הסרטון הגזעני של בנות אולפנת "חורב ירושלים", שבו הן לועגות לבנות מזרחיות, הסעיר רבים והוביל לגינויים בכל רחבי הקשת הפוליטית. אך בשיחות עם N12 בוגרים של מערכת החינוך של הציונות הדתית מבהירים שלא מדובר באירוע נקודתי, ומשחזרים התנהלות פגומה וגזענית של מוסדות הלימוד בהם גדלו. "הייתי באובססיה סביב צבע העור והעיניים שלי. התגובה האוטומטית היא להדחיק את המזרחיות עד כדי העלמות", מספרת חני כרמל קסלר, שלמדה בעצמה באולפנת חורב.
"האמנתי שכל משהו עם ניחוח מזרחי מצריך התרחקות מיידית"
חני, בת לאב אמריקאי ואם מבית מזרחי, מתארת גזענות קשה וברורה במוסד החינוך שבו למדה – גזענות שהסרטון של בנות האולפנה הציף מחדש. "הנפש שלי לא נרגעת מאז שבנות חורב החזירו אותי בזמן עם הסרטון. 'ספרדייה מסריחה' זה קצה הקרחון של מה שקיבלתי שם. שיהיה ברור, הגזענות אצלם אינה באג - זה פיצ׳ר. הפיצ׳ר הזה מטופח שנים על ידי תפיסת עליונות שקרית ובורות עצומה", היא משתפת.
חני מספרת שהיחס שקיבלה באולפנה גרם לה וליתר המזרחים במוסד הלימוד להתבייש במוצא שלהם: "מה שהכי עצוב בכל הסיפור עם סרטון אולפנת חורב, זה שהוא מציף אישו רציני של בני עדות המזרח עם עצמם ועם המזרחיות שלהם. כשנערים ונערות מזרחיים גדלים בסביבה שכמעט סטרילית לחלוטין ממזרחים ומתרבות מזרחית - התגובה האוטומטית היא להדחיק את המזרחיות שלהם, לצמצם אותה עד כדי העלמות. כמעין תסמונת שטוקהולם".
הסרטון שצולם באולפנת חורב בירושלים ולועג לתלמידות מזרחיות, הכאיב לי מאד.
— אריה מכלוף דרעי (@ariyederi) April 13, 2023
גזענות עלובה ומקוממת, דעות קדומות, בוז ולעג לגדולי הרבנים שלנו.
אני פונה לראשי האולפנה: זה לא סתם סרטון לפורים, זו גזענות טהורה נגד ציבורים גדולים מאד במדינה. עשו הכל כדי לעקור זאת מהשורש
"התרחקתי מכל מה שהריח 'פרחי'. הייתי באובססיה סביב צבע העור והעיניים שלי, והשתמשתי בעצמי בביטויים גזעניים כלפי מזרחים שהחצינו את מזרחיותם", היא מוסיפה בכאב. "הגחכתי אותם ואת המסורת המזרחית. וכך גם מעט התלמידות והמורות המזרחיות שבאולפנה מיישרות קו עם האווירה סביבן ומצודדות באופן כמעט בלתי מודע גם להומור הגזעני המובהק שמוצג בסרטון. כשלמדתי בחורב, הגזענות הושרשה כל כך עמוק - עד שנאלצתי לזרום עם הלך הרוח הזה. אשכרה האמנתי שכל משהו עם ניחוח מזרחי מצריך התרחקות מיידית".
"הכיתות באולפנה היו מופרדות – אשכנזיות בכיתה התורנית והמזרחיות בכיתות הרגילות"
נינה לוי בת ה-23 למדה באולפנה בנתניה, והיא מתארת פרקטיקה של גזענות ממוסדת – הפרדה כמעט מוחלטת בכיתות בין אשכנזים ומזרחים. "לא הופתעתי בכלל מהסרטון. אצלנו באולפנה הכיתות היו מופרדות – היו כיתות תורניות וכיתות רגילות. בכיתות הרגילות היו אך ורק בנות אשכנזיות ובנות שהיו בבני עקיבא. ובכיתות האחרות היו אך ורק מזרחיות, אתיופיות, ועולות חדשות. זה ממש היה מופרד", היא משחזרת.
נינה מספרת שהכיתות השונות זכו ליחס שונה, בהתאם למוצא של התלמידים בהם: "היחס לכיתות התורניות היה מאוד שונה מהיחס שאנחנו קיבלנו. הכול היה שונה. היו תמיד מעירים על כל דבר לכיתות הרגילות, ולכיתות התורניות הכול היה עובר חלק. לא היו מעירים להם על שום דבר. עכשיו כשאני רואה את זה בדיעבד אני רואה את זה כמשהו נורא. ההפרדה הזו היא משהו מטורף".
היא מוסיפה: "הייתה אפליה בין הכיתות. הבנות שהיו בכיתות הרגילות הרגישו ממש פחות. לא הייתה להן את ההזדמנות, לא הייתה להן עזרה. מי שלא הייתה בכיתה התורנית הרגישה מפגרת, ומי שהייתה בכיתה התורנית תמיד למדה 5 יחידות מתמטיקה ונתנו להן את כל האפשרויות".
