"לא חזרנו לעצמנו": תקופת הקורונה, שנתיים שבהן הבית הפך לסיר לחץ – השפיעה על היחסים שלנו עם הילדים, כך עולה ממחקר גדול ומקיף של פרופ' דורית ארם מאוניברסיטת תל אביב. המחקר שבחן בקרב 600 הורים את ההתנהגויות לפני הקורונה, בזמן הסגרים ולאחר מכן, מצא באופן מובהק שההתנהגויות שלנו בבית לפני הקורונה, שונות מאלו העכשוויות.
הבית, המקום שבו העברנו את רוב הימים שלנו בזמן הקורונה, בין השיחה בזום לצפייה בטלוויזיה, הושפע מאוד בתקופת הקורונה, וכפי שנמצא במחקר, נראה כי הורים פחות הביעו אהבה לילדים שלהם. כפי שההורים דירגו, לפני הקורונה הם נתנו ציון של 5.5 מתוך 6 ביחס להבעת האהבה לילדים. בזמן הקורונה והסגרים, דווקא בתקופה שבה הילדים היו הכי זקוקים לגילויי האהבה שלנו, הציון צנח ל-4.9. עכשיו, כשנראה שהקורונה במגמת דעיכה, הציון עומד על 5, וכמעט אין שיפור.
ההורים דירגו גם את רמת השותפות ביניהם: בין בני הזוג וגם בטיפול ובחינוך של הילדים. לפני הסגרים היא הוערכה ב-4.7 מתוך 6, ובמהלכם – 4.3. המחשבה ששני בני הזוג עובדים בבית ונמצאים בו יחד כמעט כל הזמן אולי תעלה את רמת השותפות – דווקא התבדתה וקרה ההפך. וגם כאן, כמעט שנה לאחר שיא הקורונה, דירוג ההורים הוא 4.4, כמעט אין שיפור.
עוד נבדק עד כמה אנחנו מעודדים את הילדים להיות עצמאיים ולסמוך על עצמם. בדומה לממצאים הקודמים, גם כאן הנתונים יורדים בזמן הסגרים (מ-4.7 בתקופה שלפני הקורונה ו-4.3 בזמן השיא). וכשהשגרה חוזרת – עידוד הילדים לעצמאות לא חוזר לעצמו, ועומד על 4.5. דוגמה נוספת שניתנה היא היכולת שלנו להנהיג כללים בבית ולאכוף אותם.
לפני הקורונה הציון עמד על 4.8, בזמן הסגרים על 4.2 ועכשיו – 4.5. אומנם מדובר רק בנתונים ראשוניים, שהם לא ממש אופטימיים, אבל הם נותנים תחושה של נורמליות. ועדיין, אצל רבים מאיתנו המצב לא ממש חזר לעצמו.
המחקר המלא יוצג בכנס "אשדוד חושבת הורים" ו-OnLife