שנה וחצי – זהו משך הזמן שתלמידי ישראל למדו בצורה חלקית, וההשלכות לא מאחרות להגיע. הן באות לידי ביטוי לא רק בפערים בין בתי הספר באזורים השונים בארץ, אלא בהבדלים משמעותיים ברמה בין התלמידים בכיתות עצמן.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון חשפה לראשונה ב- N12 ש-36% מבתי הספר נמצאים מתחת לרמה הנדרשת, אבל כיצד מתכוונים להתמודד עם העובדות האלו במשרד החינוך? לקראת החזרה המתוכננת ללימודים בעוד כשבועיים, פירסמנו את סדרת הכתבות "משלימים פערים", שעונה בדיוק על השאלה הזו.
המבחן שחושף את גודל הפערים של תלמידי ישראל
ברור לכולם שיכולת הלמידה של התלמידים נפגעה – אבל לא ברור עד כמה. בחלקה הראשון של סדרת הכתבות ביקשנו מתלמידי כיתות ב', ה' ו-ח' מכל רחבי הארץ לעצור לרגע את החופש הגדול, לחזור לכיתות ולענות על מבחנים במקצועות השפה העברית, במתמטיקה ובאנגלית. המורים בדקו את המבחנים והבחינו בבעיות בהבנה של מושגים בסיסיים ובפערים גדולים בין התשובות. אותה המסקנה מתפרשת גם מהתלמידים עצמם, שדיברו על קושי בלמידה דרך הזום ועל קצב ההתקדמות המהיר בחומר שיוצר פער שהם לא מצליחים לצמצם.
כששרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הגיעה לצפות בתוצאות היא סיפרה על ההחלטה שהתקבלה בשנה שעברה במשרד החינוך, לאמוד את הפערים שיצרה הלמידה מהבית באמצעות מיפויים פנימיים בבתי הספר – במקום מבחנים ארציים. עוד על השינויים ששרת החינוך מתכננת לשיטות הלימוד, בפרק השלישי והאחרון של "משלימים פערים".
מחיר הסגרים
בחלקה השני של הסדרה עקבנו אחר ההשפעה המנטאלית של היציאה ממסגרות החינוך – שמשליכה גם על התחום הלימודי. פגשנו נערות שדיברו על חרדה חברתית ועל קושי נפשי גדול שגרם להן להרים ידיים ולנשור מבית הספר. ביקשנו משרת החינוך לצפות גם בפרק הזה, ולאחר מכן שאלנו אותה איפה היא הולכת להשקיע משאבים בשנה הקרובה? זו תשובתה: "קודם כל להביא את הילדים האלה חזרה. שמורה ירגיש בנוח לעסוק גם בדברים רגשיים וחברתיים, ולא ירגיש שיש פה משרד שמצפה ממנו להספיק את 4 הפרקים בתנ"ך, ואת שלושת הטקסטים בספרות ואת מספר התרגילים במתמטיקה".
השפעות נוספות של הלמידה מהבית על הנוער הן התדרדרות לאלכוהול וסמים, וכן תסמינים של דכאון ומחשבות אובדניות. נתון שהצגנו בפרק הוא שבשנה האחרונה חלה עלייה של 12% במרפאות לבריאות הנפש. שאשא-ביטון מציינת בתגובה שמצוקת הפסיכולוגים היא אמיתית, ואומרת שבשנה הבאה יתווספו 100 תקנים נוספים במערכת החינוך.
ממשבר להזדמנות
בפרק האחרון בסדרה פגשנו תלמידים שסיפרו לנו על ההיסטוריה של הביטוי "ציד מכשפות" ועל דמותה האייקונית של ז'אן דארק. אותם תלמידים למדו על המאה ה-14 וה-15 בדרך לא קונבנציונלית, במסגרת יום "ימי הביניים" שאירגנו להם בבית-הספר. הלמידה החווייתית חקקה בזכרונם את המידע. היו גם מורים שהחליטו להתאים את שיטת הלימוד לתלמידים באמצעות שינוי באורך השיעורים: "מ-45 דקות ל-3 שעות. כך, סיפרו, המורה חייב לשתוק קצת ולתת לתלמידות להפעיל את הגלגלים של המוח".
שרת החינוך צפתה בכל אלו ונתנה גיבוי מלא: "אלחם על כך שתהיה למידה אחרת". שלושת הכתבות האלו הציגו לכם את האתגרים שמערכת החינוך פגשה בשנה וחצי של לימודים בצל מגיפה עולמית. אמנם המבחן האמיתי – יחל בעוד כשבועיים, עם החזרה לבתי הספר.