הילדים ובני הנוער מושפעים מהקורונה לא פחות מאיתנו, לפעמים גם יותר. חוסר הוודאות מוביל לעתים לחרדה מהלא נודע, וילדים רבים סובלים מהתקפים, כאבים בחזה, קוצר נשימה ופחד גדול. יצאנו לבדוק: איך מתמודדים הילדים עם מגפת הקורונה?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ים סלמן הקימה את קבוצת "Extreme Therapy", שבמסגרתה מגיעים הילדים פעם בשבוע לגלוש בחוף בבת ים, לפרוק את המתח בין הגלים. אחרי הגלישה אפשר לדבר על הכול. "סבא וסבתא בסיכון שהם יידבקו אז זה מלחיץ אותי", סיפרה תהל סלמן בת ה-10. "אני חשבתי שזה סוף העולם, כולם מתים".
"אני מפחדת שזה ימשיך עוד הרבה זמן, שזה לא ייפסק", אמרה רומיה בת ה-8. "הפחד הזה שונה מכל פחד שיש לי. זה קשה להיות בלי אנשים שאתה רגיל להיות איתם". גל בן ה-11 מזדהה: "זה כאילו אני לא אחראי, אני אצטרך להיות מוכן לכל דבר. הלב דופק ואני ישן פחות, כלום לא רגיל עכשיו. בדיוק ההפך ממה שהיה".
"זה בסדר גמור לפחד", הסביר פרופסור גיל זלצמן, מומחה בפסיכיאטריה ומנהל המרכז לבריאות הנפש בגהה. "מעבר לפחד, יש קבוצת ילדים מסוימת שאצלה זה כבר חרדה, וחרדה זו תגובה לא תקינה, לא רציונאלית. היא יכולה להיות התקפית ואז ילד יתלונן על דפיקות לב מהירות. הזעה, קוצר נשימה, לחץ בחזה, ממש פחד מוות".
"עם ישראל מאוד טוב במשברים קצרים וממוקדים", הסביר פרופ' זלצמן. "מצב כזה שלא רואים את האופק, זה בעצם לחלץ כרוני. עם לחץ כרוני בני אדם מתמודדים פחות טוב, וילדים במיוחד, כי לילד אין חווית זמן. דברו על השבוע הקרוב, 'שגרת קורונה' זה נשמע נורא אבל אנחנו צריכים להסתגל לזה. ילדים סתגלנים יותר ממבוגרים".
גם את בני הנוער צריך להכניס למשוואה הזו. כבר חמישה חודשים שחטיבות הביניים והתיכונים סגורים. אפשר לבוא לתגבורים ומבחנים אבל רוב הזמן הילדים לומדים מרחוק, מהבית. "אני מרגישה מוזר שלקחנו דברים עד עכשיו כמובן מאליו", סיפרה יעל שמחי בת ה-17. "הם כמעט כבר לא".
"מדברים הרבה על המגפה הבריאותית והמגפה הכלכלית", אמר אבנר דפני, מנכ"ל עמותת רקפת שמסייעת לבני נוער בתקופה הזו. "יש כאן מגפה של בדידות. הבידוד החברתי שנכפה על כולם".