אחרי ששרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שר האוצר אביגדור ליברמן ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד הגיעו להסכם הבוקר (רביעי) שיוביל לביטול השביתה ולפתיחת שנת הלימודים כסדרה מחר, השלושה מקיימים הערב מסיבת עיתונאים בנושא החתימה על הסכם השכר החדש. על אף הבשורות על ההסכם בין הצדדים, יש בכל זאת כמה פערים ונושאים שלא נפתרו.

פתרון המשבר בחינוך - סיקור N12

במסגרת ההסכם שהגיע לאחר דיון ממושך בין משרד האוצר, משרד החינוך והסתדרות המורים, נקבע כי יועלה השכר לעובד הוראה המתחיל ל-9,000 שקלים, ותוספות של 1,100 שקלים לכל הפחות לעובד הוראה. כמו כן, יינתן מענק התמדה של 10,000 שקלים לאחר שלוש שנים במערכת. בנוסף יועלה שכר המנהלים המתחילים ל-19,000 שקלים.


גם לוח החופשות ישתנה במסגרת ההסכם, אך עוד לא נקבע אם השינוי בלוח החופשית יחל בשנת הלימודים הקרובה או בשנה הבאה. בעוד שבהסתדרות המורים אומרים שהשינוי יחל רק בעוד שנה, באוצר אומרים שידונו בזה. במקרה של שינוי בלוח החופשות, מוסדות החינוך יעבדו בימי אסרו חג, בל"ג בעומר ובתענית אסתר. ימי האיסרו חג יועברו לגשר בין יום כיפור לסוכות, ולמורים יינתנו שני ימי חופשה לבחירה.

בנושא עידוד מצוינות: יינתן סל גמולי תפקיד גמיש למנהל, כך שמורים מצטיינים יוכלו לקבל גמול בשווי 1,000-400 שקלים בגין ביצוע יוזמה ולקיחת תפקידים. כמו כן, תינתן אפשרות לחוזים אישיים למומחים מחוץ למערכת.

תלמידים עם ילקוט בדרכם לבית הספר (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

לאור ההסכמות, איום השביתה כאמור הוסר, סכסוך העבודה יבוטל וצווי המניעה יימשכו מביה"ד, ובכל זאת, יש גם פערים שטרם נפתרו ואלו ימשיכו להטריד את מערכת החינוך גם בשנה החדשה ובהם הצפיפות בכיתות, והעובדים ש'נזנחו מאחור'.

בין הפערים שלא נפתרו: הצפיפות בכיתות, ילדי החינוך המיוחד, והעובדים שנזנחו מאחור 

מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים, טען בשיחה עם N12 כי אין בשורה גדולה בהסכם עם הסתדרות המורים. "אין מהפיכה בשכר עובדי ההוראה למעט שכר מורה מתחיל. צר לי על ההסכם. ביזיון ובושה למשרדי האוצר, החינוך והסתדרות המורים".

"משרד החינוך והסתדרות המורים החמיצו הזדמנות היסטורית לתיקון מערכת החינוך ומעמד עובדי ההוראה בישראל! פרחי הוראה לא יגיעו בהמוניהם לבתיה"ס, הדימום ונטישת המורים יימשכו, כמו גם המחסור בעובדי הוראה", הוסיף לוי.

 

הצפיפות בכיתות - והבירוקרטיה

בהשוואה לעולם, ישראל היא המדינה השנייה מהסוף בהשוואת מדינות ה-OECD ברמת הצפיפות בכיתות. ממוצע ה-OECD עומד על 21, לעומת ישראל שבה הממוצע 28. בנוסף, התנהלות משרד החינוך כיום דורשת מהמנהלים לעבור מסע בירוקרטי מפרך עם כל החלטה, כאשר המשרד עצמו מונה חטיבות רבות ועל כל עובד במערכת יש מספר רב של מפקחים שאליהם הוא כפוף.

במשרד החינוך יש 816 מפקחים על 5,440 בתי ספר, ובמטה המשרד יש כפילויות בתפקידים. מאות מיליוני שקלים מושקעים בתפקיד מחוזות פיקוח אזוריים שלדעת גורמים במערכת החינוך מיותרים, וההסכם הנוכחי לא נוגע להתייעלות של המשרד עצמו או לקיצוצים בכפל תפקידים.  

