בין משרד החינוך למשרד הבריאות מתקיימת מחלוקת גדולה במרכז הקרב על פתיחת שנת הלימודים. כעת, עם ההתפשטות המהירה של הקורונה, מחקר שערכה אוניברסיטת אוקספורד מבריטניה בדק את היעילות בין בידוד ובין בדיקה מהירה.
במחקר השתתפו כ-200 אלף תלמידים, מחציתם נשלחו לבידוד למשך שבוע לאחר שבאו במגע עם חולה מאומת. המחצית השנייה המשיכה בשגרת הלימודים והתלמידים עברו בכל יום בדיקה מהירה. כמובן שאם הם נמצאו שליליים, התאפשר להם להמשיך ללמוד.
על פי הממצאים, בשתי הקבוצות היעילות במניעת הדבקה הייתה דומה - גם בבדיקות היום-יומיות וגם בבידוד הביתי. בשני המקרים, 98% מהתלמידים לא נדבקו. 2% הנותרים, כ-4,000 תלמידים, נדבקו.
ולמרות זאת, יש לשים לב לנתון הבא - מתוך 4,000 התלמידים שנדבקו - רק 80 פיתחו תסמינים, כולם ללא מחלה קשה.
ומה בישראל?
נתוני משרד החינוך שפורסמו הערב מצביעים על כך ש-44,455 תלמידים בישראל נמצאים בבידוד. בשיא התחלואה כאן היו יותר מ-100 אלף תלמידים מבודדים. בנוסף, במקרים רבים גם אחים של תלמידים חולים נכנסים לבידוד וההורים נאלצים להישאר איתם בבית. מכאן שהמשמעות היא ברורה – המשק סופג פגישה קשה, אבל הנפגעים העיקריים אלו הילדים שנאלצים להישאר תקופה ארוכה בבית.
הנושא הזה של בידודים הוא סלע המחלוקת בין משרדי הבריאות והחינוך בישראל. תלמידים שחיוביים לקורונה יהיו בבידוד, אבל במשרד החינוך רוצים לצמצם מאוד את ימי הבידוד, אך במשרד הבריאות מתנגדים בתוקף.
פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע הסביר כי "ההצעה של משרד החינוך של כניסה לבידוד ל-48 שעות, ביצוע בדיקות ובמידה וכולם יוצאים שליליים - חזרה לבית הספר, והמשך ביצוע ניטור בדיקות, ממניח אפילו כל יום או יומיים, אני חושב שבעידן של החיסונים יכול להוות ניהול סיכונים מחושב".
גם פרופ' איתמר גרוטו, מי שהיה משנה למנכ"ל משרד הבריאות, סבור שיש דרך להימנע לחלוטין מבידודים לילדים שנחשפו לחולה מאומת: "בהחלט אפשר להימנע מבידודים".
"אני חושב שהטכניקה של הבדיקות המהירות יכולה מאוד לעזור לנו פה", סיכם פרופ' גרוטו. "אנחנו נעקוב פעם ביום או פעם ביומיים את כל התלמידים של אותה כיתה, נוכל לאפשר להם להמשיך ללמוד. זה בדיקות מהירות פשוטות, זה לא עלויות כאלה כבדות כי זה לא בכל מערכת החינוך, אלא רק כשיש מקרה של התפרצות".