לפי דוח חדש של מבקר המדינה יש מחסור עצום במרכזי חוסן ברחבי הארץ - רק ב-11 מתוך 257 רשויות הוקמו מרכזים, וברוב הרשויות יש מחסור בכוח אדם ואין מענה מספק. "אנחנו רואים הרבה פניות של הורים לילדים צעירים שהם מדווחים שהילד התחיל להסתגר, יש עלייה דרמטית בילדים שהתחילו לגמגם, שהתחילו לעשות התפרצויות זעם", תיארה מנהלת קלינית במרכז החוסן באשקלון, עדי הנדל.
בנוסף, לפי הדוח של מבקר המדינה, תוכניות שהיו אמורות להיות מיושמות עד כה – לא יושמו במלואן. מרכזי החוסן באשקלון, שדרות וחוף אשקלון בכלל לא ממוגנים, ולכן אי אפשר להשתמש בהם בשעת חירום. ובנתיבות אפילו לא הוקם המרכז לתושבים.
אחד הילדים שהתקופה האחרונה פגעה במצב הנפשי שלו הוא ישראל מאיר מדמוני בן ה-10 וחצי משדרות, מגיל 4 הוא מגמגם. אחרי מבצע צוק איתן הוא החל לסבול מתסמיני חרדה, ובסבב האחרון המצב החמיר. הוא היה מטופל במרכז חוסן בשדרות מאז שהוא בן 5, אבל המכסה שלו נגמרה והוא אינו זכאי יותר לטיפולים. "אתמול אני... פתאום אני לא... אני... לא אכלתי כי אני בלחץ", סיפר ישראל.
הוא אמר שאין לו איך להסביר את הסיטואציה שהוא נכנס אליה: "אני לא יודע מה היה, מה קרה. אבל אני, כאילו... אני הייתי בסוג של דאון. כאילו, אני מנותק מהעולם. אני לא מרוכז, אני פשוט לא פה". מבחינתו, חידוש הטיפול שלו במרכז החוסן בשדרות הוא דבר שיכול לעזור לו להתמודד עם התקפי החרדה. "אני כמעט ובטוח שזה יכול לעזור לי", אמר.
באשקלון חשבו על פתרונות יצירתיים להרגעת הילדים
אשקלון בסבב האחרון ספגה מכה קשה במיוחד. בבית הספר נוף ים ב' בעיר הרגישו עם החזרה ללימודים שילדים רבים מתקשים לתפקד. "הילדים חזרו ולא היו כתמול שלשום, הם היו מאוד בלחץ, סף העצבים מאוד נמוך", סיפרה היועצת החינוכית בבית הספר, אושרה גואטה.
"נגיד כשאני הולכת לישון או להתקלח אני תמיד מפחדת שתהיה אזעקה וכאילו תמיד במצב של 'היכון', ללכת לממ"ד", סיפרה נועה בטאט, תלמידת כיתה ו'. כדי להתמודד עם המתח שחווים הילדים, יחד עם הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות התחילו לייצר בבית הספר פעילויות מיוחדות, כמו יוגה ותיפוף. תלמידת כיתה ו' גילי כחלון סיפרה ש"זה עוזר כזה לשחרר את הלחץ. כאילו קצת לשכוח מהמצב, להתרכז במשהו אחר".