אם לפני 6 שנים היינו שואלים את רב-סרן איתן גדג' מה הוא יעשה בגיל 26, התשובה שלו ככל הנראה הייתה רחוקה מהעיסוק הנוכחי שלו: מפקד סיירת נח"ל. "זה תלוי אם את שואלת אותי לפני שעשיתי את הסוויץ', או אחרי", אמר. "לא חשבתי שאהיה מפקד סיירת בחטיבת הנח"ל. אף אחד לא האמין באמת שלפה אני אגיע".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
רס"ן גדג' נולד בצרפת ועלה לארץ עם הוריו כשהיה בן שנה וחצי. המשפחה השתקעה באזור ו' באשדוד, מקום כלל לא פשוט. הוא היה תלמיד מחונן והצטיין בלימודים, אך זה לא עניין אותו. הוא חיפש ריגושים. "בגיל 13-14 התחלנו לעשן, ומשם זה פשוט רץ", הסביר איתן. "סמים קלים, סמים ממוצעים נקרא לזה. בגיל 17 הייתי עושה קוקאין 3 פעמים בשבוע, והרבה אלימות סביב זה".
נאור פרץ, חבר ילדות של איתן, תיאר מציאות דומה: "כשאתה גדל בסביבה כזאת אין לך יותר מדי אופציות. הרבה אנשים מפה נמצאים בכלא או נרצחו, כי לא הייתה להם את ההזדמנות להתקדם". גם איתן הסתבך עם החוק, ובגיל 17 נעצר בפעם הראשונה: "היה עליי קוקאין מוכן למכירה, ואז קפצו עליי יס"מניקים. זה היה בליל שבועות ואבא שלי נאלץ ללכת ברגל מבית הכנסת לתחנה. הוא חשב שזה משהו בקטנה, והיה בהלם מוחלט".
בגיל 17, בעקבות אותו אירוע, איתן נכנס לתשעה חודשים של מעצר בית ואחריהם משפט. הוא עמד להיכנס למאסר של שנה וחצי או שנתיים בכלא, כשקצינת המבחן הציעה לו אלטרנטיבה. "היא רצתה שאלך למכינה", סיפר איתן. "בהתחלה אמרתי לה שבחיים לא אעזוב את השכונה ואת החברים, ואז היא אמרה לי שזו בדיוק הבעיה שלי".
עם זאת, במהלך מעצר הבית איתן חשב רבות על ההצעה: "מה אני רוצה בחיים שלי? איזו משפחה הייתי רוצה? איזה חברים הייתי רוצה? איזה ערכים אני רוצה להקנות לילדים שלי? ואז החלטתי ללכת למכינה ולתת הכול".
הוא מצא את עצמו במכינת "אשר רוח בו", ומייסד המכינה מושיק וולף זוכר את הרגע שפגש בפעם הראשונה את הצעיר שהשופטת הבטיחה לו שיש בו משהו מיוחד: "הוא היה בהלם טוטאלי, נראה ערס. אבל ברגע שהוא הבין איפה הוא נמצא ובעיקר כנראה מה שהוא רוצה, אז יש לו נטייה להיות נעול, כמו רוטוויילר, על מטרה. אם הוא סוחר סמים, הוא סוחר הסמים הכי טוב שיש. ואם הוא קצין, הוא הקצין הכי טוב שיש".
למרבה ההפתעה, וולף סבור שיש דמיון מסוים בין סוחרי סמים וקצינים: "יש להם תכונות אופי שזהות אחד לאחד לקצין בצה"ל. במכינה אני עושה שיעור ושואל 'מי פה סוחר סמים טוב?'. החניכים מתחילים לזרוק תכונות על הלוח, ובסוף אני מחליף את ה'סוחר' וכותב 'קצין'. אני מבקש מהם להיות האנשים שאנחנו רוצים שהם יהיו".
חזרנו עם איתן למכינה, שם הוא שוחח עם החניכים שרבים מהם גדלו בשכונות דומות לזו שבה גדל. לכולם יש תיקים פליליים ועונשי מאסר על עבירות חמורות שמחכים להם מעבר לפינה. רק אם יסיימו בהצלחה את המכינה, יוכלו להתגייס לצה"ל. התלמידים לא נותרו אדישים לשיחה עם איתן, וסיפרו על הכבוד שרוחשים לו: "הרבה מפה לקחו ממנו השראה".
גם חברי הילדות של איתן, נאור וחיים, הצליחו לצאת מהשכונה וסיפרו כי שאבו ממנו מוטיבציה והשראה: "אם אתה מחזיר אותי עשר שנים אחורה, ובא לפה בן-אדם ואומר: "זה יהיה עם פלאפל, זה הולך להיות מהנדס, זה הולך לטוס ליפן ולעבוד ביהלומים, הייתי אומר לו שהוא משוגע".
אולם, לא כולם מצליחים לצאת ממעגל האלימות והפשע כפי שעשו איתן וחבריו. "הם יושבים על אותם ספסלים ומעשנים את אותם סמים, רק הגיל השתנה", טען. "אין הבדל בין זה כשהוא היה בגיל 16 לבין 28 היום. יושב באותו מקום, משתמש באותם סמים".
אחד הגורמים להצלחה שלו היא אשתו, אנאל, חברתו מימי התיכון. "לא ידעתי מה זה מעצר בית, החלטתי לתת לזה צ'אנס. חיכיתי שמונה חודשים כדי להביא אותו לבית", צחקה. איתן טוען שהשינוי המשמעותי ביותר שעבר הוא בזכותה.
מאז שעזב את עולם הפשע והתגייס, הוא מצטיין בכל מסגרת שאליה הוא מגיע ו"קיר ההצלחות" שלו מציין זאת. "אותה מנהיגות שהייתה לי בשכונה, יש לי עכשיו בצבא", אמר איתן. "זה בדיוק אותו איתן - אבל מנותב למקום טוב יותר". ומה יש לו להגיד לנער שנמצא באותו מקום שהוא עצמו היה בו לפני כמה שנים? "כשתהיה בן ארבעים, אתה תרצה להיות גאה בדרך שעשית ולהסתכל אחורה, ולהגיד שעשית את הדבר הנכון".