עובדי ההוראה שנשארו מאחור

"היועצות והגננות קופחו בתוספת מזערית של כ–500 שקלים, וגם כנראה לסייעות ולפסיכולוגיות אין בשורה. המחסור יימשך במאבחנות, מומחיות לליקויי למידה, קלינאיות תקשורת, קב"סיות, ועוד", המשיך לוי. "התוספת למנהלים מזערית כמו גם התוספת לבעלי תפקידים אחרים בביה"ס. אין התייחסות לנושאים קריטיים כמו - צמצום מספר התלמידים הממוצע בכיתה, ולשיפור בתנאי עבודה נוספים – פינת עבודה, תכניות לימוד עמוסות, אוטונומיה למנהלים ומורים, התערבות הורים, אלימות בבתיה"ס, חינוך מיוחד, ועוד".

"אין התייחסות לגננות ולמורי י'-י"ב", המשיך לוי. "אין התייחסות לשינוי מבני במשרד החינוך – צמצום כפילויות, ייעול, צמצום מחוזות, ביטול תפקידים מיותרים כמו מפקחים ומדריכים ארציים ואזוריים, צמצום הבירוקרטיה, ועוד. ההסכם שמחתם עם הסתדרות המורים הוא החמצה היסטורית! פנינו כעת לארגון המורים. אולי הוא יציל את מעמד עובדי ההוראה בישראל".

מנשה לוי
מנשה לוי: "צר לי על ההסכם. ביזיון ובושה למשרדי האוצר, החינוך והסתדרות המורים"

לצד המורים ששמחים על ההסכם יש גם סקטורים במערכת החינוך שטוענים כי "מרגישים שנזנחו מאחור, ובהם היועצות החינוכיות, קלינאיות תקשורת ועובדי מקצועות הבריאות במערכת החינוך. פזית צרפתי, מטפלת באומנויות במשרד החינוך, אמרה ל-N12: "אני אחת מאלפי מטפלות ומטפלים ממקצועות הבריאות וכולנו חשים תסכול רב עקב ההסכם שנחתם בין ההסתדרות לאוצר".

"הסתדרות המורים סירבה להכניס נציגות מטפלים לשולחן הדיונים על הסכם השכר וכמה מפתיע, גמול טיפול נשאר מחוץ להסכם", הוסיפה צרפתי. "למרות ההבנה של חשיבות עבודתן של מטפלות ממקצועות הבריאות עבור ילדי החינוך המיוחד, ולא רק, הוחלט להוציא את הגמול טיפול שהוצע מההסכם הסופי. לצערנו עוד ועוד מטפלות יעזבו את המערכת בשל חוסר הכרה של משרד החינוך והסתדרות המורים בחשיבות מקצועות הטיפול, וכתוצאה מכך הפגיעה תהיה כמובן בתלמידים. כבר עכשיו קיים מחסור רב במטפלים ממקצועות הבריאות. רבים אינם ששים לעבוד במערכת החינוך בשל המשכורות הנמוכות וחלקן הגדול נוטשות לטובת עבודה במגזר הפרטי"

היועצות והיועצים החינוכיים מסרו בתגובה על ההסכם: "אנחנו לא מסופקים באופן מלא מהתוצאה, נמשיך לדאוג ולקדם תנאים הולמים לעבודתנו ולמען הבריאות הנפשית של כל באי בתי הספר והגנים. אנו מצפים להמשך הסדרה של הייעוץ החינוכי כפרופסיה, לקבלת תקנים ראויים לעבודתנו ולקבלת תגמול על השעות הנוספות הרבות שאנחנו משקיעים מעבר לשעות עבודתנו".

ילדי החינוך המיוחד

ההסכם, כאמור, לא מתייחס לתלמידי החינוך המיוחד. "הצדדים המתכתשים יכולים היום כלפי חוץ להיות מרוצים מעצמם לאור ההסכמות שהושגו בין האוצר למורים, אבל גם הם יודעים שאת המחדל הנורא בגני התקשורת אף אחד מהם, גם יפה בן דויד וגם החינוך והאוצר - לא סופרים ולא מספרים", טענה שמרית סלע, נציגת ההורים לילדי החינוך המיוחד בתל אביב. "כל זה קורה במשמרת של ראש הממשלה יאיר לפיד, הורה לילדה עם צרכים מיוחדים בעצמו, אשר חרט על דגלו את החשיבות החסרת פשרות בתמיכה וקידום אוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים.

"בעוד שכולם יכולים כעת לנוח קצת מהמו"מ ומהבליץ התקשורתי המפרך של השבועות האחרונים, יש כאלו שיתחילו את השנה עם חשש כבד למקום עבודתם וחשש עוד יותר כבד מרגרסיה מיידית ומהירה של ילדיהם המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי אשר לא ייזכו השנה לטיפולים הפרא-רפואיים ההכרחיים לתיפקודם", הוסיפה סלע.