"לגדול בציונות הדתית זה לרוב להתיישר להווי אשכנזי"
ד' בן ה-28 העדיף לא להיחשף בשמו. הוא למד במוסד חינוך אליטיסטי במרכז הארץ, שם הרגיש שהמוצא המזרחי שלו נחשב נחות. "לגדול בציונות הדתית זה לרוב להתיישר להווי אשכנזי, לבטל את הרקע התרבותי-דתי ממנו אתה מגיע ולקבל בהכנעה את זה שאין לך מקום", הוא מספר.
"עם החזרה בתשובה של המשפחה שלי - לפתע העולם התחלק למזרחיים ואשכנזיים. לשם המשפחה שלי הייתה חשיבות, וכך גם לנוסח התפילה שבו בחר אבא שלי", הוא מוסיף. "על מנת להשתלב עליך לוותר על ההטעמה, על הנוסח, על ההיסטוריה והמורשת - ולהמיר את עדתך ו'להשתכנז'. וכן, יש מסר סמוי וגלוי בתנועה ששמה לה במרכז את ה'אשכנזיות', והוא שהספרדיות פחות טובה מרעותה הלבנה".
ד' מתאר פרקטיקות שהמחישו לתלמידים המזרחיים שהמורשת שלהם אינה שווה בערכה לזו של התלמידים האשכנזים. לדוגמה, בחודש אלול היו התלמידים בני עדות המזרח, כמחצית מכלל התלמידים, נשארים אחרי התפילה בבית הכנסת לומר סליחות. אך מאוחר יותר כשהצטרפו אליהם חבריהם האשכנזיים – התלמידים המזרחים נשלחו לחדר ספרייה מאובק ונטוש, והתלמידים האשכנזיים זכו בחלל הנחשק והמקודש. "הכאב הגדול היה - שזה נתפס כמובן מאליו", משתף ד'.
"הסרטון הוא דקירה כואבת בבטן"
נועם שרון בא מבית מזרחי ולמד בישיבה תיכונית. הוא מדגיש שהוא לעולם לא הרגיש סוג ב', וטוען שהגזענות לא נובעת מרוע או כוונות זדוניות, אלא מבורות. לצד זאת, הוא מעביר ביקורת נוקבת על מוסדות החינוך בציונות הדתית ועל היחס שלהם למורשת המזרחית: "סרטון כזה, שהוא דקירה כואבת בבטן, בא בגלל חוסר ידיעה. מי שבאמת סובל מבורות ולא טורח ללמד בצורה מעמיקה את המורשת הספרדית, שלא יתפלא שלמוחרת התלמידים שלו מציגים את אותה המורשת בצורה מגוחכת ונלעגת".
נועם מוסיף: "הביקורת שלי על המקום שבו גדלתי ושאליו אני שייך היא שמבחינת הרבה אנשים המזרחיות-ספרדיות מסתכמת רק בכפיים, חאפלות ובמופלטה במימונה. אלו דברים מקסימים שאני גאה בהם ושמח שהם המורשת שלי, אבל המורשת שלנו לא מסתכמת רק במופלטה. יש לנו ענקי רוח, פיוטים, שירה, סופרים. לא לימדו אותנו פוסקים ספרדים כמעט. לא לימדו אותנו פיוטים או ניגונים ספרדיים".
דוחה על הסף את גילויי הגזענות מצד תלמידות באולפנה בירושלים, שלא מייצגות את הציבור הדתי לאומי. אין לאפליה ולגזענות שום מקום במדינת ישראל. כולנו עם אחד.
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) April 13, 2023
"יש הרבה תופעות שלא נובעות מתוך כוונה רעה אלא מתוך התנהלות חינוכית שגויה שגורמת לסרטונים כאלה שמגחיכים ומלעיגים את הציבור הספרדי. מכיתה ט' והלאה בכל שיעורי ההסטוריה מעולם לא דיברו אותנו על הסטוריה של יהודי ארצות האסלאם. לא דיברו איתנו על ענקי המורשת שלנו. בזמנו לא חשבתי על זה – אבל אני מסתכל במבט לאחור ורואה שיש כאן משהו שהוא לא תקין. ברגע שיותר יחשפו את התלמידים למורשת הספרדית בצורה עמוקה התופעות האלו ילכו ויעלמו", הוא מסכם.
מנהלת בית ספר בירושלים: "אין מסגרת חינוכית ממלכתית דתית על יסודית שלא חוטאת בגזענות"
בפוסט שפרסמה רני חזון וייס, מנהלת בית הספר הדתי "שחרית" בירושלים, היא הכירה בבעיות הרווחות במערכת החינוך הדתית. "זה אולי יהיה לא פופולארי אבל אני חושבת שאין מסגרת חינוכית ממלכתית דתית על יסודית שלא חוטאת בגזענות, ביוהרה, באלטיזם וברצון להיות עם מי שדומה לי", כתבה וייס. "יש מערכת חינוך מצויינת ויש בה אנשי ונשות חינוך מהמעולות והמעולים. אבל יחד עם זאת, האלטיזם במערכת החינוך הדתית חוגג ועם יד על הלב - אנחנו - ההורים, החברה, הקהילה - מזינים את זה".
וייס הוסיפה: "עד שלא נעשה את השינוי בתוך עצמנו השינוי לא יקרה. המערכת תמשיך לסנן, האלטיזם ימשיך להוביל, זה קורה אצל הטובות והטובים ביותר. גם אצלנו בבית".