ערבי, שעומד על 20,102 שקלים לכל תלמיד. בהשוואה ללפני עשור, אז עמד התקציב הממוצע לתלמיד על 13,763 שקלים, מדובר בגידול של 46% בתקציב לתלמיד.

כמו כן, ממצא עיקרי נוסף עליו מצביעים הנתונים הוא הפער בין תקצוב תלמידים המתחנכים בפריפריה (ירושלים, דרום, צפון) לבין תלמידים המתחנכים במרכז הארץ. ️תלמיד חטיבת ביניים מהדרום מתוקצב ב-23,212 שקלים בממוצע לעומת תלמיד מהמרכז שמתוקצב ב-19,860 שקלים בממוצע.

עם זאת, ובאופן כללי, שיעור הזכאות לתעודת בגרות מהלומדים בכיתה י"ב נותר השנה ללא שינוי ועומד על 76%. מדובר ב-92,756 תלמידות ותלמידים הזכאים לתעודת בגרות. בנוסף, גם שיעורי ההתמדה והנשירה מהלימודים נשארו ללא שינוי, כששיעור ההתמדה בשנת תשפ"ב עומד על 80.8% מכלל התלמידים ושיעור הנשירה עומד על 1.1% מכלל התלמידים.