העיר בני ברק חצתה אמש (שלישי) את הרף שאמור להפוך אותה מעיר כתומה לאדומה. כניסתה של העיר הגדולה לרשימת הערים הצבועות באדום עלולה לפתוח קרב נרחב - פוליטי ומקצועי - שעשוי לאיים על המשך יישום תוכנית הרמזור בדרך שבה קיווה הממונה, פרופ' רוני גמזו, להוביל אותה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הציון הנוכחי של בני ברק הוא יותר מ-7.5 מתוך 10, מה שמכניס אותה לרף שנקבע כאדום. עם זאת, רק ביום חמישי תובא רשימת הערים החדשה לאישור קבינט הקורונה – מה שאומר שעד סוף השבוע יימשכו הלימודים בבני ברק. הח"כים החרדים צפויים להתנגד להחלטה בכל הכוח.
במקביל, במטה של פרופ' רוני גמזו מגבשים הגבלות נוספות על ערים אדומות, עד כדי סגר. המילה הזו כבר מונחת על השולחן – והצעה ככל הנראה תובא ביום חמישי לקבינט הקורונה. העובדה שבני ברק נצבעה באדום מקשה על כך; מדובר בעיר גדולה, שכבר הייתה בסגר, והוא היה טראומתי עבורה.
התנגדות צפויה למהלך לא רק מצד הפוליטיקאים החרדים - אלא גם מצד גורמי המקצוע. גורמים במשרד הבריאות הביעו התנגדות בחדרים סגורים, כולל מול פרופ' גמזו. הגורמים סבורים שזו תהיה טעות - הן מבחינת יחסי האמון מול התושבים והן מבחינת אופן הטיפול במגפה.
לטעמם של הגורמים, ישנן ערים שבהן מזלזלים בהנחיות ובהן ייתכן שאין מנוס מסגר – אך בבני ברק יש שיתוף פעולה. התחלואה עדיין גבוהה משלל סיבות ויש לזכור כי מדובר בעיר הצפופה בישראל. מכל הסיבות הללו צפוי בעניין קרב – גם פוליטי, אך גם מקצועי.
בבוקר היום הראשון לכיתה א' - הילדים גילו שיישארו בבית
לתושבי 23 ערים ויישובים נודע שלשום בשעת לילה מאוחרת כי הלימודים בהם לא ייפתחו כסדרם. הורים ביישובים האדומים סיפרו על הילדים שהתרגשו לקראת העלייה לכיתה א' - והתאכזבו לגלות בבוקר שהלימודים לא יתקיימו בשל החלטת הממשלה בשעת לילה מאוחרת.
רפיק חלבי, ראש מועצת דליית אל כרמל, סיפר בכעס: "מרצוני הטוב התקשרתי הבוקר לפיקוד העורף כדי להתעדכן ואכן שמעתי שאנחנו אדומים. עד אתמול בצהריים היינו כתומים בכלל. לכן כל הגישה הזו, כל השיטה, יש בה זלזול, יש בה חוסר התחשבות".
עופרי אליהו, תלמידת כיתה ט', בטבריה אמרה: "תכננתי את הכל, ארגנתי את המחברות, את הדברים. תכננתי עם חברות מה עושים בבוקר ולאן הולכים. סידרתי את השיער, חשבתי שנראה את כולם. בסוף אני אראה אותם אבל דרך מסכים".
אלא שבהודעה מטעם משרד ראש הממשלה נטען כי ההחלטה להודיע על קיום הלימודים בערים האדומות רק בלילה שלפני 1 בספטמבר – התקבלה לכתחילה. "קבינט הקורונה החליט לפני כשבוע כי מערכת החינוך תפתח וקבע מראש כי בערים אדומות תתקבל החלטה רק ערב לפני 1 בספטמבר", נאמר בהודעת משרד ראש הממשלה.
ההודעה פירטה: "המטרה הייתה לצמצם את מספר בתי הספר שלא יפתחו בערים אדומות. החלטה זו לא הגיעה כהפתעה אלא בהליך מסודר. זהו הישג גדול ש-95 אחוז מתלמידי ישראל פתחו היום את שנת הלימודים", לשון התגובה.
תוכנית הסיוע של משרד החינוך לערים האדומות
ברקע ההחלטה שלא לקיים לימודים בערים האדומות, שר החינוך יואב גלנט מינה אמש צוות חינוך מיוחד שילווה את כלל מוסדות החינוך המצויים בהן. הצוות יגבש תוכנית לימודית שתלווה את התלמידים באמצעות ספרי לימוד, חוברות עבודה ומשימות נוספות.
הצוותים יפעלו להתאים את מערכי הלימוד לצרכים הייחודיים של האוכלוסיות השונות. החומרים ישענו על מקצועות הלימוד הנלמדים בכיתה. בנוסף, בכל בית ספר יעמדו מספר חלופות למתן מענה רגשי עבור התלמידים - ובכלל זה לתלמידים במצוקה וכן לעובדי ההוראה וההורים.
בנוסף, יעמדו לרשות התלמידים, עובדי ההוראה וההורים מוקדים טלפוניים ייעודיים למתן מענה חינוכי ורגשי. להלן המוקדים:
מוקד סיוע רגשי: המוקד יאויש על ידי אנדי השירות הפסיכולוגי ייעוצי ויעמוד לרשות תלמידים, הורים ועובדי הוראה. המוקד פעיל בימים א'-ה' בין השעות 08:00-20:00 וביום ו' בין השעות 08:00-14:00, במספר הטלפון: 073-3931888
מוקד עובדי הוראה: המוקד ייתן מענה כללי לעובדי הוראה ויעמוד לרשותם בימים א'-ה' בין השעות 07:30-17:30, במספר הטלפון 6552*.
מוקד פניות ציבור: המוקד יופעל ע"י אגף פניות הציבור וייתן מענה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-15:00, במספר הטלפון: 1-800-25-00-25.
השתתפו בהכנת הידיעה: יעל אודם, יואב אבן, יאיר שרקי, גל חן.