"נשברה התדמית של הגבר, הוא בחזקת עבריין": זאב דגני הוא המנהל של בית הספר שבו לומד הנער בן ה-15, זה שהפרקליטות הודיעה היום (ראשון) שתגיש נגדו כתב אישום בחשד למעשי אינוס ומעשים מגונים בשש נערות, חלקן לומדות איתו בשכבה, חלקן מבית ספר אחר. בריאיון ראשון ליעל אודם ששידרנו הערב במהדורה המרכזית, מספר דגני על הזעזוע מהמעשים - ומאשים בהסתרת מידע את הנהלת בית הספר שממנו עבר הנער.
"התלבטתי אם בצורה גלויה ובקולי לבוא ולהגיד, ואני שמח שאני אומר את זה, אני לא שם על אף אחד, אני חושב שאת הסיפור הזה צריך לשים פה על השולחן וצריך להבין שזה קורה בגיל הזה במקומות רבים בארץ הזו וזה לא מטופל", אומר דגני.
"תלמידה סיפרה למחנך שהיא נפגעה ולעוד מורה שהיא קרובה אליה ושני המורים האלה חיבקו אותה ועודדו אותה לספר להורים כי ההורים לא ידעו", סיפר דגני איך הכל התחיל. "ואז התברר שמלבד תלמידתנו יש עוד
קבוצה גדולה של תלמידות בבית ספר אחר. אני רק יודע על חמש או שש נערות שהתלוננו. זה מטורף".
"הורים צריכים לדעת מה קורה עם הילד שלהם, יש חוסר תשומת לב לילדים"
דגני מאשים את בית הספר הקודם שממנו הגיע הנער כבר לפני שנה וחצי, באמצע כיתה ח': "אני קיבלתי פצצה מתקתקת ולא ידעתי שיש לי פה פצצה מתקתקת. בלי שאמרו לי שיש רקע של הטרדות מיניות. תלמידה שהיא עכשיו בכיתה ט' התלוננה, כשהיא הייתה בכיתה ז' היא נפגעה מינית".
לדברי המנהל, הנער הנאשם היה עם "סוג של כריזמה, סוג של 'גבר'. סוג של 'אני יכול לעשות מה שאני רוצה
עם הבנות האלה'. עכשיו מתחילים סימני השאלה. עדיין יש תלמידים שהם שבורים והם הולכים פה חפויי ראש, שהם חברים טובים שלו ואנחנו מחבקים אותם. הילדים האלה מפורקים. נשברה להם איזו תדמית של גבר שעכשיו הוא בחזקת עבריין".
"הילדים האלה בסופי שבוע או מתודלקים באלכוהול לפני מסיבה או שותים אלכוהול בתוך מסיבה, הם רואים פורנוגרפיה בכמות לא נורמלית. הצירוף של כל הדברים האלה והצירוף של הורים שחלקם עסוקים בקריירה של עצמם - אני חושב שזה חוסר תשומת לב מספקת בילדים. ההורים צריכים לדעת מה קורה עם הילד שלהם, ההורים צריכים למצוא זמן נטו לשוחח עם הילד שלהם, לשאול מה שלומו. אמירות כמו 'אני מאמין בילד שלי', אבל בעצם זאת אמירה שמסתירה 'אני לא יודע מה קורה עם הילד שלי'".
דגני סיפר בריאיון שהוא בקשר עם אמה של הנערה שנאנסה: "היא מודה לנו, היא מודה למורות ולמורים שעוטפים אותה, היא מודה לי. פה תלמידה הרגישה בטוחה לבוא ולספר לנו ומכאן התגלגל סיפור נוראי. אנחנו נשתקם, אנחנו נתקן ואנחנו נבין שסדרי העדיפויות בבית ספר תיכון חייבים להשתנות. השאלה אם יבינו את זה האחרים - כי הנתונים מדאיגים".