חשוב שמדינת ישראל תטפח את המחוננים שחיים בה - אפשר לומר שהם נכס לאומי. אז למה במשך שנים במרכז הארץ מאתרים מחוננים אבל בפריפריה הרבה פחות? ולמה מאתרים יותר מחוננים מִמחוננות? נתונים חדשים שהבאנו הערב (שני) ב"המהדורה המרכזית" חושפים את הפערים העצומים בחינוך.

בחינת בגרות בבית ספר תיכון בראשון לציון (צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
בחינת בגרות בבית ספר תיכון בראשון לציון, אילוסטרציה | צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

מנתוני משרד החינוך מ-2022 עולה למשל כי בקריית אונו שבמרכז הארץ לומדים בחינוך הממלכתי 48 מחוננים. בעיר אופקים, יישוב עם מספר תושבים דומה - פחות מחמישה בנים ופחות מחמש בנות, וכך גם בטבריה ובחריש. כשהמספר קטן מ-5 במשרד החינוך לא מציינים מספר מדויק, אז נניח שמדובר ב-8 תלמידים ותלמידות בכל יישוב. זאת אומרת שבקריית אונו יש פי שישה מחוננים מבכל אחד מיישובי הפריפריה הללו.

עוד שתי ערים עם מספר תושבים דומה הן גבעתיים ועפולה. בגבעתיים המרכזית - 39 מחוננות וּמחוננים בחינוך הממלכתי. בעפולה הצפונית - 15. המצב דומה גם בהוד השרון (27), לעומת נהרייה (15) וקריית גת (פחות מחמישה בנים ופחות מחמש בנות), וכך גם ברמת השרון (37), לעומת כרמיאל הדומה לה בגודלה, שם לומדים 8 בנים מחוננים, ופחות מחמש בנות מחוננות.

תלמידים, בית ספר (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90)
תלמיד ותלמידה, אילוסטרציה | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

ומה לגבי שוויון בין המינים? ב-2022 ניגשו למבחנים 40% בנות ו-60% בנים. מבין מי שעבר את המבחן ואותר כמחונן החלוקה היא 45% בנות ו-55% בנים. 

למה זה קורה? מחקרים מראים שבנים מעזים יותר, מנחשים יותר, עונים על יותר שאלות במבחן וגם - הורים של בנים שלא עברו את שלב א' מערערים יותר מהורים לבנות. יותר הורים לבנים שולחים אותם מלכתחילה לשלב ב' של המבחן - עניין שדורש הסעה. משרד החינוך מתאמץ לצמצם את הפער, אבל הבעיה היא גם אצלנו ההורים - ופשוט אסור לנו לוותר על הבנות.

"יושבת ילדה מאוד-מאוד חכמה והיא לא מאותרת כי משרד החינוך לא עושה מספיק, כי אנחנו כהורים לא עושים מספיק, והנתונים האלה פשוט נותנים תמונה למצב", אמרה על הנתונים המדכאים הללו עו"ד רחלי אדרי חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "ועכשיו צריך לשפר את זה ולמצוא יותר בנות מחוננות ולהשקיע בהן ככל שניתן".